פרופסור משה אגמי

מדריך

קצת על פרופסור משה אגמי

פרופ' משה אגמי הוא מדריך טיולים ותיק, המתמחה בהדרכת טיולים ייחודיים בדגש טבע מסביב לעולם. אקולוג וחוקר ידוע בתחומי מחקר בוטניים וזואולוגיים, אשר ניהל במשך 13 שנים את הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל אביב. בעל יכולות גבוהות של מתודה וחיבור המטיילים לעולמות תוכן שקשורים לסביבה ולנוף.

 

בכל פעם שאני מגיע לפלא עולם במסעותיי, אני מרחף ואומר לעצמי: איני יודע מה יקרה מחר, אך את האושר, ההנאה וההתפעמות הזו – אף אחד כבר לא יוכל לקחת ממני. זה שלי

המלצות

המלצה על המדריך פרופ' משה אגמי / מאת אווה צורף
לצוות "אקו" שלומות,
לקח לי זמן כדי לנחות אחרי טיול של שלושה שבועות בפארקים הלאומיים של הודו. להגיד את האמת, אני עדיין לא בטוחה אם נחתתי, במיוחד שכל יום מסתכלת על התמונות וחוזרת לחוויות וריגושים של הטיול. היה נהדר, נהניתי מכל רגע, והלוואי היה נמשך עוד.
המדריך המהולל שלנו, פרופסור משה אגמי, עשה הכל כדי להנעים את הטיול, ולישר ולפתור כל בעיה שצצה. הצלחנו לראות טיגריסים הרבה פעמים, לביאות, חזירי בר איילים למיניהם בשפע, קרנפים והרבה הרבה ציפורים. האווירה הייתה טובה, בתי המלון היו על רמה, ואפשר היה ליהנות מהכנסת האורחים האדיבה בכל מקום. בפארק קזירנגה הוזמנו לארוחה מסורתית, המדריכה הדגימה והסבירה איך להכין ואיך לאכול מה שמגישים לנו. כולם נהנו, ואין ספק שהמדריכה JAVA עשתה עבודה נהדרת. תודה לצוות "אקו" על תכנון וארגון הטיול ותודה מיוחדת למשה אגמי על הביצוע הנהדר.
המלצה על המדריך פרופ' משה אגמי / מאת עפרה איידלמן בורדה
כמעט יום אחרון כאן בגרינלד הרחוקה. אז מה היה לנו?
מדריך מתלהב ורגיש - משה אוהב טבע, ואוסי אשתו, שהיא יד ימינו, ואתם חברי למשלחת לגרינלד. עשרה ימים של הרבה טיסות, הפלגות, ארוחות, אנשים, נופים ומראות של בראשית. "רגע" באיסטנבול שבדרך ואחר כך קופנהגן היפה והגשומה. והטיסות ממשיכות ונוחתים בקאקאטוק עם הרבה קיו (q) , עיר מכניסת אורחים. ניה היא המדריכה המקומית שלנו, שנותנת הרגשה שאנחנו משפחה שלה ומכירה לנו את אמא שלה שגם עובדת במלון , מכירה לנו את אביה ומביאה להראות מזכרות , עבודות יד של סבתא שלה.
מצרך ראשון ללא ספק - רשת על הפנים - חובה! האמיצים טבלו את גופם בבריכת מים חמים ואדמה מתחת חמה עוד יותר. במפעל פרוות כלבי הים ערכנו סיור, מתפעלים ומתפלאים, למה יצורים כאלו חמודים שוכבים בערמות, אך מבינים שכל אחד והפרנסה שלו... כל בוקר מכינים כריכים.
מובטח לנו טיול רגלי קליל (!) מסביב לאגם. ואכן סיימנו בהצטיינות 12 ק"מ עם שרירים מכווצים. בעיר הבירה נוק, פגשנו את המדריכה גרייס שהדריכה במשך נסיעה באוטובוס ברחבי הבירה הגרינלנדית. והזהירה לא לטייל בלילה מפני שיכורי הבירה המסתובבים ברחובות. נפלנו לישון והשכמנו מוקדם לטיסה הבאה - "לבלוי" בשדה התעופה כי יש איחור בהמראה. אבל בסופה של המתנה הגענו לאילוליסאט המקסימה עם בתיה הצבעוניים, הנמל העמוס בסירות וקרחונים, קירות הקרח המרשימים, האייסברגים השטים. ביקרנו בבית משפחה גרינלנדית ושמענו כיצד חיים אנשים את חייהם. בקור ארקטי ובשכבות לבוש אין סוף, הפלגנו לעבר שמש חצות שנתקעה ולא זזה - כאן אין "שקיעות". חבייר המדריך החביב הסביר ולמדנו להבדיל בין גושי קרח שונים ולא ויתרנו על מרטיני עם שברי קרחונים. הבטנו בעיר הכלבים, והתפצלנו לשתי קבוצות בסיור בשמורה. בהליכה נעימה מול הרי אייסברגים שאין להם סוף, הכרנו צפורים ומעט פרחים . על קצה ההר תה, קפה, עוגיות וקרקרים. ומצטלמים ומצלמים. ואי אפשר בלי להזכיר את המפק ידידנו הלוויתן, שנתן מופע מרשים ומכובד. התקרב והציג סנפיר-גב, נשף אל-על סילון מים, וחזר והרים את הפה והאף, מי הם הישראלים שמתעניינים כל כך? הסירה מנמיכה מנוע, כולם דוממים, כי עברית הוא מבין... מצלמים כל קטע בכל מערכה, ולא שובעים מראות ורוצים עוד....