טיולים לבורמה צילום: נועם זיילר

רוצים לקבל עוד פרטים על הטיול?

לצד נהר האירוואדי, 500 קילומטר מבירת בורמה יאנגון, ממוקמים שרידי העיר בגאן, בעבר בירת בורמה ויחד עם אנגקור הקמבודית, אחת משתי הערים המפוארות ביותר שהתקיימו אי פעם בדרום מזרח אסיה. לפני כ 1000 שנה הוקמו במישורים שלצד הנהר אלפי מבני דת. מיעוטם פעיל גם כיום, ורובם משמשים כעדות אילמת לעבר מפואר ומרשים של אימפריה מבוססת ועשירה.

הצטרפו לטיול המקיף לבורמה עם אקו טיולי שטח >>>

טיול בלתי נשכח לבורמה בפסטיבל אגם אינלה עם אקו טיולי שטח >>>

משימה בלתי אפשרית

שלושת היועצים שיצאו מלפני כס המלך אנוורהטה (Anawrahta) נראו מוטרדים בעליל. הם החליפו ביניהם מבטים מהירים, ומעיניהם המודאגות ניתן היה לראות שהחשש שהחל לקנן בליבותיהם היה זהה: המלך השתגע. אילו היה עדיין שפוי לא היה מוצא לנכון להתעקש על החלטותיו למרות אזהרות היועצים.
מספר דקות קודם לכן, עמדו שלושת היועצים מול המלך, נבוכים וכמעט משותקים מההצהרות שהעמיד בפניהם, ונראו בעיניהם כהובלת ממלכת בגאן (Bagan) כולה לאבדון. תכניתו של המלך כללה שלושה חלקים: הראשון שבהם הוא השגת כתבי הטיפיטקא (Tipitaka) הקדושים מאת ממלכת בני המון (Mon). הנדבך השני בתכניתו של המלך הייתה להביא לשינוי בדתם של כל תושבי הממלכה על ידי שימוש בכתבים הקדושים.
תכניתו השלישית הייתה להתחיל בפרויקט בנייה מגלומאני שהעולם טרם ראה כמוהו. היועצים לא האמינו למשמע אוזניהם. כולם הכירו את האמונה שבניית סטופות ומבנים מקודשים, המביאים לשחרור רוחני (תפילה, מדיטציה וטקסים דתיים) מעניקה לבונים זכויות רבות, ומקצרת את הדרך לגאולה. כל מלך נהג לבנות מספר מקדשים מתוך דאגה לעם ולגורלו בחיים הבאים. אך המלך אנוורהטה דיבר על הפניית רוב תקציב המדינה לבניית אלפי סטופות ומקדשים, שייבנו תוך שנים ספורות במישורים המדבריים של ממלכת בגאן.
הניסיונות לדבר אל ליבו של המלך למען יחזור בו מתכניותיו עלו בתוהו. כעת ניתן היה רק לעמול על יישום התכניות, ולהתפלל לאלים שהממלכה תצליח לשרוד את התקופה הקשה המצפה לה.

