יוון

מי את יוון – ארץ ההרים והים, ארץ רבת פנים, ערש התרבות המערבית? חלק ב’

מאת רמי סימסולו

צרו עימנו קשר

המסע אל חצי האי הפלופונסי

מי שאצה לו דרכו יכול לצאת מדלפי מערבה, דרך העיירות ליוואדיה (Livadia) ו-קאסטרו (Kastro) אל האוטוסטרדה סלוניקי-אתונה. 111 ק"מ בדיוק ואתה בליבה של אתונה. אנו נשאיר את הביקור באתונה לטיול האחרון ועתה נפנה מדלפי דרומה לכיוון המפרץ הקורינתי.
נעבור את העיירה איטאה (ITEA), עיירה סתמית על גדת המפרץ הקורינתי. אבל אם רעבים אתם – זהו המקום להפסקת צהריים באחת מרבות ממסעדות הדגים שבטיילת של איטאה. ללקק את האצבעות!

טיול יוצא דופן אל יוון ההררית עם אקו טיולי שטח >>>

מת'סלוניקי לאתונה - טיול ליוון עם אקו טיולי שטח >>>

הצטרפו לטרק בלתי נשכח ביוון עם אקו טיולי שטח >>>

כמו כן מומלץ לעצור בכפר היפה הבא, גלקסידי (Galaxidi) לקפה קטן על שפת הים, בין הגברים (בלבד!!) המשחקים טבלה (שש-בש, מהמילה התורכית – ערבית טאולה). ואפשר להמשיך מערבה, בכביש היפה הנושק לשפת המפרץ הקורינתי, דרך העיירה נאפפאקטוס עד לכפר אנדיריו (Andi rio). משמו ניתן להבין שמולו, בגדה הדרומית של המפרץ , שוכן הכפר ריו (Rio), ובניהן היו עד לפני כמה שנים חוצות מעבורות כל כמה דקות שאתה עולה עליה עם מכוניתך ובפחות מחצי שעה אתה בצד השני, בפלופונז. קצת אחרי האולימפידה שהתקיימה ב-2004 נחנך בין השתיים גשר על המים, אחד הגשרים הגדולים באירופה המחבר את צפון היבשת היוונית אל דרומה. עתה כבר לא זקוקים למעבורות, רק התשלום למעבר על הגשר די יקר.
מ-ריו ממשיכים דרומה, תוך עקיפת העיר הגדולה (השלישית בגודלה ביוון) פטרס (Patras), אל העיר העיירה האולימפית אולימפיה (Olympia)
[ניתן להמשיך מגלקסידי רק עד המעגן של איוס ניקולאוס (Ag. Nikolaos) ולחצות משם את המפרץ על גבי מעבורת אל העיירה אגיו ( Egio). מאגיו נוסעים מזרחה מספר לא רב של דקות אל העיירה דיאקופטו (Diakofto) משאירים את הרכב בחנייה של הרכבת ההררית המיוחדת היוצאת מהעיירה מעל הקניון העמוק של נהר הווריאקוס- ( Voraiakos ). מסע מרתק ברכבת מיוחדת בערוץ מפותל עד לעיירת הסקי קאלאווריטה. (Kalavrita) מקאלאווריטה, ממשיכים דרומה בנסיעה הררית, דרך כפרי ארקדיה המיוחדים עד לאולימפיה. כפר יפה כזה, האידיאלי לעצירת קפה או ארוחה , הוא הכפר לנגדיה (Langadia) במרומי ההרים. משם ממשיכים מערבה עד אולימפיה.
אולימפיה (Olympia) של היום היא עיירה לא גדולה, בת רחוב ראשי אחד, ובו מרבית בתי המלון, המסעדות וחנויות הבגדים והמזכרות. כמעט כל העיירה מתפרנסת מהתיירות לאתר הארכיאולוגי של אולימפיה העתיקה. האתר הארכיאולוגי והמוזיאון שלצידו מחיים לפניך את עולם ערי המדינה היוניות על תרבותם הקלאסית. באולימפיה החלו בשנת 776 לפנה``ס המשחקים האולימפיים , שנמשכו כ-1000 שנה (עד המאה החמישית לספירה) וחודשו באתונה בשנת 1896. עד היום מדליקים את הלפיד האולימפי באותה נקודה באתר באולימפיה, עדות לניצחון השלום על המלחמה והאחווה האנושית על השנאה! לא לוותר על הביקור במוזיאון הצמוד לאתר הארכיאולוגי המרשים.

