ציורי הסלע והמערות הם הביטוי הפיזי הפומבי הראשון שנתן האדם לדימויים ולתמונות שעלו בראשו. זו הפעם הראשונה שבה התחיל האדם לתקשר עם חבריו באמצעות מיצג או סמל, ומעניין שהדבר הראשון שבחר לצייר לא היו עצים, פירות או נוף אלא בעלי חיים.
הזמינו טיול לנמיביה בתנאי לודג'ים עם אקו טיולי שטח >>>
אל תפספסו את הטיול לפרו ובוליביה בחגיגות הבתולה מכרמן עם אקו טיולי שטח >>>
יצירות האמנות הראשונות של המין האנושי צוירו לאור לפיד מהבהב או גחלי מדורה קדמונית על קירות של מערות בעולם. ייתכן שזו הייתה הדרך הראשונה לבטא את היצירתיות האנושית, רוח האמן שרצתה להנציח ולהביע את מה שראו עיניה, ואולי בכלל מדובר במשהו תכליתי דוגמת תכנון שבטי לציד או שיעור לילדים צעירים בנושא בעלי חיים. מי יכול לדעת בביטחון?
באירופה נמצאו מערות שקירותיהן מעוטרים בציורים מלפני 35 אלף שנים, ובאפריקה נמצאו ציורי מערות עתיקים הרבה יותר, אך לא רק במערות- ציורי סלע קדמוניים נמצאו בסלעים בולטים במדבריות, לאורך נתיבי תנועה ובכל מקום שחיו בו בני אדם. במרבית ציורי המערות וחריטות הסלע אפשר לזהות בעלי חיים שונים ואנשים בתנוחות ציד. מה המסר שרצו להעביר או להשאיר אחריהם האנשים הקדמוניים הללו שחיו לפני עשרות אלפי שנים?
מהפכת תקשורת
עשרות אלפי שנים לפני התפתחות הכתב הופיעו ציורי מערות וציורי סלע שחוללו בעצם מהפכת תקשורת אמיתית. קשה לדעת אם המטרה הראשונית של הציירים הייתה באמת תקשורת, לימוד, ואולי ציור פולחני שהיה עשוי לעזור בציד.
ציורי המערות נצבעו בצבעי אדמה ובמינרלים שונים, בדם, בחלבון ביצים, בלשלשת עופות ובחומרים מן הצומח, ויש בהם יצירות נפלאות וססגוניות ביותר. השתמרותם של הציורים מפתיעה והציירים הקדומים השכילו ליצור תרכובת של צבעים שצלחה את כל תולדות האנושות. כאלה הם הציורים שראינו בביקור בנמיביה ובטנזניה. מדהים לחשוב שבימינו אנו מצליחים להבין את האנשים הקדומים שציירו את בעלי החיים הללו לפני עשרות אלפי שנה וגם מזהים יפה את רוב החיות שצוירו.
נמיביה
בנמיביה ביקרנו בהרי ברנדברג (Brandberg); במערה שבמקום ובכל השטח שמסביב יש יותר מאלף ציורים בני אלפי שנים שהתגלו כבר ב-1918. כמה מהחוקרים מתארכים אותם רק כבני אלפיים שנים ומייחסים אותם לשבט הבושמנים. אנשי השבט נהגו ונוהגים עד עצם היום הזה להשקיע מזמנם ומכישרונם בציור בעלי חיים יפהפיים המאופיינים בעושר צבעים. הצייר בקרב בני הבושמן הוא דמות מוערכת הזוכה לכבוד רב.
חריטות הסלע שמופיעות באזור דמרלנד (Damaraland) שבנמיביה מאפשרות לנו להביט באינסוף בעלי חיים שנחצבו בכישרון רב בסלעי הצִפחה שבמקום. עבודות אלו מתוארכות כבנות עשרת אלפים שנים עד אלף שנים. בחריטות נראים ג'ירפות, פילים, קרנפים, יענים, שפע מינים מזוהים של אנטילופות והרבה מאוד חריטות של עקבות של בעלי חיים בצד עקבות אדם. בין הציורים היו של דובי ים, פינגווינים ופלמינגו, שחיים מרחק מאה קילומטרים מאתר הציורים - דבר המצביע על טווח שוטטות נרחב של הציידים-ציירים שחרטו את דמויות בעלי החיים הללו בסלעים.
