איי לופוטן

האם הנפט מאיים על תרבותם העתיקה של איי לופוטן?

מאת צוות אקו

רוצים לקבל עוד פרטים על הטיול?

על איי לופוטן המבודדים של נורווגיה, שתושביהם מוקפים בים סוער, מרחפת סערה חדשה- הנפט. הוא חבוי בעומק הים ומבטיח רווחים חדשים לנורווגיה וגם לכלכלה המקומית. אך הוא מהווה איום רציני לטבע הציורי של האזור, להמוני התיירים הנמשכים אליו, ולמסורת דיג בת אלף שנה.

הכירו את איי לופוטן בטיול של פעם בחיים עם אקו טיולי שטח >>>

איי לופוטן היו מאז ומעולם הפנינה הנידחת של נורווגיה ושל אירופה כולה. מדובר ב- 11 איים קטנים ועוד מאות איים מיושבים, שים סוער ותנאי הישרדות קשים בודדו אותם לאורך ההיסטוריה. למרות זאת, בני אדם חיו שם עוד לפני 6000 שנה, וכיום חיה שם אוכלוסייה קטנה, המונה כ- 25 אלף תושבים ומפוזרת על פני איים ועיירות, חלקן מונות כמה מאות תושבים בלבד. במשך כאלף שנים הדיג הוא שעזר לאוכלוסייה הדלילה הזו לשרוד, ואיי לופוטן היוו צומת חשובה של סחר בדיג, גם למדינות השכנות. למרות שהים באזור הזה ידוע לשמצה וכבר גבה קורבנות רבים, התושבים המשיכו להיאחז בו כמקור מחייתם העיקרי. עד היום, ב- 25 לינואר, מציינים את יום הזיכרון המסורתי ל- 38 דייגים שמתו בסערה בחורף 1823. יום זה נקרא "ה- 25 הגדול".
מאז נכנסו לתעשיית הדיג אמצעים טכנולוגיים משוכללים, וגם שווקים יותר רחבים, כמו מדינות באפריקה הקונות את ראשי הדגים שדגו באיי לופוטן. בשלב הרבה יותר מאוחר צמח ענף התיירות באיי לופוטן, וזאת בזכות נופיו המרשימים והדרמטיים של האזור- צוקים משוננים המזדקרים מתוך הים, פסגות מושלגות, קרחונים, פיורדים וכפרי דייגים ציוריים. השילוב בין תעשיית הדיג לתעשיית התיירות הוליד אטרקציות פופולאריות שונות כמו שייט בעקבות לווייתנים, מוזיאונים ימיים, שייט בין הפיורדים, וכמובן כל המאפיינים הרגילים של תעשיית התיירות- מלונות, סוכנויות, והכנסה מוגברת לעסקים מקומיים. אך הרווח הנובע מכל הדברים האלה אינו משתווה לרווח הפוטנציאלי של הנפט, החבוי במעמקי הים הסובב את איי לופוטן. הנפט של איי לופוטן הוא נושא שנוי במחלוקת שצף מידי שנה, ומעורר את המתחים בין מפלגות פוליטיות שונות, אשר להן אג'נדות ברורות בנושא. הויכוח הוא תמיד- האם להתחיל לקדוח נפט באזור לופוטן, או לא. הנפט והדיונים סביבו נתפסים כאיום בעיני תושבים רבים, שהם ומשפחותיהם התפרנסו במשך דורות מהדיג והתרגלו לחיות לא הבטחותיה המפתות של הקדמה.

