גיאורגיה – בין מזרח ומערב

עושר של תרבויות, טבע פראי ואנשים חמים - נדמה שהכול כבר נאמר על הארץ הזו ותושביה מכניסי האורחים. אחרי שנים של כיבוש ומהפכות, גיאורגיה מתעוררת ונפתחת אל המערב.

הצטרפו לטיול לגיאורגיה עם אקו טיולי שטח >>>

אל תפספסו טיול לגיאורגיה וארמניה עם אקו טיולי שטח >>>

הצטרפו לטרק בלתי נשכח בגיאורגיה אל הרי הקווקז עם אקו טיולי שטח >>>

הרובע העתיק של טביליסי

הרובע הידוע בכינוי `קאלה` הוא השריד המקורי של הישוב העתיק שהפך לבירת גיאורגיה הרשמית במאה החמישית לספירה. כאן אפשר להתרשם במיוחד מהיופי המתפורר, ומהשילוב המיוחד של אסיה ואירופה האפייני לגיאורגיה.

הארכיטקטורה הייחודית של הרובע מבטאת את אופי התושבים : מרפסות יפהפיות מעוטרות בגילופי עץ וצבועות בגווני פסטל של לבן, תכלת וקרם, חצרות וגרמי מדרגות לולייניים שפונים החוצה אל הרחוב, וחצרות מקושטות בגפנים מטפסים ועצי פרי. חיי חברה ושיתוף עם השכנים הם העקרון המנחה לעם הזה שיודע ל`שבת תחת גפנו`.

גיאורגיה של היום

גיאורגיה היא ארץ של אנשים שמחים, אבל למי שמטייל ברחובות קשה להתעלם מהארכיטקטורה האפורה ורווית הבטון שהוריש המשטר הקומוניסטי. הסמלים של המשטר הקודם מוטבעים בתור קישוטים על הגשרים, בתי דירות ומוסדות תרבות וממשל. גם הפרברים של טביליסי הבירה בנויים בסגנון המוכר מהתקופה הסובייטית אבל מתפקדים כמו כפר גדול יותר מאשר עיר – רוב העסקים הם חנויות מכולת וירקות.
האחוזה הענקית של הרודן לברנטי בריה, ראש הקגב בתקופת סטלין, היא דוגמה טובה למטמורפוזה הקפיטליסטית שעוברת על גיאורגיה. אותה אחוזה שמתחתיה עוברת מנהרת מילוט תוצרת הקגב (באורך
שלושה ק``מ) – הופכת בימים אלו לקומפלקס מודרני שכולל דירות יוקרה, מגרשי גולף, ספא ו`אולם אירועים בטבע`.
המהפך הקפיטליסטי המהיר ניכר במיוחד ברחובות של טביליסי שם אפשר לראות מכוניות חדישות ויקרות לצד מכוניות שבכל מקום אחר היו נחשבות כפריט לאספנים..כיום בגיאורגיה ניתן להזמין מכונית מרצדס במחירים נמוכים במיוחד אולם רבים מהגיאורגים לא יכולים לממן את הדלק למכונית שלהם.