במוזיאון הלאומי בניירובי שבקניה ראינו וצילמנו ציורי מערות מרהיבים שנמצאו בטנזניה הסמוכה. בגלל רגישותם של ציורי המערות, הנטייה כיום בכל העולם היא לא לאפשר כניסת קהל למערה מקורית. ביקור של הרבה בני אדם במערה סגורה משנה את הרכב האוויר בה, את רמת הלחות, את התאורה שגם מחממת את החלל, כך שהציורים עלולים להינזק. הפתרון המקובל כיום לבעיה הוא ליצור העתק מדויק של קירות המערה וציור זהה לחלוטין של כל הדמויות והקווים במערה כפילה. כך נשמר המקור ללא פגע ואנו זוכים לחזות בהעתק נאמן למקור.
בין האתרים הבולטים של ציורי מערות בעולם מפורסמות מערת לסקו (Lascaux) שבצרפת ומערת אלטמירה (Altamira) שבספרד, שהיו בין האתרים הראשונים שהתגלו ופורסמו בעולם. מערות אלה מעוטרות בציורים צבעוניים ומושקעים במיוחד, שמעוררים ביתר שאת את השאלה למה נועדו הציורים. מיקום הציורים במערות חשוכות באזורים מבודדים וקשים לגישה מוסיף עוד על המסתורין.
פרו - קווי נאסקה
ציורים מפורסמים מאוד של בעלי חיים, צורות גיאומטריות ודמויות אנשים נמצאו בפרו ליד העיר נאסקה (Nazca) - הלוא הם קווי נאסקה הידועים (בספרדית:Líneas de Nazca). הם אינם קדומים כמו ציורי המערות וגילם נאמד רק בכאלפיים שנים. כדי לראותם עלינו למטוס קל, שכן אי אפשר לזהות את קווי נאסקה כצורות בעלות משמעות אלא אם כן צופים בהם מהאוויר. ככל שהמטוס הגביה עוף, גילינו עוד ועוד. המישור המדברי שנראה מהקרקע חשוף ושומם התגלה כלוח ציור עצום ממדים! עשרות ציורי ענק, כמה מהם בגודל של כמה עשרות מטרים ואחרים בגודל של מאות מטרים. ציורים מדויקים של בעלי חיים, צורות גיאומטריות ופסים ישרים, שככל הנראה נעשו בעצם פינוי החצץ השחור המכסה את מישורי המדבר וחשיפת הקרקע הבהירה שמתחתיו. איך אפשר לצייר על האדמה ציורים גדולים כל כך? הרי אם מישהו מצייר ראש של קוף בגודל כזה, הוא אפילו לא יכול לראות את הרגליים ואת הזנב שלו? הטייס ביצע כמה סיבובים חדים וחלף בגובה רב מעל הציורים, ובכל רגע זיהינו יצור חדש: איש חלל, קונדור, עכביש ענק, קוף, קוליברי עצום. לטייס, בשונה מאיתנו, לא היו שום ספקות ותהיות בנוגע לקווי נאסקה, בדומה לאריך פון דניקן שבספרו "מרכבות האלים" מעלה את ההשערה שאלו מנחתים של יצורים שבאו מהחלל החיצון. "יצורים מהחלל הגיעו לכאן ושרטטו את הצורות האלה כמסר לבני האדם. הציורים מסמנים ליצורים הללו את שטחי הנחיתה וההמראה ומצביעים על קשר עם הכוכבים ...", אמר הטייס. רבים מתושבי פרו מאמינים שהציורים אכן צוירו בידי יצורים מהחלל החיצון, מכיוון שאי אפשר להסביר את הטכניקה שבה הם נעשו. הציורים, ואולי צריך לקרוא להם חריטות, תוארכו לתקופה שלפני 2,000 שנים, וחוקרי תרבויות העבר אינם מכירים תרבות שבאותם ימים קדומים ידעה למדוד ולתכנן שרטוטי ענק שכאלה. חוקרים שמסרבים להאמין בחוצנים משייכים את הציורים לתרבות אנושית שהתקיימה באזור מלפני 2,200 שנים עד לפני 1,400 שנים- תרבות הנאסקה, על שם העיר הסמוכה; יש שטוענים שאינדיאנים בני נאסקה ציירו את הקווים מטעמים דתיים והם תוכננו כך שרק אלים יוכלו לראותם בשלמותם מלמעלה. לדעתי, בכלל לא נורא להשאיר את קווי נאסקה כתעלומה לא פתורה, חידה שמגרה את הדמיון.
