איסלנד – הויקינגים אז והיום

איסלנד - בדמיוני עולה חבורה של ויקינגים עוטי עור ופרוות היושבים סביב מדורה קטנה המעלה עשן מגללי כבשים. ברקע מתמזגים בתי הדשא שלהם עם הנוף הירוק המתמשך עד לקרחונים הלבנים בראשי ההרים. זה עתה עלו מן הרחצה במעיינות החמים הטבעיים שמבעבעים לצד החווה, והם מתיישבים לאכול דגים מליחים לארוחת הערב. זקן החבורה מספר להם סאגה – סיפור היסטורי שדמיון ומציאות משמשים בהם ללא גבולות.

גלו את הסיפור המרתק של איסלנד עם אקו טיולי שייט >>>

טיול לאיסלנד של שנות אלפיים הוא טיול במדינה מסקרנת ומרהיבה. שלוש מאות וחמישים אלף האיסלנדים חיים בערים ספורות ומודרניות שדבר לא חסר בהן מטובו של עולם, בחוות חקלאיות של סוסים וכבשים בנוף קדומים ובמרחבי טבע אינסופיים. האיסלנדים למדו לחיות עם קור הקרחונים של סוף העולם, וניתן לפגוש אותם במעיינות חמים ובריכות מחוממות שהפכו למקומות מפגש חברותיים. התפרצויות געשיות מזעזעות מידי פעם את השלווה המאפיינת מקום קר בקצה העולם, והאיסלנדים, עם חרוץ וידוע אסונות טבע, התגברו כבר על התפרצויות געשיות, זרימת לבה ושיטפונות בוץ שאיימו להחריב עיירות כפרים ועורקי תחבורה במאות השנים האחרונות.

הסיפור של איסלנד הוא סיפור גיאולוגי מרתק של נדידת יבשות והתפרצויות געשיות, אולם לא פחות מכך מרתקים האנשים שחיים בה, המורשת ההיסטורית, סיפורי הסאגות שלהם. הדרך בה למדו האיסלנדים להתמודד עם איתני הטבע הוא השילוב המופלא של האדם והאדמה באיסלנד.

לאורך כל מרכז האוקיינוס האטלנטי, במעמקים, עובר רכס תת אוקיאני. במרכזו סדק ודרכו נפלטת לבה אל פני קרום כדור הארץ מתחת לפני הים. בצפון האוקיינוס מתרומם הרכס התת אוקיאני אל מעל פני הים ושפכי הלבה שלו יצרו אי הנוגע באזור אקלימי קר – הנושק לחוג הארקטי. זוהי איסלנד. כולה בנוייה מסלע שחור של בזלת געשית. חול שחור ואפור מכסה את החופים סביב האי. שלגי החורף וקרחוני עד צובעים את המקומות הגבוהים בלבן. האדמה הפוריה במינרלים, עם שפע המים וקורטוב של קרני השמש מכסים בעשב ירוק את המישורים ומדרונות ההרים. שטחה של איסלנד משתרע על פני מאה אלף קמ"ר, פי חמש ממדינת ישראל. האיסלנדים מונים שלוש מאות וחמישים אלף איש בלבד, בערך החלק העשרים (5%) מאוכלוסיית ארץ ישראל. נוסיף לכך שמרבית תושבי איסלנד גרים בשתי ערים מרכזיות, ריקיוויק, עיר הבירה, ואקוריירי, הנמל הצפוני, ואנו מוצאים את מרחבי איסלנד ריקים כמעט מאדם.