המדינה למען הבודהא

מספר ימים לאחר הפגישה הגורלית של המלך עם יועציו יצאה משלחת רשמית מאת ממלכת בגאן אל המלך מאנוהא (Manuha) שישב בבירתו ת`אתון (Thaton), ובפיהם בקשתו של המלך אנוורהטה, להעביר לידיו את כתבי הטיפיטקא, המכילים את תמצית תורתו של הבודהא. האוסף הנדיר של כתבי היד הקדושים היו האוצר הקדוש ביותר של בני המון. משמעות השם טיפיטאקה ``כתבי שלושת הסלים``. כשם שסלים מכילים מוצרים הכרחיים לחיי היום יום הגשמיים, כך מכילים ``שלושת הסלים`` את ההנחיות וההרצאות של הבודהא ההכרחיים להצלחה רוחנית.
המלך מאנוהא סירב, כצפוי, למסור את הכתבים לידי חברי המשלחת, וכמעט והוציאם להורג בשל עזות המצח.
אנוורהטה לא נתן לסירוב לעצור את תכניותיו. תוך זמן קצר הכריז מלחמה על ממלכת המון, שנכנעה לאחר מספר חודשי מצור, ובירתם ת`אתון (בשנת 1057) נפלה בידי ממלכת בגאן. הכתבים הקדושים הועמסו אחר כבוד על גבי 32 פילים לבנים. 30,000 בני ממלכת המון נאלצו לעזוב את עירם, ולצעוד לכוון בגאן, שם יושבו מחדש. המלך מאנוהא וכל בני משפחתו הפכו לעבדים בארמון המלך אנוורהטה.
משהושלמה העברת הכתבים לבגאן החל המלך לעמול על השינוי בתחום הדתי. עד תקופת שלטונו של המלך אנוורהטה הייתה דתם של הבורמזים תערובת של בראהמניזם, בודהיזם מאהיאני (הבודהיזם של הצפון), טנטריזם ושאמאניזם.
המלך אנוורהטה שאף להכניס לבורמה את דת הבודהיזם הטהורה, הקרובה יותר, על פי דעתו, להכוונותיו של הבודהא.
הפעולות המיסיונריות שולבו במאמץ הבנייה האינטנסיבי. מאות אלפי עובדים גויסו למטרה האדירה, וביניהם אומני ואדריכלי בני המון, שעברו להתגורר בתחומי הממלכה. למרות כניעתם הדרמטית של בני המון, הם המשיכו להיות גורם דומיננטי בכל הקשור לחיים התרבותיים והחברתיים, ולהשפיע על סגנון האדריכלות ודרך המחשבה.
מישור בגאן, הממוקם לגדת נהר האירוואדי (Ayeyarwady) החל להתמלא במקדשים ובסטופות. עצים נכרתו בכדי להסיק את עשרות הכבשנים, שפעלו ללא לאות, ושרפו את לבני החומר ששימשו את הבונים. מידי ערב לקראת שעת השקיעה, היה המלך עולה על אחד המקדשים, ומתבונן בסיפוק על המראה הנשגב שנגלה לפניו. העמק כולו החל להתמלא במבנים המחודדים: יער של סטופות, כמו אין סוף פטריות הצצות לאחר הגשם. מישורי בגאן המדבריים שינו את צורתם, והפכו למקום הנפלא ביותר בעולם. בעיני המלך הייתה משמעות השינוי הבטחה. הנירוואנה, האידיאל הסופי והחמקמק אליו שואף כל בודהיסט בעולם נראה לפתע בטווח יד.

האימפריה הבורמזית הראשונה

העיר בגאן החלה להיבנות בשנת 849 לספירה על ידי הבורמזים, שהגיעו ממזרח הרי ההימלאיה.
המלך אנוורהטה עלה לשלטון בשנת 1044 והחל מייד בפעולות ששינו לעד את גורלה של בורמה כולה. בתקופה שלטונו בת 33 השנים, סיפח המלך, בנוסף לממלכת המון גם את ממלכת השאן (Shan), ויצר את האימפריה הבורמזית הראשונה.
בשנת 1077, הותקף המלך אנוורהטה בידי בופאלו זועם ונהרג. בנוסף לאלפי הסטופות והמקדשים, הנראים גם כיום בשטח, נבנו בתחומי בגאן גם עשרות, ואולי אף מאות ארמונות ואולמות כינוס חילונים. מבנים אלו הנזכרים בכתביו של המלך נבנו כנראה מעץ, ולא שרדו את תלאות הזמן. לאחר מותו של המלך המשיכה תנופת הבנייה על ידי יורשיו, אם כי לא באותו הקצב.
לקראת סוף המאה ה-13 התחזקו מאוד צבאות המונגולים שכבשו את סין, והמשיכו ללא לאות בכיבושיהם באסיה. ממלכה אחר ממלכה נפלה תחת חרבותיהם, והשמועות על מעשיהם הפילו חרדה עצומה על כל תושבי אסיה.
הפולקלור המקומי בבגאן מספר שערב פשיטתם על בורמה, ניסה מלך בגאן למנוע את הגעתם, והרס מיוזמתו אלפי סטופות. המונגולים לא התרשמו, ובפיקודו של קובלאי חאן, נכדו של ג`ינגס חאן, כבשו את הממלכה, הרגו חלק נכבד מאוכלוסייתה, והרסו מקדשים וסטופות נוספות.
כיום ניתן למצוא במישורי בגאן על פני שטח של 42קמ``ר, 2,217 סטופות ומקדשים ``בלבד``, אך בתקופת השיא של בגאן ניצבו בגאווה כ 13,000 מבני דת.
בזכות פרוייקט הבנייה האדיר של המלך אנוורהטה נכנסה בגאן לרשימה אחת עם שני האתרים הארכיאולוגיים הנוספים המרשימים ביותר בדרום מזרח אסיה: העיר אנגקור (Angkor) שבקמבודיה ומקדש בורובודור (Borubodur) שבאי ג`אווה שבאינדונזיה.