למי שזמנו בידו מומלץ "לקפוץ" מאולימפיה לאי זקינטוס (Zakinthos), לפחות ליום מלא ולינה של לילה באי. את המעבורת לוקחים בעיירה קיליני (Kilini) שממערב לאולימפיה והשיט אורך כשעה וחצי. העיר, כמו האי כולו, נשלטה שנים רבות על ידי הוונציאנים (שקראו לו "פרח המזרח") והבתים בסגנון ובצבעים איטלקיים. ניתן (ורצוי) לצאת לסיבוב היקפי של האי עם שתי עצירות "חובה": האחת לתצפית מעל שרידי אוניית המבריחים במפרץ הטורקיז המכונה "מפרץ המבריחים", המראה מדהים! השנייה- הגעה אל הכפר הצפוני ביותר באי, הכפר הקטן קורית'י (Korithi), ממנו מפליגים עם אחד הדייגים אל המערות הכחולות שבקצה הצפוני של האי. צבע המים במערות כחול יותר מהמערה הכחולה של קפרי! לכשתחזרו מההפלגה (לא יותר משעה וחצי- שעתיים) אל תחמיצו את הטברנה שממול למעגן. רצפת בטון וסככת קש מעליה והדגים ישר מן המפרץ אל הגריל ולצלחת, תענוג אמיתי!

בהמשך יוצאים מאולימפיה דרומה, לאורך שפת הים, לנסיעה לא קצרה (שלוש שעות) עד לעיירה פילוס (Pilos) . כאן, במפרץ הכמעט סגור הכניע בשנת 1827 הצי הבריטי את הצי העות'מאני (קרב נאבארינו) והמעצמות כפו על התורכים המוסלמים לתת עצמאות ליוונים הנוצרים. הפלאטיה (הכיכר המרכזית) של הכפר, על עצי הדולב הענקיים שלה, היא מקום מצוין להפסקת צהריים. לאחריה אפשר לנסוע 11 ק"מ דרומה אל מת'וני (Methoni). בקצה הכפר, על שפת הים, מצודה וונציאנית אדירה השווה ביקור. זו אחת מתחנות ההצטיידות והמנוחה של הצי הוונציאני ברחבי מזרח הים התיכון של הרפובליקה הימית של וונציה, ששלטה במזרח הים התיכון בין המאה ה-11 ועד המאה ה-17.

ממת`וני נחזור לפילוס וממנה מזרחה ואחרי כ-60 ק"מ וחציית כרמים של מיליוני עצי זית נגיע אל בירת הזיתים- קאלאמאטה (Kalamata). העיר עצמה היא עיר תעשייתית, אך הטיילת שלה, בה מספר בתי מלון ומסעדות ובתי קפה , הופכים אותה למקום טוב לחניית לילה. מקאלאמאטה ניתן להמשיך לספרטי הממוקמת בדיוק היכן שהייתה ספרטה העתיקה (אלא שמעיר המדינה הספרטנית לא נשאר שום זכר), בשתי דרכים: הראשונה, הקצרה, בכביש נוף מדהים ומתפתל החוצה את רכס הטאייגטוס ממערב למזרח ומגיע לספרטה אחרי כ-70 ק"מ של פיתולים ועוד פיתולים בכביש.
הדרך השנייה, הארוכה, לוקחת אותנו לטיול בחבל ארץ מאד מיוחד ביוון- חבל מאני (Mani) . בתחילה יעבור הכביש לאורך שפת הים ומעליה, דרך עיירות חוף מקסימות כמו קארדאמילי, סטופה ולימאני. נקודת עצירה חובה לפני המשך הטיול בחבל מאני המיוחד היא מערת הנטיפים פירגוס דירו. המיוחד במערה זו, מעבר לנטיפיה היפים, היא העובדה שאתה מטייל בה בשיט בסירה. את המערה חצב לו לפני אי אילו שנים נהר תת קרקעי שחיפש מוצא לים ואז חדרו מי הים אל המערה.