אכן עשה לנו הצגה !! ועל ארוחות לא דיברתי, עם חמאות על הסלע ולחם טעים בלי סוף והליבוט הוא הדג המככב ואפילו ארוחת ברביקיו צבעונית ועוד ארוחה בקומה שנייה מפנקת שמסתיימת בגלידה. ועכשיו כבר כשהתרגלנו לגרינלנד על יתושיה וקרחוניה, צריך להדרים הביתה.
היה לי מאד נעים להכיר את כולכם חברי לקבוצה פורצת דרך לגרינלד הקרה. תודה לכולכם ולהתראות.
המלצה על המדריך פרופ' משה אגמי / מאת אביטל ויצחק לבנה
גרינלנד אינה דומה לשום מקום שהייתי בו. טיול בו היה חוויה חזקה שלקחתי איתי זמן רב אחרי שובי משם. אי גדול. מכוסה רובו קרח עד. אין עצים. אין כבישים. נעים בו בעיקר בטיסות, הפלגות בסירות ומזחלות בעונה. אבל יש בו פיורדים, קרחונים, שברי קרחונים, הרי קרח. נופים מעולם מופלא אחר. הטיסות מעל האי נערכות במטוסים קטנים שיתרונם בכך שהטיסה נמוכה יחסית. ולכן רואים מלמעלה! רואים את כיפת הקרח במרכז האי ואת הקרחונים היורדים ממנה. כאן מומחש מאד שקרחון הוא בעצם נהר של קרח שזורם למטה, יוצר ומעצב את הנוף. הקרח, במסעו למטה, נהפך לאט לנהר מים שמלא בהרי קרח בגדלים שונים ובצפיפות שונה. מראה מופלא מלמעלה, מהצד וכמובן בהפלגות. ההפלגות בדרכי המים היו מגוונות. משדה התעופה למלון הראשון, נקלעו לפנינו בפעם הראשונה הרי הקרח. כל אחד בצורה שונה, בגודל שונה. חלקם ממש ליד הספינה שמתגמדת בגודלה וחלקם מרחוק כמו בינייני עיר מוזרה מעולם אחר. עמדנו על הסיפון ולא ידענו לאן להסתכל. "תראי משמאל", "מימין מתקרב אחד גדול", "בצד מאחור" וכד' היו הקריאות ביננו. המצלמות לא הפסיקו לתקתק, למרות שאין סכוי שתמונות יתארו את הנראה מסביבנו. הפלגה מיוחדת היתה הפלגת חצות לצפייה בקרחונים. בשמש חצות שאינה שוקעת, הצבעים הצורות וההשתקפויות במים השקטים כראי, היו חוויה יוצאית דופן. המפגש עם התושבים (המעטים) היה מעניין ומלמד. איך הם חיים, ממה מתפרנסים, איך לומדים ואיך מתגברים על הקשיים שהטבע מזמן להם. בגרינלנד יש כלבים רבים שמספרם כמספר התושבים! אלו אינם כלבי מחמד אלא כלבים עובדים שהם צאצאי זאבים ועדיין פראיים במידה רבה. הם לא גרים בישובים אלא מסביב ב "כפרי כלבים " מיוחדים. במהלך הטיול הפליא בהסבריו המדריך הנמרץ פרופ' אגמי. הסבר על הצמחיה המעטה והנמוכה מאד. הפרחים הצהובים, הסבר על החיים בים הסובב וממלא את הפיורדים והמפרצים. הסברים על סוגי הקרח וכמובן על הווצרות הקרחונים והרי הקרח על צורותיהם הרבות.

עד כאן על קצה המזלג על הטיול המיוחד בגרינלנד.
המלצה על המדריך פרופ' משה אגמי / מאת יורם הרועה
לטייל עם אגמי זה כיף
לעשות זאת הריני אוהב
גם אם המקלחת לפעמים מקופחת
יש צליל מנדולינה בלב.
נאמר כבר בימי הבינים
פי משה האיש יזל יין
הוא מכיר אישית
ומדבר חופשית
עם טחבים לא שמעתם עדיין.
משה כלל חשוב כאן הזכיר
כל פרסי אותו כבר מכיר:
דבר בכל אופן
לכותל לדופן
אך אל תדבר אל הקיר.
יתהלל לו משה ויבורך
על אשר כה עמל וטרח
לכל מטייל
גם באמצע הליל
אם יקיץ יאמר רק שרך.
חזרתי הביתה ומר לי
הגעגוע טרם עבר לי
והכי קשה
שבלי משה
מתי לקום מי יאמר לי?