רוצים לקבל עוד פרטים על הטיול?

תיירים רבים המגיעים לאתונה נוהגים לבקר באקרופוליס, ומשם לצאת לאיים. מעטים יודעים שאתונה היא גם עיר של מוזיאונים, ששווה להקדיש להם ביקור. באתונה יש כ- 50 מוזיאונים. רבים מהם משקפים את ההיסטוריה המעניינת של האומנות היוונית, האומנות המשפיעה ביותר בעולם.

האומנות היוונית החלה מהציביליזציה הקיקלידית והמינואית בעת העתיקה. השראתם היתה האומנות המצרית הקדומה. מוצגים מהתקופה הזו נמצאים במוזיאון לאומנות הקיקלידית באתונה. היצירות הללו לא נראות מיוחדות במיוחד, עם כדי חרס בעלי דוגמאות גיאומטרות פשוטות, ופסלים הדומים למקביליהם ברחבי העולם הקדום. אך החל מהתקופה הקלאסית וההלניסטית, האומנות היוונית החלה לקבל צורה משלה. כדי החרס נהיו גדולים יותר. דוגמאותיהם הפכו למפורטות ומורכבות יותר, וכללו ציורים המתארים סצנות מחיי היומיום ביוון. הדמויות הפכו ליותר ריאליסטיות, וצוירו לפי כללי אסתטיקה וסימטריה, עם גרסה אידיאלית של גוף האדם. יצירות האומנות מהתקופה הזו רבות כל כך. הן נמצאות ברחבי האתרים הארכיאולוגיים של יוון, וגם בכמה מוזיאונים – למשל, מוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי של אתונה, מוזיאון האקרופוליס ומוזיאון אגורה.

אומנות זו הפכה להשראה במקומות רבים ברחבי העולם. במזרח, היה זה אלכסנדר מוקדון שהביא את האומנות היוונית, שהולידה את האומנות הגרקו- בודהיסטית. רבים מפסליו של בודהה, כמו גם גילופי השיש במקדשים, הם תולדה של אומנות זו. באירופה, הסימטריה והדיוק של הפסלים היוונים, כמו גם ארכיטקטורת השיש היוונית, אומצו בארמונות, אחוזות ובנייני פרלמנט בערי הבירה. מסיבה זו, השלט בכניסה לאקרופוליס אומר במפורש ש"כאן התחילה התרבות המערבית". אפשר לומר שהאומנות המשפיעה ביותר היתה זו של יוון העתיקה, בשיא פריחתה כאימפריה.

האימפריה הרומית אימצה את האומנות היוונית עם כל עקרונותיה. אך התנודות ההיסטוריות של המאה החמישית, בה האימפריה הרומית הפכה לאימפריה הביזנטית, הביאו גם לשינוי אומנותי. הטכניקות נשארו, אך במקום להלל ולפאר את האדם, היצירות התרכזו סביב הדת. כאשר הנצרות התפשטה גם ליוון ולארצות מזרח אירופה, קמו כנסיות עם כיפות ורצפות פסיפס. יצירות אלה מוצגות במוזיאון הביזנטי של אתונה. בשלב זה, יוון היתה זו שאימצה את האומנות של שכנתה. רצפות הפסיפס הביזנטיות עדיין כללו ציורים מורכבים וריאליסטיים, אך הם התרכזו בחייו של ישו. מהזרם הזה צמחה אחת האסכולות הידועות, האסכולה הכרתית, שהובילה את האומנות היוונית הפוסט-ביזנטית. אצלם, הדגש היה האיקונות – הציורים של ישו ומריה, שצוירו על החלונות וקירות העץ של כנסיות ברחבי אירופה.

