מאלי

רוצים לקבל עוד פרטים על הטיול?

טוארג

שבטים נוודים, בעלי גמלים ודוברי שפה ברברית. באפן מסורתי נדדו לאורך שטחי הסאהל ממאוריטניה במערב ועד סודאן במזרח. הם איישו את דרכי המסחר שחצו את מדבר הסהרה וקשרו בין מרוקו ואלג'יריה מצפון לבין ארצות אפריקה השחורה מדרום, ועד מאלי. בדורות האחרונים הם זנחו את תרבות הנוודות והתיישבו בצידי הערים הגדולות. הגברים לובשים בד כחול "טאגולמוסט" בן 5 מטרים אותו הם כורכים סביב הפנים, והוא משמש גם להגנה נגד סופות המדבר, וגם להצנעה של הפנים, אותם לא מקובל לחשוף בחברה. מכנים את בני הטוארג "האנשים הכחולים", כיוון שהאינדיגו, צבע טבעי עמו הם צובעים את הבדים, צובע גם את גופם. נשות הטוארג אורגות צמות מלאכותיות לתוך שערן ומקשטות אותו בצדפי ים. הן גם עונדות תכשיטי כסף. הטוארגים מתהדרים בצלבי כסף נגד עין הרע ובחרבות קצרות ומעוטרות.

צאו להרפתקה מיוחדת במערב אפריקה - טיול למאלי עם אקו טיולי שטח >>>

דוגון

שבטי הדוגון חיים לאורך מצוקי פאליי דה בנדיאגרה במאלי. זהו שבט ציורי ומעניין המפורסם במסכות הייחודיות שלו, התרבות והדת של בני הדוגון מורכבת מאוד והיתה נושא למחקרים אנתרופולוגיים רבים. הם גרים בבתים הבנויים מבוץ ושלד עץ, כאשר הכפרים הישנים בנויים על מצוקים להגנה, וכאשר הרגישו בטוחים יותר הקימו את הכפרים החדשים במישורים. הם חקלאים מסורתיים והגברים והנשים עוסקים כולם במלאכה. גבר עוסק זמן רב בעבודה בשדות ההורים של כלתו המיועדת, לפני שהוא מקבל את הסכמתם לשאת את הבת.

פולאני

אנשי הפולה חיים זו תקופה ארוכה בסוואנות של מערב אפריקה ומונים למעלה מ-12 מיליון איש. במקור הם היו נוודים מגדלי בקר, אך רבים מהם התיישבו כיום ועוסקים בחקלאות. הנוודים שביניהם ממשיכים לנדוד עם הבקר ולגור בבקתות קש ארעיות. הבקר מהווה מרכז חשוב בחייהם, ומעמדם נקבע לפי כמות הבקר שברשותם. הם מוסלמים שאמצו את הדת כבר במאה ה-12. מגדלי הבקר עוברים טקסי חניכה ציבוריים, בהם מצליפים בנערים לקול הלמות תופים, כחלק מן המעבר לגבריות.

במברה

הקבוצה האתנית הגדולה במאלי ומונה כשליש מהאוכלוסייה כולה. מוסלמים המקיימים מנהגים ואמונות מסורתיות. החברה שלהם מבוססת על חלוקה לקאסטות של: איכרים, מעבדי עורות, חרשי ברזל ומשוררים. חרשי הברזל הם בעלי מעמד נחשב ומייצרים כלי בישול, כלי נשק, מנעולים, ולמוצריהם יש גם כח ספיריטואלי גבוה. אנשי במברה ידועים כאמני גילוף עץ ומסכות טובים. לכל קאסטה של בעלי מקצוע יש מנהגי בגרות משלהם עם מסכות טקסיות ייחודיות.

מלינקה

קבוצה אתנית המהווה חלק מקבוצת מאנדה המאגדת מספר שבטים וביניהם במברה, סונינקה, והיא בת 4000 שנים לפחות. המלינקה שוכנים בדרום מאלי, והם ידועים כציידים טובים ולוחמים מהוללים. הם קיבלו על עצמם את האסלאם כבר מן המאה ה-11, שלטו על דרכי המסחר הטראנס סהרה, והם היו מייסדי האימפריה הקדומה של מאלי. במקור הם היו מחולקים ל-12 קלאנים, ולכל קלאן היה מלך משלו. המלכים הנהיגו ועדה מלכותית שהכתירה מנהיג אחד, מאנסה.

סנופו

שבט של איכרים בדרום מאלי וארצות שכנות. לחיות יש חשיבות רבה בתרבות השבט, ונשמות המתים מתגלגלות לטוטם החיות. ריקודים וטקסים רבים עוסקים בחיות. חרשי ברזל זוכים לכבוד רב בשבט, ומאמינים שהם עמידים מול עין הרע. לפיכך נותנים להם גם את הזכות לעסוק בקבורת המתים.

סונגאי

אנשי סונגאי מתגוררים בניגר ובצפון מאלי, בין טימבוקטו וגאו. ההיסטוריה שלהם הולכת אחורה למאה השביעית, כאשר אלימן זה התיישב בחבל ארץ נהר הניג'ר העליון. הם שייכים לקבוצת השבטים נילו-סהרה. כפרי הסונגאי מחולקים לשכונות שלכל שכונה מנהיג משלה. מתוכם נבחר הצ'יף של הכפר. הם מוסלמים המשלבים מסורות עממיות רבות, כמו פולחן אבות ומעשי כישוף. הם שבטים חקלאיים ששומרים על קשר עם שכניהם, שבטי הטוארג הנוודים, ובאזור טימבוקטו גם התערבבו עמהם.

טיולים הקשורים למאמר