מי הם הרומנים?

כמו מדינות אחרות באירופה, גם ההיסטוריה של רומניה מורכבת מנדידות וכיבושים של עמים שונים, וחוקרים חלוקים בנוגע למוצאם. מהו מוצאם האתני של הרומנים? ומה הקשר שלהם לאותה ממלכה דאקית עתיקה, ששלטה ברומניה לפני כאלפיים שנה, ומעט מאד ידוע על תרבותה?
נתחיל בזה שמדינות אירופה הן תוצאות של נדידת קבוצות אתניות, מיזוגי שבטים, ולבסוף, תנועות לאומיות ומדינות שקמו על בסיס אוכלוסייה מסוג מסוים, שהתיישבה מזה עידנים באזור מסוים והיוותה את הרוב במקום הזה. לחלק מקבוצות אלה יש מורשת משותפת ואפילו ממלכה עתיקה שהיתה במקום, שתושבי המדינה הם צאצאיה. גם ההיסטוריה של רומניה היא בערך כזו, עם מאפיינים משלה.

הצטרפו לטיול חורף לרומניה עם אקו טיולי שטח >>>

טיול לרומניה - מסע של טבע ואגדות עם אקו טיולי שטח >>>

אבותיהם של הרומנים

נתחיל בשמה של רומניה, שהוא מטעה. שמה נגזר מהמילה "רומנוס" הלטינית, שמשמעה "רומאי", כיוון שהרומאים כבשו את רומניה בשנת 106 לספירה. עקב שמה ועקב הנסיבות, היו חוקרים שסברו שהעם הרומני הם שילוב של שבטים מקומיים עם מתיישבים רומאיים. אך היסטורית ההתיישבות של רומניה מתחילה הרבה לפני הכיבוש הרומאי. לא הרבה ידוע עליה, רק המעט שכתבו עליה במסמכים הראשונים, בתקופת ממלכת יוון, והתיאוריות השונות שהתפתחו בנוגע למוצאם והרכבם הגנטי.
מוסכם שבעבר, תושביה של רומניה היו בעיקר השבטים הדאקים, ממשפחת העמים התראקים-איליריים, שהתיישבו במה שנקרא היום ארצות הבלקן. לפי חלק מהדעות, עמים אלו הם תערובת של שבטים מקומיים ואינדו-אירופיים מתקופת ההגירה האינדו-אירופאית שהתרחשה בין שנת 5000 ל- 2500 לפנה"ס. לפי חלק מהדעות, באלף השלישי לפנה"ס השבטים האינדו אירופיים כבר כבשו את השבטים המקומיים של רומניה. השבטים המקומיים היו חוואים דנוביים, והכובשים היו רועי צאן-לוחמים מערבות רוסיה ואוקראינה.
השבטים הדאקיים חיו לצד השבטים הסרמטיים והסקיטיים, הושפעו מתרבותם והתמזגו איתם. הם גם ניהלו קשרי מסחר עם ממלכת יוון העתיקה. במאות השלישית והרביעית לפנה"ס כבשו את האזור שבטים קלטיים, וגם הם השפיעו על התרבות הדאקית המקומית. בשנת 82 לפנה"ס תושבי האזור כבר התגבשו לממלכה הדאקית. ממלכת דאקיה העתיקה, המוזכרת בכתבי הרומאים, גבלה בנהר הדנובה ובים השחור, ובשיאה היא כללה אזורים הנמצאים היום במולדובה, בולגריה, סרביה, הונגריה ואוקראינה.
בשנים 44-65 לפנה"ס הממלכה הדאקית ניצחה את השבטים הגאלים שבפנוניה ואת האילירים, שהגיעו מדלמטיה, תחת שלטונו של המלך בורוויסטה. בורְוִויסְטָה גם שחרר את הדאקים מהלחץ של השבטים הקלטיים מהמערב והצפון, ונלחם ביוונים שגרו על החופים המערביים של הים השחור. אחרי מותו של בורוויסטה התפוררה ממלכתו, ובשנת 106 לפנה"ס היא כבר נכבשה על ידי הרומאים, כיבוש שהביא את הפתח לאינספור תהפוכות שהתרחשו באזור והפכו את רומניה למה שהיא היום.