מרחצאות הגפרית של טביליסי

החמאם הוא אחד התענוגות הגדולים של תושבי טביליסי. הוא משלב אלמנטים של מסורת ארוכת שנים ואהבת החיים הידועה של העם הגיאורגי. כאן כולם שווים. ללא הבגדים, אתה יכול לשחות בבריכות הגפרית בין מתעשרי נדל``ן, פועלים קשי יום וסתם תיירים סקרנים. אחרי כמה ימי טיפוס מפרכים בהרי הקווקז הייתי חייב לנסות את העיסוי שכולם המליצו לי עליו. גבר שמן עם מגבת לבנה סביב החלציים וכפכפים בלבד התקרב אליי והציג עצמו בתור הסמכות המקצועית . הוא אותת לי לשכב על דרגש משיש טורקי עם הפנים כלפי מטה, נטל מין כפפה מבד גס, טבל בדלי עם סבון והתחיל לקרצף אותי כמו שמנקים סיר צבאי עם צמר פלדה. הנחתי שהמסג` יבוא אחר כך ובאמת בשלב מסויים דרש האיש שאתהפך על הגב. הוא המשיך לקרצף ביסודיות עם הסבון ולא פסח על אף איבר, גדול או קטן. לפי המבטים האדישים של שאר המתרחצים הסקתי שזו חויה מקובלת לחלוטין גם אם כואבת ולא מהנה במיוחד. לסיום האיש שפך עליי שני דליים של מים רותחים וחזר לעשן במסדרון. כמה ימים אחר כך הסביר לי מטייל אחר שבעצם הזמנתי את טיפול הניקוי המיוחד של המרחצאות..

החמאם הפרסי

ליד מרחצאות הגפרית. לפי המסורת , המרחצאות הן הסיבה שבגללה בחר המלך וואחטאנג גורגסאלי להעתיק את בירתו לכאן. המים העשירים בגופרית ידועים בתכונות המרפא ורוב בתי המרחץ ממוקמים מתחת לפני הקרקע. הכיפות העגולות מוסיפות קסם ואור מיוחד לחלל המעורפל שבפנים.
הר הקזבגי קרוי על שם אלכסנדר קזבגי (1848-1893) – סופר אשר ויתר על הכתיבה לטובת חיים כרועה צאן באותו איזור. מקור השם הוא במפעל השיקום של הכביש במאה ה - 19.

לאורך הדרך הצבאית לקזבגי

הדרך הצבאית של גיאורגיה הפכה מזמן למיתוס בפני עצמו. הדרך עוברת בנופים עוצרי נשימה ומקשרת בין טביליסי לולדיקוקז, בירת צפון אוסטיה, במרחק 207 ק``מ. הכביש המשמש עורק תחבורה בין רוסיה וגיא ורגיה, קישר למעשה את אירופה עם אסיה במשך מאות שנים. הנתיב שימש סוחרים וגם צבאות ומגדלי השמירה הרבים מעידים על החשש מפני הפולשים מצפון. סופרים רבים, בינהם צ`כוב, טולסטוי, וצ`ייקובסקי עברו כאן ותרמו את חלקם לרומנטיקה הכללית של הנתיב היפה. כיום ניתן לסוע בכביש גם עם רכב פרטי אבל בקטעים הגבוהים צריך להזהר מבורות רבים.
במהלך הנסיעה מטביליסי עובר הכביש ליד העיר מצחטה, בירתה הקדומה של ממלכת איבריה. העיר העתיקה ממוקמת במפגש נהרות מרשים במרחק 30 ק``מ מטביליסי. כמה מן הכנסיות בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית והנוף הנשקף ממנזר ג`בארי יפה במיוחד.

מצודת אנאנורי היפה היא אתר חובה נוסף. זוהי מצודה יפהפיה מן המאה ה-16, הממוקמת מעל סכר ז`ינוואלי. הדוכסים של אראגווי בנו את המצודה כדי לשלוט בדרך ולהתגונן בזמן מתקפות של דוכסים יריבים. הם היו ידועים במעשיהם האכזריים ולפי המסורת כל בני המשפחה נרצחו או מתו בקרבות.