ההתנתקות של בגאן

בנוסף לפלישת המונגולים ידעה בגאן שתי קטסטרופות נוספות. האחת מעשה הטבע, והשנייה אנושית.
בשנת 1975 פגעה רעידת אדמה קשה (6.5 בסולם ריכטר) בבגאן. העיר, הממוקמת על קו שבר גיאולוגי, נפגעה קשות. סטופות קטנות רבות נהרסו לחלוטין, הגדולות יותר שרדו ונפגעו בצורה זו או אחרת.
במבנים רבים נפגע חדר האוצר, בו שמורים יצירות אומנות ודת. הצבא הוצב מיד במקום, והטיל עוצר בכדי למנוע בזיזה, אך כמויות הפריטים, שהוברחו מבורמה בתקופה זו ביססו את שוק העתיקות של בנגקוק במשך קרוב לעשור שנים.
ארגון אונסק``ו שהכריז על האתר כעל מורשת האנושות, עזר בשיקום ההרס.
הטרגדיה האחרונה שנפלה על תושבי האזור הייתה החלטת הממשלה הצבאית של בורמה בשנת 1990 להעביר את הכפר למיקום חדש. לאחר שנותקו מקורות החשמל והמים, ניתנו ל 6,000 התושבים 10 שעות בלבד בכדי לפנות את רכושם, ולעבור לכפר חדש, שהוקם כחמישה קילומטר מהאתר המקורי.
עם השנים התבססו התושבים במיקום החדש, ובגאן חזרה להיות מרכז תוסס של מבקרים המעוניינים לחוות את הביקור באחד המקומות המרהיבים והמיוחדים על פני כדור הארץ.

סטופות, מקדשים, אמונות וחיי דת בבורמה

גאוטמה סידהארטה (Gautma Sidharta) המוכר יותר בכינויו הבודהא, חי בהודו על פי האמונה במאה החמישית לפני הספירה. במהלך חייו עזב הנסיך את החיים הטובים בארמון, הסתגף, ושקע במדיטציה עד שהפך למואר, לבודהא, והשיג את המטרה הסופית –. הנירוואנה.
הבודהא החליט להפיץ את תורתו בכדי שתהה פתוחה בפני כל בני האדם. לפני מותו ביקש מתלמידיו שלא לעשות פסלים בדמותו. ``...התפילה בפני צלמי אלים ואף בפני אל כל יכול שאין לראותו היא אשליה. הישועה אמיתית תבוא מבפנים ומהליכה בדרך הבודהיזם.``
תלמידי הבודהא שרצו בכל זאת לשמר את זכרו טמנו את אפרו באדמה, ועליו בנו מבנה לבנים סגור ודמוי ביצה. מבנה זה כונה בסנסקריט ``סטופה``, שמשמעותה אמת. המבנה הסגור, המשמש בדרך כלל להנצחת חלק מאפרו של הבודהא, של נזיר חשוב או של מלך, הפך להיות לסמל של הבודהיזם.
רק מאות שנים מאוחר יותר החלו הבודהיסטים ליצור פסלי בודהא, ואלו הושמו במקדשים, שנבנו סביב הסטופה.
הבודהיזם כיום כולל שני זרמים עיקריים: מאהאיאנה (המרכבה הגדולה) המכונה גם הבודהיזם הצפוני, והינאיאנה (המרכבה הקטנה) או ת`ראוודה, המכונה גם הבודהיזם הצפוני.
המלך אנוורהטה היה זה שהכניס לבורמה את זרם הבודהיזם הדרומי, שהפך לדת המדינה. אחד המאפיינים העיקריים המאפיינים את הזרם הבודהיסטי הזה הוא הנזירות הזמנית. על כל גבר בבורמה לעזוב לתקופת זמן מסוימת את החיים הטובים, להשאיר את כל רכושו בבית, ולהצטרף למנזר.
חלק עושים זאת למספר שבועות בלבד, חלק למספר חודשים, וחלק לכל חייהם.
במילון המונחים הדתי של בורמה ניתן למצוא את השמות הבאים:
צ`די: המונח הבורמזי (וכן התאילנדי) לסטופה.
פגודה: במערב משמש המונח לציון כל סוגי המקדשים הבודהיסטים. למעשה מבנה הפגודה התפתח מן הסטופה. הפגודה היא מבנה בן מספר קומות ובהן מערכת מדרגות. המאמינים אינם מתפללים בפגודה אלא באחד ממבני המקדש המקיף אותה. כמו הסטופה, גם הפגודה מסמלת את הבודהיזם.
פאיה (Paya): המונח הבורמזי לכל סוגי המקדשים.
מנזרים: מכלול הכולל מספר מקדשים ולפחות סטופה אחת. המנזר משמש למגורי קבוצת נזירים החיה בתחומו.
פאטו (Phato) או גו (Gu): מקדש בעל מספר כניסות הדומה בצורתו למערה.