כמעט. כיוון שגם באזורים הנידחים ביותר של האי אנו מוצאים כפרים קטנים לחוף ים שעוסקים בדיג, או חוות חקלאיות בלב האי שעוסקות בגידול כבשים וסוסים במרעה טבעי. אלו הם מלאכות מסורתיות שאימצו הויקינגים לפרנסתם כשהתיישבו באי הקרח, איסלנד, לפני קצת יותר מאלף שנים. האיסלנדים מאוד גאים בזני הסוסים שלהם, ושומרים על טוהר הגזע של סוסי העבודה החזקים שלהם. היום האיסלנדים עוסקים גם הרבה בתיירות. העונה קצרה, כשלושה חודשים עמוסים מאוד מאמצע יוני ועד אמצע ספטמבר, ועוד מעט במשך כל השנה, כולל בחורף הארוך החשוך והקר. העולם העשיר והסקרן גילה את האי הקטן, נופיו הייחודיים ואנשיו המיוחדים לא פחות, ומציף את האי בהמוניו בקיץ הצפוני. הנופים הגעשיים המרתקים מכילים בתוכם הפתעות מרהיבות עין. אגם מים קרים בלוע הענק של הר הגעש אסקיה, ולצידו אגם קטן וחם הנמצא בתוך חרוט מושלם ומעשן שנובעים בו מעיינות חמים ועשן גופריתי. כיפות של קרחונים גדולים מכסים רכסי הרים, ואפשר לטייל עליהם ברגל בנעילה של קרמפפונים, סוליות ברזל מסומרות הנקשרות לנעלי הליכה, או לנסוע עליהם בג'יפים מיוחדים בעלי גלגלי בלון ענקיים או על אופנועי שלג עם שרשראות נעות. הקרחונים נמסים ונשברים בצורות מפוסלות מרהיבות בצבעי לבן, כחול, שחור ושקוף וצפים באגמים בתחתית ההרים. ניתן לשוט ביניהם ולצפות בהם בסירות וברכבי אמפיבי. באגמים ולחופי הים צוללים כלבי ים, שטים ברבורים ועפים שפע של מיני ציפורים, המיוחדים שבהם הם תוכוני הים. הקרחונים מזינים נהרות שופעי מים, ועל אף טווח הזרימה הקצר יחסית כמות המים האדירה יוצרת אינספור מפלי מים שופעים ומרהיבים, היפים שבהם דטיפוס בצפון וגולפוס בדרום, ואחר כך יש עוד עשרות רבות של מפלים מרהיבים. תופעות מרהיבות נוספות באיסלנד הם ערוצי נחלים עמוקים עתיקי יומין שנוצרו מתנועת קרחונים, והתכסו במי ים כאשר מפלס האוקיינוס עלה, וכך נוצרו פיורדים ארוכים עם גדות זקופות. באיסלנד גם הוגדרה תופעת טבע ייחודית בעולם שנקראית על שם הכפר גייזר שנמצא בסמוך לה. שם הכפר ניתן לתופעה בה מים מתוקים שמחלחלים אל בטן האדמה מתחממים מהאש הפנימית, ולאחר זמן מה פורצים בלחץ הקיטור החם החוצה עד שהמאגר מתרוקן, וחוזר חלילה. גייזרים נמצאים בעולמנו רק בעוד 3 מקומות בעולם, בשמורת ילו סטון במערב ארצות הברית, בניו זילנד, ובעמק מיוחד בחצי האי קמצ'טקה בסיביר, בואכה האוקיינוס השקט. בשנת 1963 נולד לאיסלנד ולעולם כולו, אי חדש וקטן שנתנו לו את השם סורטסי, על שם האל סורטור מהמיתולוגיה הסקנדינבית, אל ששומר על נהרות האש. קדמו ללידה צירים של אפר וגזים שנפלטו מקרקעית האוקיינוס בין איים בוגרים יותר, ונצפו על ידי סירות דייגים, ולבסוף במזל טוב נולד אי חדש לקבוצת איי ווסטמן בדרום האי איסלנד. עשר שנים לאחר מכן התפרץ האי הראשי בין איי ווסטמן – היימאי, בסמוך לכפר הדייגים היחיד המיושב בין איי ווסטמן. סירות הדיג פינו את התושבים אל האי איסלנד הבטוח, אולם הר הגעש המשיך לזרום והחל לכסות את בתיהם.

לראשונה בהיסטוריה האנושית החליטו בני האדם חסרי האונים להתמודד מול איתני הטבע והאלים הזועפים של המיתולוגיה הסקנדינבית, הביאו משאבות ענק והזרימו כמויות עצומות של מי ים במטרה לקרר ולעצור את תנועת הלבה שאיימה לבלוע את הכפר. הלא יאומן קרה, חזית הלבה נעצרה ותושבי היימאי חזרו אל נמל הבית שלהם.

וכך, מאז ארנסון הראשון דרך אריק האדום ועד ימינו אנו, הגיעו תושבים ויקינגים אל אי הקרח איסלנד, ונאלצו להתמודד מול טבע פראי הניזון מהתנאים הקיצוניים ביותר בעולם, אש המעמקים שמתפרצת מבטן כדור הארץ, ועד הקרחונים הקפואים שמקורם באקלים הקשה. מן ההתמודדות הכמעט בלתי אפשרית, שהביאה פעמים רבות למותם של תושבים, לאבדן בתיהם ורכושם, צמח עם גאה במורשת שלו, שמפליא בסיפורי סאגות שנשמעים כסיפורי אגדות, ואולי דווקא כאן בקצה העולם, המציאות עולה על כל דמיון, והאגדות נשאבות מן האמת לאמיתה. וגם היום כאשר אני רואה את חבורות האיסלנדים בני ימינו ישובים במעגל בתוך המים החמימים במעיינות או בברכות השחייה בעיירות שלהם, איני יכול שלא לתת לדמיוני להפליג אל אבותיהם הוויקינגים עוטי העור והפרוות.