המשך הביקור, דרומה, הוא בחבל מאני התחתון. חבל ארץ קודר וטרשי עם כפרי אבן מיוחדים. ייחודם במגדלים הרבים המתנשאים מעל בתי המגורים, ממש מנהטן בזעיר אנפין או סן ג`ימיניאנו אם תרצו. אלא שאין כאן שום דבר אמריקאי או איטלקי. אלה מגדלים מבוצרים בהם התגוננו המשפחות במסגרת מלחמות נקמת דם ארוכות שניהלו כאן תושבי הכפרים המבודדים והנוקשים הללו במשך עשרות בשנים.מומלץ להגיע לפחות עד הכפר וואתיה (Vathia) . מי שבחר בדרך הארוכה ישוב מוואת'יה וירולימאנס אל פירגוס דירו ועיירת המחוז אוראפולי וממנה אל כפר הדייגים גית'יון. לבטח תפגשו במרפסות הטברנות שלו תמנונים רבים התלויים לייבוש. עוד אתם לוגמים קפה קטן בהפסקה שעשיתם בדרככם אל ספרטה, נספר לכם שגית'יון היה הנמל של ספרטה העתיקה. המיתולוגיה היוונית מספרת שאל נמל זה הגיעו פאריס והלנה היפה בלילה הראשון אחרי שנמלטו מספרטה, תינו כאן את אהבתם בפעם הראשונה ומכאן הפליגו אל טרויה... וההמשך ידוע.

ספרטה של היום איננה עיר מעניינת אך היא מקום מצוין לחניית לילה ולביקור במיסטראס הסמוכה לה, לפני שממשיכים בדרך אל נאפפליון. 11 ק"מ מספרטה (בדרך לקאלאמאטה) , על צלע הר הטייגטוס יושבת עיר הרפאים הביזנטית- מיסטראס. אוצרות האומנות הביזנטית שנשארו בעיר שנבנתה במאה ה-13 ונהרסה עם הכיבוש התורכי, שווים ביקור.

הדרך מספרטה, מזרחה, עוברת במישור לאקוניה. כאן, על יד המים שסיפק נהר האוורוטאס העסיקה האוליגרכיה הספרטנית את אלפי נתיניה - עבדיה החקלאים, בזמן שהמיעוט השליט הכשיר את נעריו להיות לוחמים והגברים הצעירים שסיימו הסמכתם חיו בתנאים ספרטנים בקסרקטיני הצבא שלהם. אילוסטרציה יפה ומתאימה לסגפנות הספרטנית, שגם מיעטו בדיבור, היא המילה לקוני בשפות האירופאיות המודרניות וגם בעברית בת זמננו, על שם מישור לאקוניה של ספרטה ועל שם קמצנותם של הספרטנים במילים.

אחרי מישור לאקוניה מטפסת הדרך אל רכס הרים ויורדת ממנו אל שפת הים של המפרץ הארגולי. נקודת עצירה נפלאה בראשו של הרכס הוא הכפר ההררי קוסמאס (Kosmas) . שם, במרכז הכפר, בפלאטייה, תחת שלושה עצי דולב בני מאות שנים פרושים שולחנותיהם של שלוש טברנות. כמה נעים לשבת בצל הדלבים הללו בשיאו של היום, ל"נגב" איזה צזיקי ולהזמין את קציצות הבשר (קפטאדס) שהמקום מתמחה בו.

שני דברים בולטים לעין כשמתקרבים אל נאפפליון: האחד הוא האי הקטן, עליו מבנה מבוצר, במפרץ של העיר. זהו הבּוּרצי, שנבנה על ידי הוונציאנים כ"מוצב-חוץ" קדומני במפרץ של העיר להגנה עליה. בימי השלטון העות'מאני התגורר במקום התליין של שליטה התורכי של יוון, כשבחצר מבצר הבורצי הוא היה כורת את ראשם של הנידונים למוות. לימים נפתח במקום מלון אך גם הוא נסגר לפני כמה שנים. הדבר הבולט השני הוא הביצורים האדירים שבראש הגבעה מעל העיר: זהו מבצר פאלאמידי, על שם פאלאמידס נכדו של פוסידון. הוונציאנים, שבנו את המבצר במאה ה-17 כנגד התורכים העות'מאנים, היו בטוחים שהמבצר לא ניתן לכיבוש. אולם כבר נאמר כי בתחבולות תעשה לך מלחמה והתורכים שגילו (בסיוע בוגד יווני) מעבר סודי מתחת לביצורים כבשו את המבצר ואת העיר בתחילת המאה ה-18 בתוך שעות מעטות. הנוף והתצפית על העיר ממבצר פאלאמידי מחייבים ביקור במקום. לא לוותר!