הלורדים של ההר הגדול

הפולקלור המקומי מספר שבמאה הרביעית לספירה חי בממלכה מצפון לבגאן
נפח טוב לב ויפה תואר שם נגה טינדה (Nga Tinde). הנפח שכונה ``מר יפה תואר`` חי עם אחותו, שכינויה היה ``פני זהב``, והיה כה מקובל ונערץ על תושבי הסביבה, עד שהמלך החל לקנא. המלך הרשע שלח רוצחים בכדי לחסל את הנפח, אך זה שמע מבעוד מועד על המזימה, והספיק לברוח ברגע האחרון.
המלך שהגיע בעצמו אל ביתו מצא שם רק את האחות. המלך שהתאהב באחות החליט להתחתן איתה. זמן קצר לאחר מכן הצליח המלך לפתות את אשתו הצעירה לשכנע את אחיה, שיצא ממקום מחבואו, ויבוא לבקרם. האח הגיע, אך ברגע שדרכה כף רגלו בפתח הארמון, נתפס בידי שומרי המלך, נקשר לעץ סאגה ונשרף על המוקד.
האחות המזועזעת שצפתה חסרת ישע, ברצח המחריד, קפצה גם היא, בייאושה, אל תוך הלהבות.
שני האחים המתים הפכו לנאטים (Nats), מעין רוחות, והמשיכו להתגורר בתוך עץ הסאגה, וחוללו צרות ותעלולים שונים. כל שהתקרב אל צילו של העץ סבל מכוויות ומיסורים. המלך שמאס בתופעה הצליח לבסוף לקצץ את הגזע לחתיכות, ולהשליכו לנהר האירוואדי, אך מחאות נתיניו אילצוהו להחזיר את הגזע ליבשה.
פסלי האחים גולפו מתוך העץ העתיק, ובטקס רב רושם הועברו אל הר פופה (Popa), הר הפרחים שמצפון לבגאן, שם הם נמצאים עד היום.
במשך 700 השנים הבאות עלה כל מלך לרגל ביום הכתרות אל הר פופה, והניח מנחות בכדי להרגיע את רוחות האחים.
הר פופה הוא שריד להר געש כבוי המזדקר בתלילות מעל הסביבה המישורית המאפיינת את בגאן. ההר הוא המרכז הגדול בבורמה הקשור לפולחן הנאט.
פירושה של מילה זו היא שומר. הנאטים הם אלים או רוחות הבאים לידי ביטוי בעוצמת הטבע. הפולחן האנימיסטי הקשור בהם היה בעבר נפוץ בכל רחבי בורמה. המלך אנוורהטה, שביקש לאחד את דת המדינה, שאף לחסל את הפולחן העתיק, אך בשל הפופולאריות העממית העצומה לה זכה, ויתר לבסוף, וקיבע אותה כחלק מהפולחן הבודהיסטי של בורמה.
הר פופה הוא ביתם של 37 הנאטים וכמובן של שני האחים, הנחשבים כמנהיגים.
עולי הרגל הרבים המטפסים ב 800 מדרגות האבן, תוך שהם נאלצים מידי פעם להבריח את עשרות הקופים המתגוררים במקום, יודעים כי שווה להתאמץ. בנוסף לנוף המרהיב המשתקף מלמעלה, נוהגים "מר יפה תואר" ואחותו, "פני זהב", להיענות לבקשות ולתחינות אלו המכבדים אותם.

טיולים הקשורים למאמר