הקווים המסתוריים התגלו לפני כ-90 שנים, כשמטוסים החלו לטוס מעל מישור נאסקה, וכבר משנת 1940 חוקרים ומתעדים בו כל קו וציור. הארכיאולוג האמריקאי פול קוסוק והארכיאולוגית הגרמנייה מריה רייכה היו מראשוני החוקרים שתיעדו את האתר והשקיעו בו שנות מחקר רבות. כיום האתר מוכרז אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו, וכל אזור הקווים, שמשתרע על פני כ-500 קמ"ר, מוגן ושמור.
אמנות סלע כחול-לבן
בתמנע שבערבה הדרומית נמצאו חריטות באבני חול שמתוארכות לתקופה המצרית, שבה כבר פעל כתב יתדות (שיטת כתב קדומה); ועדיין, היו שהעדיפו להשאיר ציור חקוק בסלע מאשר לכתוב שיר. לפי ציורים אלה, אנו רואים שבעלי החיים שחיים כיום, דוגמת יעלים שכמעט ונכחדו בראשית המאה ה-20, היו נפוצים מאוד בנגב ובערבה. דמויות של יעלים, צבאים וגמלים נחרטו בהרבה מאוד סלעים ברחבי הנגב. ברבות מחריטות הסלע יש תיאור מדויק של ציד צבאים באמצעות מלכודות עפיפונים - שיטת ציד שבה כינסו עדרי ענק של הצבי הערבי ועוד מיני צבאיים בין חומות אבן שהלכו וגבהו עד שנוצר גיא הריגה. הצבי הערבי נכחד מאזורנו בתחילת המאה ה-20, אולי בגלל ציד מתוחכם זה.
על הר כרכום שבנגב התגלו כ-40 אלף ציורי סלע, בהם אלפי בעלי חיים. עמנואל ענתי, ארכיאולוג ישראלי יליד איטליה שקיים בהר חפירות ארכיאולוגיות נרחבות, מאמין שזהו הר סיני המקראי, ומזהה ברמת ההר אתרי פולחן רבים נוסף על חריטות הסלע הרבות המתארות את חיי היומיום של תושבי המדבר הקדומים. בין חריטות הסלע קל לזהות עקרבים, נחשים, פראים, ראמים, יענים, יעלים, בני אדם, לטאות ועוד בעלי חיים שאינם תמיד קלים לזיהוי. אין ספק שהר כרכום היה הר מקודש לתושבי האזור, שהתקיימה בו פעילות פולחנית ענפה. העובדה שבאתר פולחני בולט זה מוצאים ציורים של בעלי חיים רבים כל כך אולי מרמזת על אופיים ועל סיבת יצירתם של הציורים במקומות אחרים. משמח לראות שכמה מבעלי החיים שהוספדו בעבר כנכחדים ושדמויותיהם הונצחו בציורי הר כרכום, ראמים, פראים ואולי בעתיד גם יענים, משוטטים שוב בחופשיות במרחבי הנגב לאחר שהושבו לטבע בהצלחה.
ביקור בהר
ההר נמצא בשטח אש ולכן סגור לטיולים במשך רוב ימות השנה, אך בחופשת חנוכה כל האזור נפתח לטיולים. למי שזמנו בידו, רכב שטח באמתחתו וקצת כושר בגופו - מומלץ לטפס על ההר המיוחד הזה. הר כרכום הוא אחד המקומות האחרונים בארץ שכשאתה צופה מפסגותיו סביב סביב, אינך רואה שום יישוב, קווי חשמל ושאר הפרעות אנושיות - רק טבע מדברי נקי ונהדר!