הכפר קזבגי

בהמשך הכביש, בגובה 2,379 מ`, מעבר ג`בארי הוא הנקודה הגבוהה ביותר לאורך המסלול. כמה קילומטרים אחר כך מגיעים אל הכפר קזבגי - בסיס מצוין לטיולים ויציאה לטיפוסי הרים. הנוף כאן שונה לחלוטין וייחודי מאוד, הכפר שוכן בעמק צר מוקף בהרים מושלגים. במרכז יש כמה דוכנים שמוכרים חטיפים ומים מינרליים למטיילים. מאפייה קטנה ושלט המציין את הדרך לולדיקוקז מסכמים את האטרקציות לתיירים אבל הפסטורליות הכללית ותחושת הניתוק מציביליזציה יוצרות כאן קסם מיוחד.
במרחק של שתי שעות הליכה במעלה ההר נמצאת כנסיית צמינדה סאמבה (`השילוש הקדוש`)המפורסמת. מכל הכנסיות של גיאורגיה, הכנסייה הזו היא אחת הפוטוגניות והמפורסמות שבהן. היא ניצבת על שפת מדרון תלול ומשקיפה אל העמק וההרים המושלגים שמקיפים אותו. מהכנסיה אפשר לעלות ברגל אל קו השלג, ולהנות מנופים פנורמיים נפלאים. בזמן הטיפוס ניתן לצפות בטבע הייחודי של הקוקז הכולל מיני ציפורים אנדמיים ודורסים נדירים כגון נשרים, עזניות שחורות ואפילו פרס הניזון מעצמות בלבד
אחרי קזבגי ממשיך הכביש צפונה לערוץ דריאל הצר. כאן לפי האגדה – נבנו השערים הקוקזים – והשם דריאל מקורו בפרסית – דאר איל-אלאן – שער האלאנים. במשך דורות היה זה השער לממלכת האלאנים, אבותיהם הקדומים של האוסטים. היום מתוגבר האיזור בחיילים של הצבא הרוסי בגלל המתיחות הרבה לאורך הגבול והמעבר לרוסיה סגור עד להודעה חדשה..
בשעת ההמראה בחזרה לארץ הנוסע במושב לידי התלונן שהמטוסים הגיאורגים צפופים ומרעישים כמו המרשרוטקות – מוניות השירות המקומיות. הוא הזמין אותי לבירה גרוזינית כפי שקרא לה - האחרונה של הטיול. האורות החלשים ממילא של טביליסי נעלמו בתוך שניות, אבל משהו ממני נשאר שם למטה, עם האנשים הנפלאים, המראות והטעמים של גיאורגיה.

גיאורגיה - טריויה

בירה-טביליסי
שם-גיאורגיה , סקרטולו בשפה המקומית
תאריך קבלת העצמאות מברית המועצות – 9/4/1991

גאוגרפיה:

שטח 69,700 קמ``ר
גבולות-ארמניה , אזרבייג`ן , רוסיה, טורקיה. חוף לים השחור.
הפרשי גובה-מגובה פני הים בים השחור להר שחארה, 5,201 מ` מעל פני הים.
משאבי טבע-יערות, כוח הידרואלקטרי, מנגן ברזל ונחושת.
תושבים – 4.6 מליון
דגל – דגם של צלב אדום על רקע לבן – זהו סמל קדום מן המאה ה-14.

הרכב אתני ושפה

83% אחוז גיאורגים, 6.5%, אזרים, 5.7% ארמנים 1.5%, רוסים, other 2.5% ועוד 80 בני לאומים נוספים... הארמנים והאזרים הם המיעוטים הבולטים ואחריהם רוסים , אוסטים , יוונים. השפות המדוברות בגיאורגיה הן קרטולי , סוונולי ומינגרלו-לז ומקורן הוא כנראה בשפה עתיקה מדרום הקווקז. מספר הדיאלקטים המקומיים רב מאוד בגלל הבידוד הגיאוגרפי של אנשי ההרים. מספרים שהרומאים נזקקו ל130 מתורגמנים כדי לסחור עם העמים אשר ישבו באיזור. הכתב הגיאורגי ייחודי מאוד ונחשב אחד מ 14 סוגי הכתב העולמיים. הוא התפתח בסביבות המאה ה 5 לפנה``ס והושפע מארמית עתיקה ואח``כ מהכתב היווני.
מתוך 70 העמים החיים בקוקז, הגיאורגים והארמנים היו היחידים בעלי כתב משלהם וזו אחת הסיבות להשרדות התרבותית שלהם תחת הקולוניאליזם הרוסי.

