חצי האי הקוריאני נשאר אחד האזורים הפחות מוכרים במזרח אסיה – ארץ מכוסה הרים, מלאה בשדות אורז מוריקים ומוקפת ארכיפלג של איים מסתוריים. עם היסטוריה קשוחה ומלאת מלחמות, הקוריאנים הצליחו באורח פלא לשמור על מרבית המסורות והמנהגים העתיקים שפיתחו לאורך השנים.
הכירו את דרום קוריאה עם אקו טיולי שטח בטיול מדהים במיוחד >>>
דרום קוריאה נפרדה מאחותה הצפונית בסיום מלחמת קוריאה הנוראית ב- 1953, מלחמה אשר שטפה את כל הפנינסולה, הביאה למותם של מיליונים והפרידה את שתי הקוריאות באמצעות האזור המפורז. בעוד שצפון קוריאה התמקדה מאז בהתחמשות, בהדגשת האידאלים הקומוניסטיים ובבידול מהמערב, דרום קוריאה הלכה לכיוון אחר לגמרי, התפתחה, הפכה למדינה דמוקרטית וזינקה כאחד מה"נמרים הכלכליים" של אסיה יחד עם טיוואן, הונג קונג וסינגפור. אך מעבר לפיתוח הכלכלי, ולמושגים ידועים כמו סיאול, קים צ'ה וטקוואנדו, מעט ידוע על מדינה מסתורית זו.
הערים הקוריאניות הן פצצות אנרגיה של אורות ניאון, אינספור פעילויות ועסקים שעובדים מסביב לשעון. כאן השווקים אף פעם לא נסגרים, דוכני הרחוב מלאים במקומיים היוצאים לאכול ארוחה לילית והסאונות עמוסות בלקוחות גם סביב חצות. עם זאת, מחוץ למרחב העירוני מגלים דרום קוריאה אחרת לגמרי – איזורים כפריים נידחים בהם נדמה כאילו הזמן עצר מלכת ואיים קטנטנים אשר מעולם לא ראו אדם לבן.
דרום קוריאה הייתה ונשארה מדינה מסורתית. לפני כניעתה לכיבוש היפני ב- 1910, שושלת של יותר מ- 100 מלכים שלטה בה, ושרידים שלטוניים מפוזרים ברחבי קוריאה עד היום, כולל מספר ארמונות בבירה סיאול. מקדשים בודהיסטים נמצאים בכל פינה, וטקסים קונפוציאניים מסורתיים ממשיכים להוות חלק חשוב בתרבות הקוריאנית המודרנית.
ובאשר לקוריאנים עצמם - הם באמת משהו מיוחד. פטריוטים, גאים, ואוהבים לרצות ולשמח תיירים המגיעים למדינתם. כבר ביום הנחיתה בקוריאה התייר הממוצע יכול למצוא עצמו בחיק חברים קוריאנים חדשים. מעטים הם התיירים שעוזבים את קוריאה בלי סיפורים על אדיבותם של המקומיים, מעטים עוד יותר אלה שלא הופכים לשגרירי דרום קוריאה בעולם לאחר הביקור בה, וכולם תוהים כיצד מדינה נפלאה זו עוד לא עלתה על המפה של התיירות הבינלאומית.
מזג האוויר בדרום קוריאה
בקוריאה ארבע עונות שנה מובהקות. האביב, אשר נמשך מאפריל ועד יוני, נחשב לעונה הטובה ביותר לביקור: הפרחים פורחים, פריחת הדובדבן מביאה איתה גוונים ורדרדים, הפארקים הלאומיים נוחים לביקור בעונה זו ומספר פסטיבלים מעניינים משובצים גם כן בחודשים אלו. הקיץ הקוריאני לח ורטוב, וזוהי גם עונת המונסונים, כאשר יותר מחצי מהמשקעים השנתיים נופלים בעונה זו, ובעיקר בחודשים יולי ואוגוסט. הטייפונים פוסחים בדרך כלל על קוריאה, אך בקיץ אחד או שניים מצליחים לפגוע במדינה.