המשך התפתחותה של האומנות היוונית היא תוצאה של נסיבות היסטוריות. ב-1832 יוון התנתקה מהאימפריה העותומאנית ונוסדה ממלכת יוון העצמאית. אומנים יוונים נהרו לבתי הספר לאומנות ברחבי אירופה. בהתחלה המכה של הציירים היוונים היתה מינכן, ועל שמה קרויה אסכולת מינכן היוונית. מאוחר יותר תפסה את מקומה אסכולת פריז, כאשר פריז הפכה לבירת ציירי העולם. הם הושפעו מכל המגמות האירופאיות של עולם האומנות – התקופה הרומנטית, אומנות אימפרסיוניסטית, אבסטרקטית ועוד. הם יסדו את בית הספר לאומנות, הקיים עד היום באתונה. למי שרוצה להכיר את דורות הציירים שבאו אחריהם ואת היוצרים היוונים העדכניים ביותר של המאה ה-20 וה-21, מומלץ לבקר במוזיאון לאומנות מודרנית של אתונה.

לצד הפסלים, האדריכלות והציורים, התפתחה ביוון אומנות נוספת, ידועה פחות. ב- 1930, מיליונר מקומי בשם אנטוניס בנקיס ייסד מוזיאון באחוזת משפחתו שבאתונה. המוזיאון הזה פחות מוכר מהאתרים המפורסמים של יוון, אך יש בו קסם משל עצמו. הוא מציג את מיטב יצירות האופנה, שעד כה היו מנת חלקם של בני האצולה בלבד. לצדם מוצגות יצירות אומנות שייחדו את יוון מהעת העתיקה ועד המאה ה-19. אחד הדברים הבולטים שם הוא אומנות הרקמה המיוחדת של יוון, שהידרה את הכריות, השמלות, הציפיות והשטיחים של נשות יוון בין המאה ה-17 ל-20. מעטים יודעים זאת, אך יוון היתה מבין המדינות הראשונות בהן רקמה התפתחה לאומנות של ממש. לפי המיתולוגיה היוונית, האלה אתנה העניקה את אומנות הרקמה והאריגה, מה שהוביל לתחרות המפורסמת בינה לבין ארכנה.

אומנות הרקמה שגשגה בעיקר מהעת החדשה בעקבות המסחר עם המזרח. למרות ההשפעות מבחוץ, שעברו מסין עד למערב אירופה, חלק מאומנות הרקמה של יוון ייחודית למקום. נשות יוון נהגו להשקיע שעות וימים ברקמת השמלות שלהן, כאשר לכל מחוז וכל אי היו דוגמאות רקמה שייחדו אותו. בעצם, חלק גדול ממה שמוצג במוזיאון בנאקי הוא פרי מציאותיה של האתנוגרפית אנג'ליקי הצימיחאלי. חייה של אנג'ליקי הצימיחאלי הם נושא מעניין בפני עצמו. היא נולדה בסוף המאה ה-19, בתקופה בה מספר הנשים בשוק העבודה היה מועט. אך תשוקתה של אנג'ליקי לאומנות ולתרבות היוונית לקחה אותה למחוזותיה הנידחים של יוון, שם בילתה שנים רבות בתיעוד ואיסוף המנהגים ויצירות האומנות מכפרי יוון. ב- 1921 היא הקימה סדנאות לשימור אומנות הריקמה היוונית, ואת תצוגת אומנות הפולקלור הראשונה ביוון. עבודותיה פורסמו באינספור ז'ורנלים לאומנות פוקלור ביוון ובחו"ל. ביתה באתונה הפך למוזיאון נוסף – המרכז לאומנות פולקלור ומסורת, המכיל עוד יצירות אריגה וריקמה.

זהו קצה המזלג של אלפי שנות אומנות מפוארת ביוון. למעוניינים לשלב את הפן האומנותי בטיול ליוון, מומלץ לבקר במוזיאונים השונים, הפתוחים לקהל הרחב, ובסצנת האומנות המיוחדת של אתונה.

קיראו עוד על טיול ליוון באתר אקו טיולי שטח

 

 

 

טיולים הקשורים למאמר