תרבותם של הדאקים

לא הרבה ידוע על תרבותם ואורח חייהם של הדאקים. יש כתבים המתעדים את העם הדאקי הקדום כבלונדיניים עם עיניים כחולות. ציורי גוף היו נפוצים אצלם, ויתכן שגם לקעקועים היתה חשיבות דתית אצלם. הם נהגו לקעקע גם את הגברים וגם את הנשים עם סמלים שונים שעברו בירושה מדור לדור. בממלכה הדאקית היו שתי מעמדות: העם, והאריסטוקרטיה, שרק להם היתה הזכות לכסות את שערם וללבוש כובע לבד. עיסוקם העיקרי היה חקלאות, גידול דבורים, רעיית צאן, כדרות וחרשות ברזל. היתה להם דת-מסתורין שייסד הנביא זאלמוכסיס, שהטיף לאמונה בהישארות הנפש, ולאחר מותו הפך לאל. תרבותם, כאמור, הושפעה מאוחר יותר משכניהם והכיבושים שלהם, בעיקר מהסקיטים והקלטים.
רומניה מהכיבוש הרומאי עד להכרזת עצמאותה.
דקיה נפלה לרומאים למרות שמלכם, דסבל, הנהיג את אנשיו להגן על אדמותיהם בגבורה. היא הפכה לפרובינציה רומית, אך מרמורש, שתושביה החקלאים הגנו עליה בגבורה וגם ההרים הגבוהים שמסביב, נשארה חופשייה. הדאקים שבמרמורש שמרו על קשר עם אחיהם המובסים בשאר חלקי רומניה. הם תמכו זה בזה רוחנית וגם באמצעות מסחר. במהלך המאות שאחרי הכיבוש הרומאי, רוב רומניה של היום היתה בידיהם של הרומאים, והמתיישבים הרומאים שהביאו לשם את עבדיהם נטמעו באוכלוסייה המקומית. לעומת זאת, מרמורש, המחוז הצפוני של רומניה, נשארה עצמאית, ואומרים שחלק ממסורותיה הדאקיות העתיקות שרדו עד היום.
במהלך אלף השנים שלאחר הכיבוש הרומי, כבשו את דקיה או עברו דרכה שבטים שונים: סרמטים, גותים, ונדלים, הונים, אווארים, סלאבים, הונגריים ותורכיים. מלכים מהממלכות השכנות שלחו לשם את מתיישביהם, נלחמו באוכלוסייה המקומית או השפיעו על השליטים הפיאודליים המקומיים. הארץ שקעה באנרכיה כמו אזורים רבים באירופה של ימי הביניים, ולכן תקופה זו כמעט ואינה מתועדת. במאה העשירית המערכת היתה פיאודלית והמדינה חולקה לאחוזות ונסיכויות קטנות, ששמרו על קשרים זו עם זו ולעתים נלחמו זו בזו. במרמורש, בניגוד לשאר חלקי אירופה, עדיין היו "איכרים חופשיים" שהחזיקו באדמותיהם, אך עם הזמן גם הם נשלטו על ידי שליטים פיאודליים עריצים, ומרידות איכרים פרצו באזור לעתים קרובות. במאה ה-12 ולאורך התקופות שלאחר מכן, הגיעו לאזור מתיישבים הסאכסוניים (גרמניים), שחלקם נשלחו על ידי המדינות השכנות. מתיישבים אלה מהווים חלק מאוכלוסיית רומניה עד היום וניתן לראות את שרידיהם, בצורת בתים סאכסוניים, בערים שונות בטרנסילבניה, וקהילות גרמניות הקיימות שם עד היום.
במאה ה-14 קמו נסיכויות שלימים היוו את גרעינה של רומניה המודרנית: וולכיה ומולדביה. ב-1310 הקים המלך בסרב ממשל עצמאי בוולכיה, שנלחם בהונגרים ושמר על עצמאותו. נסיכות זו שילמה מס לעות'מאנים כאשר הם כבשו את המדינה ב- 1513, אך שמרה על אוטונומיה. אך תהפוכות שונות באזור במרוצת השנים גרמו לנסיכויות אלה לעבור מיד ליד ולהסתפח למדינות שונות כמו רוסיה, הונגריה ואוסטריה, עד שב-1859 הן התאחדו למדינה אחת שנקראה "הנסיכויות המאוחדות", ולימים נקראה, ב- 1866, "רומניה". ב-1878 הוכרזה עצמאותם בקונגרס ברלין.

מיהו רומני?

לפי החוק הרומני, אזרח רומני הוא כל מי שנולד ברומניה, וגם בן ונכד לאנשים שנולדו ברומניה, במידה והוא דובר רומנית והוכיח בקיאות בהיסטוריה ובמורשת של רומניה. גם המולדובנים נתפסים כרומנים, שמחוזותיהם נמצאים באופן זמני מחוץ לגבולות רומניה, וגם הארומנים, החיים בחצי האי הבלקני ודוברים ניב הקרוב מאד לרומנית. באופן פרדוקסלי, בני המיעוטים החיים ברומניה אינם נחשבים בדעת הציבור כ"רומנים אמיתיים", למרות שחלקם היו שם במשך מאות שנים. מיעוטים אלה כוללים הונגרים, צוענים, גרמנים, אוקראינים, רוסים, סרבים, יהודים וכו'.