אתם כבר מבינים שהוונציאנים שלטו בעיר כמה מאות שנים, כמו בעוד ערי חוף ביוון, בכרתים ובזקינטוס ואפילו בעכו שלנו, ואת הסימנים רואים מיד: בכל מקום כמעט ניתן לראות את האריה המכונף - סימלה של הרפובליקה הימית של וונציה. ובנוסף, גם בטיול רגלי קצר בעיר העתיקה של נאפפליון ניתן לראות מיד את הסגנון האיטלקי של הבתים, ממש איטליה הקטנה. כדי שלא נשכח את ימי השלטון התורכי בעיר, כמו ביוון כולה, מממוקמים שלושה מסגדים בסביבות הכיכר המרכזית המרוצפת והיפה של העיר. מאז עצמאותה של יוון (1829) הם אינם משמשים כמסגדים. במשך שנה (1829-1830) אף הייתה נאפפליון בירתה של הרפובליקה העצמאית הצעירה. אך דווקא כאן נרצח ב-1830, ראש הממשלה הראשון של יוון העצמאית, על ידי שני קיצונים ימניים מחבל מאני. התוצאה הייתה העברת הבירה אל אתונה, ביטול הרפובליקה והקמת מונרכיה ביוון (עד 1949, רק מאז שבה יוון להיות רפובליקה דמוקרטית). הרחובות הצרים של העיר העתיקה, בתי המלון ובהם גם קטנים וציוריים, המון הטברנות ובתי הקפה שבסמטאות ועל שפת הים הם מקום נפלא לחניית לילה או שנים ולבילוי ערב אביבי/קיצי אל תוך הלילה.

נאפפליון היא מקום מצוין ליציאה אל כמה אתרים מימי המיתולוגיה היוונית: אל הרפתקאותיו של הרקולס בנימאה ובאגם סטמפליה, אל מיקנה עירו של אגממנון ואל טירניס העתיקה. אנחנו בחרנו לנסוע מערבה ולעצור באתר הארכיאולוגי המרשים של אפידוורוס (Epidavros) . המקום שימש בימי יוון העתיקה במשך שנים רבות כמרכז רפואי מרכזי בעולם הפאן- הלני. מתוקף כך הוא היה מקודש לאל הרפואה, אסקלפיוס, שהאטריביוט שלו הוא הנחש, שעד היום מסמל את הרפואה (סמל חיל הרפואה, הסמל של בתי המרקחת ועוד). במקום גם מוזיאון קטן בו מוצגים גם כלי הניתוח והעזרים הרפואיים שהרופאים בני האנוש (עם קצת עזרה מאסקלפיוס) ביצעו ניתוחים במקום כבר לפני 2500 שנה. ומכיוון שחולים רבים ומלוויהם מילאו את המקום לאורך כל השנה, יש במקום גם אצטדיון ( לטיפוח הגוף) וגם תיאטרון (לטיפוח של הנפש). והתיאטרון היווני של אפידוורוס הוא התיאטרון המשוחזר היפה ביותר ביוון והוא בעל אקוסטיקה מדהימה עד היום הזה.

מאפידוורוס אנו נוסעים לכיוון אתונה דרך כביש החוף המזרחי. אחרי מספר ק"מ עובר הכביש בסמוך לכפר פליאו-אפידוורוס. אני ממליץ לסטות מהדרך ולהיכנס אל כפר דייגים זה ולעצור לקפה ואולי אף ארוחת צהריים, באחת הטברנות שעל שפת הים. מהכפר הדרך ממשיכה צפונה, בינות יערות אורן וזית, עד בואכה האוטוסטרדה של אתונה-פטרס. לפני שאתם עולים על האוטוסטרדה לכיוון אתונה אנו ממליצים לבקר בתעלה הקורינתית. עימדו על גשר הולכי הרגל שבצד הכביש והביטו 70 מ' מתחתיכם אל מי התעלה. זהו מפעל הנדסי מרשים זה מסוף המאה ה-19 (בהמשך לשוונג של כריית תעלת סואץ וקצת לפני תחילת כרייתה של תעלת פנמה).

מהתעלה הקורינתית עולים על האוטוסטרדה ופחות משעה (תלוי בעומס בפאתי אתונה ובתוך העיר) אנו בלב ליבה של בירת יוון.
על הביקור באתונה ראה בחלק הראשון של הכתבה.

טיולים הקשורים למאמר