"הסינים הם היהודים של המזרח", אומר לי הפרופסור הסיני, עם טון מיתולוגי שלא משאיר ספק שאמת זו התחילה הרבה לפניו. יש קומץ יהודים סינים, בסדר. אבל סינים הם יהודים? על כל יהודי באשר הוא יש יותר ממאה סינים. רובם המוחלט לא מאמין באלוהים. והם אוכלים הרבה, הרבה חזיר. אפילו הסינים הכי יהודים שיש - יהודי העיר קאי פנג - אינם מוכרים כיהודים ונאלצים להתגייר אם ברצונם לעלות אלינו.
אז מה הקונטקסט שמתוכו נובעת האמירה המשעשעת הזאת? התשובה רב-ממדית ומעניינת, ואנסה לענות בכמה קווים כלליים.
העמים שלהם עלילה תרבותית רציפה, ברורה, בת אלפי שנים, מעטים מאוד. לסינים היסטוריה בת יותר מ-3000 שנים, וסיני צעיר ימנה את כרונולוגית שושלות הקיסרות כפי שילד יהודי עשוי למנות את מלכי או נביאי ישראל.
הצטרפו לטיול לסין הקלאסית והפראית עם אקו טיולי שטח >>>
הכירו את סין - הטיול המקיף לסין עם אקו טיולי שטח >>>
הצטרפו לטיול לדרום מזרח סין עם אקו טיולי שטח >>>
התרבות הסינית מהווה את הבסיס ליתר העמים והארצות במזרח ודרום-מזרח אסיה. דתות ופילוסופיות סיניות מהוות אבן יסוד בדרכי החשיבה של האזור כולו. המבנה המשפחתי שפירט קונפוציוס, למשל, דומיננטי ברוב ארצות האזור. אפשר לומר שהיהדות, ואמונה באל אחד בפרט, מהוות אחד מעמודי התווך של הציוויליזציה המערבית (לא לחינם מכנים את זרם החשיבה הדתי/מוסרי של אלפיים השנים האחרונות Judeo-Christian thought, עם זיכיון תקדימי פעוט ליהדות).
הרבה יאמרו שהגרעין החברתי הסיני הוא המשפחה, שהיא מאוד מלוכדת ובמובן מסוים מהווה דרך ההתמודדות של האדם עם החברה. ישנם שיאמרו את אותו הדבר על העם היהודי.
ליהודים אחדות המשפחה הייתה חשובה ביותר כשנסיבות סביבתיות איימו על שלומה ולעיתים קרובות גרמו לנדידה אל מעוזים זרים ומאיימים. גם לסינים יש עבר מפואר של נדידה והגירה (40 מיליון אנשים ממוצא סיני חיים ב"תפוצות"). כמו היהודים, גם הסינים נוטים - אם המספרים מרשים זאת - ליצור קהילות קרובות במובן התרבותי והגיאוגרפי. הצ'יינה טאוון האמריקני הקטן כבר מזמן גלש לארצות רבות כמו קנדה וארגנטינה, ולממדים עצומים כגון עיירות שלמות מסביב ללוס אנג'לס.
כל הדברים האלה היו נכונים כשהפרופסור דיבר. אבל אני הבנתי מייד שכוונתו הייתה לדמיון בין שני העמים שהסינים, באופן שעלול להפתיע, הכי גאים בו. הוא הנטייה הטבעית של שני העמים למסחר.
הקהילות הסיניות העתיקות בארצות כמו וייטנאם, תאילנד, אינדונזיה ועוד הינן מיעוט אתני. אך המיעוטים האלה מחזיקים את רוב ההון ומפעילים, באופן שגורם לבעיות לא פשוטות, את המנועים הכלכליים בארצות הללו. ישנה רשת מסחרית שפרושה בדרום מזרח אסיה ושחיבוריה הם קשרים משפחתיים וחברתיים סינים. רשת דקה יותר אך רחבה בהרבה מגיעה גם ליבשות אחרות. אין ספק שקשרים מהסוג המדובר וטכניקה מסחרית תרמו גם להישרדות ושגשוג העם היהודי. למזלם של הסינים האזור ההוא של העולם אינו קרקע פורייה לתיאוריית "זקני בייג'ינג".
עם נטיות כאלו לנדידה ומסחר, לא נופתע כשנלמד שיהודים חיו בסין משלהי האלף הראשון לספירה, וחוקרים מסוימים סבורים שאף מאות שנים קודם לכן. קרוב לודאי שקהילות כגון זו של קאי פנג (שהיא העתיקה ביותר הקיימת היום ובה תושבים המזדהים עם הדת היהודית) נוצרו ע"י סוחרים יהודים1 אשר, בזכות קשריהם שהתפרסו מאירופה, דרך אסיה ועד המזרח, היוו חלק חשוב ומוקדם בתפקוד דרך המשי.
ניתן להאמין שסיפור יהודי זה אשר נמתח אל התת-מודע ההיסטורי של הסינים, הוא הגורם העיקרי לתופעה שכל מבקר יהודי בסין, שזכה לדבר עם מקומי, מכיר. "אתה יהודי?" הוא שואל. "כן" אתה עונה בחשש מלומד של אלפיים שנה. "וואהה, מאוד אינטליגנטי!" הוא מתפעל2. כן, הסינים מעריכים אותנו בגלל הדמיון התרבותי שהזכרתי, אך מעבר לכל בגלל שהם רואים בנו סוחרים חריפים. אז חריף, אם כך, זה באמת עניין של טעם. והמבקר היהודי בממלכת האמצע (הכינוי הסיני לסין) זוכה ליחס נדיר של אנטי אנטי-שמיות או שמא, פשוט, שמיות.
1) ספר מומלץ ואולי גם עובדתי, על סוחר יהודי בסין שקדם למרכו פולו: City of Lights של David Selbourne.
2) מניסיון רב אשר כולל כפרים נידחים בהם הייתי היהודי הראשון ואולי האחרון, התגובה היא תמיד או "תסונג מינג" או אינטילגנטי.