הסתיו, אשר נמשך מספטמבר עד נובמבר, הוא זמן נפלא לטייל בדרום קוריאה. הטמפרטורות נוחות ולא קיצוניות, הגשמים מעטים והשלכת מרהיבה ביופייה באיזורים ההרריים, כאשר ההרים נצבעים אדום, צהוב וכתום. מזג האוויר הסתווי והנעים נמשך בדרך כלל עד סוף אוקטובר, אז הטמפרטורות מתחילות לרדת. החורף הקוריאני קר וארוך, כשכלל האצבע הוא צפונה יותר- קר יותר. ניתן כמובן לטייל גם בתקופה זו של השנה, התחבורה קיימת לכלל איזורי המדינה, והמראות של פסגות מושלגות על רקע שמיים כחולים הן פוטוגניות במיוחד תודות לעובדה שהחורף דל בגשמים.
אזורי ביקור מומלצים
חלק גדול מהתיירים אשר מגיעים לקוריאה לא מרחיקים מעבר לסיאול. אחת הערים הגדולות בעולם, בטח אחת המתקדמות טכנולוגית, בסיאול הבירה אפשר למצוא ארומונות מלכותיים מהמאה הארבע עשרה, גניים קיסריים, שווקים נקיים ומזמינים, בתי תה עתיקים ומסעדות משובחות המתחבאות בין מבוכים של מרכזי קניות וגורדי שחקים. בתי התה המקסימים של רובע אינדסאדונג עדיין לא נכנעו למגפת הקפה אשר תוקפת את קוריאה, שוק דונגדאמון הוא הוכחה לכך שסיאול היא עיר שלא ישנה, ואיזור בואמדונג מאחורי הארמונות המלכותיים הוא הפנינה החבויה של תושבי סיאול אשר עדיין אינה מוכרת לתיירים. כאן ניתן להתנסות גם בטעימת יין אורז קוריאני משובח ובברביקיו קוריאני, מנגלים קטנים הממוקמים במרכז השולחנות ואיתם מגיעים מגוון חומרי גלם אשר הסועדים צולים בעצמם. סיאול היא גם מקום נוח ליציאה לטיולים ברחבי דרום קוריאה, כשטיול היום המפורסם ביותר הוא ללא ספק לאזור המפורז, אחד משרידי המלחמה הקרה, רצועה צרה בת ארבעה קילומטרים המפרידה בין שתי הקוריאות מחוף אל חוף.
מזרחה מסיאול מספר פארקים לאומיים שהמפורסם בהם הוא סיאורק סאן, היפה במיוחד בזמן השלכת. דרומה יותר, מקום שאין להחמיץ אותו הוא העיר גיאונגג'ו, הבירה העתיקה אשר אווירה נינוחה עדיין קיימת ברחובותיה בשונה מהערים המפותחות האחרות בדרום קוריאה. גיאונגג'ו מלאה באתרי קבורה עתיקים של מלכים ומלכות ששלטו פה בעבר בתקופת שושלת סילה, ומסביבה אטרקציות רבות כמו הר נאם סאן- אזור הררי מלא בשבילי הליכה ואתרים בודהיסטים, וגם מקדש בולגוקסה, אתר מורשת עולמית של יונסק"ו.
מעט ציורית פחות מגיונגג'ו, העיר אנדונג היא מקום נוח ליציאה לטיולי יום, כמו מערת הסיד וואנסונגול, במיוחד לכפר המיוחד האהוהא, דוגמית חיה לכפר קוריאני מסורתי. דרומה מכאן נמצאת בוסאן, העיר השנייה בגודלה בקוריאה הדרומית, עם אווירה שונה לגמרי משל אחותה הגדולה סיאול. מעבר לחיי הלילה הטובים ביותר שתמצאו מחוץ לסיאול, יש בבוסאן את שוק הדגים הטוב ביותר במדינה(ויש אומרים הטוב במזרח אסיה) ומספר חופי רחצה איכותיים.
במרחק מעבורת או טיסת פנים מבוסאן מתחבא לו האי ג'ג'ו, האהוב במיוחד על נשואים טריים שבאים לבלות בו את ירח הדבש שלהם. למרות שהפך לאתר תיירות מבוקש, נשארו בג'ג'ו רצועות חוף בתוליות ואתרי טבע מרתקים כמו האיזור הגעשי האלאסאן ומנהרת הלבה מאנג'אנגול. ממערב לחצי האי, יותר משלושת אלפיים איים קטנטנים מפוזרים כמו סוכריות בים הצהוב, מאפשרים למטיילים ההרפתקנים לקחת מפה, לקפוץ על מעבורת ולאבד את תחושת הזמן.