נתחיל ביתרונותיו של קידוח הנפט – הנפט יביא רווח נוסף לנורווגיה, שכלכלתה נשענת בחלקה הגדול על נפט, והוא מתחיל להיגמר במקומות הקידוח הרגילים, שנמצאים באזורים אחרים במדינה. בנוסף, לפי דבריהם של פוליטיקאים ובעלי עניין בתעשייה, קידוח הנפט ייטיב עם איי לופוטן ויצור גיוון בכלכלה המקומית, שמאז ומתמיד היתה מעוטת אפשרויות. הערכות דיברו על כמה עשרות אלפי משרות חדשות. הערכות אלו אינן ודאיות, אך נתונים ממדינות אחרות מראים- קידוח נפט מביא יותר משרות וצמיחה בכלכלה המקומית, לפחות לטוח הקצר.
החיסרון, לעומת זאת, הוא גדול, ופוגע בעיקר בתושבים המקומיים. כאשר ניתן אישור לעשות מחקר סיסמי באזור, כדי לבדוק את כמות הנפט, הדייגים מחו נגד ההחלטה. הם טענו שהמחקר מזיק ומפחיד את הדגים, ולא בכדי- מחקר סיסמי נעשה על ידי ירי טילי אוויר לים. בנוסף, קיים חשש מדליפה של נפט לים, שמאז ומתמיד היה מקור המחיה של התושבים וגם מוקד המשיכה העיקרי לתיירים.
נכון להיום, אין קידוחים באיי לופוטן, אך הקידוחים החדשים, המקבלים אישורים מהממשלה, הולכים ומתקרבים לאזור. הלחץ להתחיל בקידוחים בים של איי לופוטן גבר בעיקר בשנים האחרונות, בעקבות ירידת מחירי הנפט בעולם. ירידת המחירים בעולם הפכה קידוחים רבים לבלתי משתלמים או בעלי רווח מופחת. עם זאת, באיי לופוטן, המים הם נמוכים, מה שהופך את קידוחי הנפט לקלים וזולים יותר, ואלטרנטיבה מפתה לתקופה זו.

הדיון בנושא הקידוחים עולה בכל מערכת בחירות. המצדדים בקידוח הנפט, בגלל יתרונותיו הכלכליים, הם מפלגת השמרנים ומפלגת הקדמה. מפלגת הליבראלים ומפלגת הדמוקרטים הנוצרים מתנגדים לקידוח הנפט. בין המתנגדים נמצאים גם הארגונים הירוקים, הטוענים שריבוי הקידוחים מהווה פגיעה בעקרונותיו של הסכם פריז למאבק בהתחממות הגלובאלית. לאחר בחירות 2013, הוסכם שנכון לעכשיו, לא ייערכו קידוחים באיי לופוטן, עד להחלטה הבאה, ב- 2017. סקר שנערך על ידי המגאזין ג'יאוגרפיקל בקרב הדייגים במרץ 2012 הראה שרובם מתנגדים לקידוחים, וכפי שאמר הדייג ארלינג סנטי לסוכנות הידיעות רויטרס: "כבר זכינו בכך שאנו גרים בנורבגיה. אנחנו לא צריכים יותר עושר מזה!" אחד הפנים של המאבק, שהוביל להחלטה של 2013, הוא הקמפיין האזרחי ללופוטן נקייה מנפט, שיושבת הראש שלו היא תושבת מקומית בת 27.
אך גם אם הניצחון הזמני הזה יהפוך לקבוע, עדיין עתידה של לופוטן לוט בערפל, בגלל מגוון סיבות אחרות, למשל, אוכלוסייה מזדקנת עם ילודה שלילית, ומשפחות רבות המעדיפות להסתפק בילד אחד. בסופו של דבר, משלמי המיסים מעטים מהאוכלוסייה המקבלת קצבאות זקנה והטבות, והשאלה היא- האם משלמי המיסים האלה עדיין יבחרו לעסוק בדיג, או לגור באזור נידח וקר? אולי גלובליזציה וקידמה הם הדברים שיסיימו, או ישנו לבלי היכר, מסורת בת אלפי שנים? אולי משברים בענף התיירות, הנחווים כמעט בכל מדינה, ופחות אנשים המוכנים לעסוק בדיג, הם שיצרו שכבה של צעירים מקומיים המעוניינים בתעשיית הנפט, או תעשייה מזהמת אחרת?
סיפור הטבע ומשאביו הם סיפור מרתק, אך ישן, שחוזר על עצמו בכל העולם, והוא מתבטא בורסיה דומה גם בים המלח שלנו- הקונפליקט בין קידמה לצרכים סביבתיים, בין ענף התיירות לבין ענפים רווחיים יותר שעלולים לחסל אותו, המתח בין מענה לצרכים דחופים לבין חשיבה לטווח רחוק, והמהלכים שקשה לצפות את השלכותיהם על הטבע במלואם. באיי לופוטן, מקומיים ותיירים כאחד היו מעוניינים בשימור הנוף והתרבות כפי שהם, אך מנגד יש פוליטיקאים ואישי ציבור המזהירים: שינוי יבוא, וזה יקרה במוקדם או במאוחר.

טיולים הקשורים למאמר