דת

לפי המסורת , את הנצרות הביאה נינו הקדושה מקפדוקיה בין שנת 325 ל330 אחרי הספירה. נינו ריפאה באופן פלאי את המלכה ננה ממחלה חשוכת מרפא וכך צברה את אהדת השלטון והעם. היא פעלה באיזור קרטלי איבריה , שבמערב גיאורגיה של היום ומספרים שכשהגיעה , קשרה שני שריגי גפנים עם שערות מראשה ובנתה מהם צלב עם צורה ייחודית שהשתמרה בכנסיות עד היום . לפני בוא הנצרות שלטו באיזור אמונות פגאניות שהושפעו מפנתיאון האלים היווני במערב גיאורגיה ומאמונות פרסיות זורואסטריות במזרח. כיום יותר מ75 אחוז מתושבי גיאורגיה (4.4 מליון) הם נוצרים אורתודוכסים.

פאונה ופלורה - בעלי חיים וצמחים

למרות השטח המצומצם של גיאורגיה, מתאפיינת הארץ במגוון עשיר במיוחד של צמחים ובעלי חיים. הסיבה לכך נובעת מעושר בתי הגידול, איזורי האקלים והמיקום הגיאוגרפי הייחודי שכולל אלמנטים אירופיים, אסייתיים וצפון אפריקאים. 5,000 מיני צמחים, 8,300 מיני צמחים חסרי פרחים וזרעים ו100 מיני יונקים מתקיימים בגיאורגיה. הרי הקווקז מספקים בתי גידול ייחודיים למספר רב של מיני ציפורים אנדמיות כמו שכוי קוקזי, תרנגול שלג קווקזי, עלוית קוקזית, ועוד.

גיאורגיה - עצות שימושיות:

האופי הגיאורגי

הגיאורגים ידועים בתור אחד העמים האדיבים והנחמדים ביותר שיש. כבוד וחברות הם ערכים מקודשים ובאופן מסורתי אדם נמדד לפי מספר החברים יותר מאשר לפי מספר המזומנים. אינדיבידואליות, רגשנות וגאווה מובילים את העם הזה. גיאורגיה מתגאה באחוז התושבים שעובר את גיל מאה מהגבוהים בעולם, אבל נטייה הטבעית להאריך חיים מאויימת בשנים האחרונות על ידי עישון אובססיבי ונהיגה עם מאפיינים התאבדותיים.

תקשורת ואינטרנט

מערכת התקשורת הסלולרית מפותחת מאוד בגיאורגיה ולמעשה זהו אמצעי התקשורת היחיד במדינה. כמעט לכל אזרח במדינה יש טלפון סלולרי - אפילו בכפרים הנידחים שבהם החשמל פועל רק כמה שעות ביום.. מומלץ לרכוש כרטיס SIM של חברה מקומית – Geocell או Magti . בעזרתו ניתן לנהל שיחות מקומיות ולקבל שיחות מחו``ל במחיר נמוך.

מה להביא

משרעת הטמפרטורות שבין טביליסי הלוהטת וההרים המושלגים מחייבת סט רחב של ביגוד ומומלץ להביא בגדים חמים גם בקיץ להרים הגבוהים. רוב המוצרים הם מתוצרת רוסית ולא תמיד אפשר למצוא את המותגים המוכרים. גם חמרי צילום, תרופות וציוד לטיולים קשים להשגה. לעומת זאת קל יחסית להתנהל באמצעות כרטיס אשראי בערים. על אף שקשה להתחרות ברוחב הלב הגיאורגי מומלץ להביא מתנות מהארץ - מצרך מוערך מאוד בגיאורגיה. כל מה שמזוהה עם ישראל מתקבל בהערצה בגיאורגיה – מקפה טורקי ועד חמסות וגמלי עץ מהעיר העתיקה. מכל מה שנאמר, הדבר החשוב ביותר שכדאי להביא הוא פתיחות ונכונות לקבל אורח חיים שונה, וקצב חיים רגוע ואיטי יותר משלנו.

