גרינלנד אינה דומה לשום מקום שהייתי בו. טיול בו היה חוויה חזקה שלקחתי איתי זמן רב אחרי שובי משם. אי גדול. מכוסה רובו קרח עד. אין עצים. אין כבישים. נעים בו בעיקר בטיסות, הפלגות בסירות ומזחלות בעונה. אבל יש בו פיורדים, קרחונים, שברי קרחונים, הרי קרח. נופים מעולם מופלא אחר. הטיסות מעל האי נערכות במטוסים קטנים שיתרונם בכך שהטיסה נמוכה יחסית. ולכן רואים מלמעלה! רואים את כיפת הקרח במרכז האי ואת הקרחונים היורדים ממנה. כאן מומחש מאד שקרחון הוא בעצם נהר של קרח שזורם למטה, יוצר ומעצב את הנוף. הקרח, במסעו למטה, נהפך לאט לנהר מים שמלא בהרי קרח בגדלים שונים ובצפיפות שונה. מראה מופלא מלמעלה, מהצד וכמובן בהפלגות. ההפלגות בדרכי המים היו מגוונות. משדה התעופה למלון הראשון, נקלעו לפנינו בפעם הראשונה הרי הקרח. כל אחד בצורה שונה, בגודל שונה. חלקם ממש ליד הספינה שמתגמדת בגודלה וחלקם מרחוק כמו בינייני עיר מוזרה מעולם אחר. עמדנו על הסיפון ולא ידענו לאן להסתכל. "תראי משמאל", "מימין מתקרב אחד גדול", "בצד מאחור" וכד' היו הקריאות ביננו. המצלמות לא הפסיקו לתקתק, למרות שאין סכוי שתמונות יתארו את הנראה מסביבנו. הפלגה מיוחדת היתה הפלגת חצות לצפייה בקרחונים. בשמש חצות שאינה שוקעת, הצבעים הצורות וההשתקפויות במים השקטים כראי, היו חוויה יוצאית דופן. המפגש עם התושבים (המעטים) היה מעניין ומלמד. איך הם חיים, ממה מתפרנסים, איך לומדים ואיך מתגברים על הקשיים שהטבע מזמן להם. בגרינלנד יש כלבים רבים שמספרם כמספר התושבים! אלו אינם כלבי מחמד אלא כלבים עובדים שהם צאצאי זאבים ועדיין פראיים במידה רבה. הם לא גרים בישובים אלא מסביב ב "כפרי כלבים " מיוחדים. במהלך הטיול הפליא בהסבריו המדריך הנמרץ פרופ' אגמי. הסבר על הצמחיה המעטה והנמוכה מאד. הפרחים הצהובים, הסבר על החיים בים הסובב וממלא את הפיורדים והמפרצים. הסברים על סוגי הקרח וכמובן על הווצרות הקרחונים והרי הקרח על צורותיהם הרבות.
עד כאן על קצה המזלג על הטיול המיוחד בגרינלנד.