תרבות היין בגיאורגיה

תרבות היין בגיאורגיה מפותחת מאוד והגרוזינים טוענים שהיין הומצא למעשה בגיאורגיה. כך או אחרת, כיום גדלים כ 500 זני ענבים בגיאורגיה ומיוצרים 60 סוגי יינות שונים מדי שנה. חלקם זכו להכרה עולמית, במיוחד היינות מאיזור קחתי, אימרטי וראצ`ה . הרמות הכוסית במהלך הארוחה הן תורה שלמה עם חוקים מפורטים מאוד. אסור לשתות לפני שה`תמאדה`, מנהל הטקס והיושב בראש השולחן, הרים את כוסו ובירך את היושבים. בחלק מהרמות הכוסית מצווים הנוכחים להריק את הכוס לאות כבוד – `בולומדה`. הזכות לברך עוברת בין המשתתפים לפי סדר הישיבה, ברכה ללא רשות התמאדה תחשב לפגיעה בכבודו – נא להזהר!
הצ`אצ`ה היא המקבילה הגיאורגית לוודקה. הגיאורגים מזקקים אותה מגפת ענבים ובריכוז של מעל 50 אחוז אלכוהול, כדאי לשתות לאט. המקומיים שומרים את הנוזל השקוף הזה בתוך קראף עם פקק של צמר גפן ונוהגים לייחס לו תכונות רפואיות.
השתכרות נחשבת למעשה מאוד לא טקטי ואחת השיטות לעבור את הארוחה בשלום היא לשתות בלגימות קטנות ומדודות, כדי לא להעליב את המארח כמובן.

תחבורה ואיך מגיעים

הטיסה הישירה לטביליסי יוצאת פעם או פעמיים בשבוע מנתב``ג, ונמשכת 2.5 שעות. אין צורך לקבל ויזה. בין גיאורגיה וארמניה מקשרות טיסות ואוטובוסים יומיים. הנסיעה מטביליסי לירוואן בירת ארמניה אורכת 6 שעות . בתוך גיאורגיה מתנהלת רשת יעילה של מוניות שירות הידועות בשם מרשוטקות – היוצאות ברגע שהן מתמלאות נוסעים – השעות אף פעם לא מדויקות וכדאי לצאת מוקדם בבוקר לפני נסיעות ארוכות. בתוך הערים פועלות מוניות רגילות – ברגע שמושיטים יד ברחוב יכול לעצור לכם כל רכב - פרטי או ציבורי. גם נהגים פרטיים שמחים להשלים הכנסה אם הנסיעה היא בכיוון שלהם. ניתן להשתמש גם בשירותי האוטובוסים והרכבות של גיאורגיה אם כי הם לא מצטיינים ביעילות גדולה. המטרו של טביליסי הוא תופעה בפני עצמה ובנוי לפי מיטב הארכיטקטורה הסובייטית - רשת של מנהרות אינסופיות המובילות אל מעמקי האדמה. הרכבות המהירות הן עורק התחבורה האמיתי של העיר וברגע שמכירים את התחנות קל וזול מאוד לנוע בעיר. שכירת רכב עדיין לא נפוצה למרות שבטביליסי פועלות כמה חברות השכרה. הכבישים של גיאורגיה מציבים אתגר קשה גם לנהגים המיומנים ביותר כיוון שבכל המדינה אין שילוט באנגלית, וחוקי הנהיגה הבטוחה הם המלצה בלבד. באיזורי ההרים הגבוהים יש דרכים לא סלולות רבות והתחבורה היא באמצעות רכבי שטח בלבד.