מדגסקר, האי הרביעי בגודלו בעולם "צף" לו בדד באוקיינוס ההודי כ-430 ק"מ ממזרח לחופי מוזמביק לאחר שהתנתק סופית מהיבשת השחורה לפני כ-160 מיליון שנה, ומהודו לפני כ-80 מיליון שנה.
הכירו את מדגסקר, בטיול מרתק במיוחד, עם אקו טיולי שטח >>>
האי היה ונותר מיוחד במינו במובנים רבים למרות שיד האדם הייתה בנופיו ובבעלי חיים המיוחדים לו. בעלי חיים חדשים הובאו לאי וכ-70% משטחי הצומח המקוריים בוראו, ובמקומם נשתלו שדות אורז וקסבה, ונטעו מטעי וניל, קנה סוכר, וקקאו. כתוצאה, מספר לא ידוע של מיני צמחים ובעלי חיים כמו ציפור הפיל (Aepyornis maximus) ומין של למור ענק נמחו כליל מעל פני האדמה. לאורך חופיו המזרחיים של האי, המקבלים את מרבית סופות הציקלון העונתיות, יש עדיין שטחים מצומצמים של יערות חוף ויערות גשם עבותים, בעוד חופיו המערביים והדרומיים מציעים נופים יובשניים ונוף ייחודי של יערות צמחים קוצניים. את אמצע האי חוצים מצפון לדרום רכסי הרים וגבעות, שאינם מגיעים לגבהים מרשימים במיוחד אך עשויים לעבור רום של 2500 מטר בנקודות מסוימות. האי מציע גם תופעות גיאולוגיות ייחודיות באבן גיר כמו הצינגי הגדול (Bemaraha) במערב האי, ובאבן חול - הצינגי האדום בצפונו.
אך את ייחודו רכש האי ללא ספק הודות למגוון הרחב של מיני בעלי חיים וצמחים, החיים רק בו (מינים אנדמיים Endemic species). כ- 99% מבין 300 מיני הדוחיים שבאי ניתן למצוא אך ורק בקרבת מקווי המים של מדגסקר. רובם ככולם שייכים לסדרת הצפרדעיים (Anura) ובהם 11 מינים של צפרדעים קטנות מהסוג היפרוליי (Hyperoliidae), הדומים מאוד לאילנית שלנו. 314 מתוך 346 מינים של זוחלים אנדמיים לאי, בהם ארבעה מינים של נחשי חנק גדולים מהסוג בואה (Boidae), ו – 75 (!) מינים של זעמנים (Colubridae). אין במדגסקר ולו מין אחד של נחשים ארסיים מובהקים (בעלי בלוטות ארס ושני ניבים בקדמת הלסת, המשמשים להכשה). 209 מבין 283 מיני היונקים, המאכלסים את האי - נמצאים רק בתחומי מדגסקר (אף כי זהו מגוון מינים נמוך יחסית לזה, המצוי ביבשת השכנה או באיים דומים). המפורסמים שבהם הם כמובן אבותינו הקדמונים – הלמורים (Lemuridae), אך לצדם גם מגוון מיני הטנרקים Tenrecinae), מין יונק דמוי קיפוד שאיננו קיפוד כלל ועיקר(, ועטלפים שונים, המוכרים פחות. כל מיני הטורפים, שמקורם באי (להבדיל מאילו שהובאו ע"י האדם כמו חתול הבית והנמיה המצויה) ובהם הפוסה ((Cryptoprocta ferox, המסתורית, שייכים למשפחת הגחניים (Viverridae). גם בין מיני העופות, המקננים ומתרבים על האי ניתן למצוא מידה רבה מאוד של אנדמיות, אך את העופות הותרתי מחוץ לרשימה כיוון שביכולתם של חברי קבוצה זו לחצות מרחקים ומכשולים גיאוגרפים ולשנות את תפוצתם בהתאם לצורך, וללחצים הסביבתיים. הייחודיות הזו בקרב מגוון כל כך רחב של משפחות בעלי חיים הינה ללא ספק תופעה יוצאת דופן אשר עוררה את סקרנותם של חוקרי טבע רבים והניבה ניסיונות רבים לפענחה. לא ייפלא על כן שבעיניהם של בוטנאים, פליאונתולוגים וזואולוגים נדמה האי למעבדה מופלאה לחקר האבולוציה. למרבה הצער, אדמת האי סיפקה עד כה מעט מאוד עדויות מאובנות, דבר המקשה מאוד לבסס כל הסבר, המוצע לתופעה.
כיצד אם כן אנחנו מוצאים את עצמנו מתבוננים במין תמונה כה ייחודית שאיננה כוללת למשל נחשים ארסיים, ויונקים מהמשפחות של החתולים ו/או הכלביים?
ההסבר הנפוץ היה, שבין אפריקה למדגסקר נוצר גשר יבשתי אחרי התנתקות אוסטרליה מהיבשת המאוחדת פנגיאה (כיוון שאין סימנים לקיומם של יונקי כיס במדגסקר), וטרם התפתחות מיני הנחשים הארסיים. דרך מעבר זה פסעו בעלי חיים מהיבשת לאי. כאשר האי המשיך להתרחק מאפריקה, והגשר שב והוצף נותק הקשר אל האי ובעלי החיים עליו המשיכו בכיווני התפתחות שהתאימו לתנאים השוררים על האי. זהו הסבר מתקבל על הדעת כיוון שבמהלך תולדות הכדור שלנו נוצרו גשרים יבשתיים שכאלו בתקופות קרח למשל. הגשרים נעלמו כאשר הקרח התמוסס והגשרים שבו והוצפו. אך מנגד, אין ההסבר הזה מספק תשובות לשאלה מדוע דווקא מיני יונקים ממשפחת הגחניים היו אלו ש"זכו בכרטיס" למדגסקר בעוד שלכל שאר משפחות היונקים נותרו נציגים בכל היבשות האחרות (אפריקה, אסיה, הודו והאמריקות), למעט מדגסקר.
הסבר נוסף מציע שמדגסקר אוכלס בעיקר ע"י בעלי חיים שהגיעו אליו על-גבי "רפסודות" טבעיות כמו גזעי עצים וגושי צמחיה שנסחפו לאי מחופי אפריקה בעקבות סערות. הסבר זה נדחה בעבר כיוון שזרמי המים בתעלה שבין מוזמביק למדגסקר נעים מחופי האי לכיוון חופי אפריקה, ואינם מאפשרים שיט פאסיבי אל האי. אולם עבודות מהעת האחרונה מראות כי לפני 80 – 60 מיליון שנים, עת התרחשו חלק מגלי ההגירה למדגסקר היו אפריקה ומדגסקר ממוקמות כ – 1650 ק"מ דרומית למיקומם הנוכחי, וזרמי הים באותה עת ובאותו אזור היו מחופי אפריקה לכיוון מדגסקר. בנוסף, הלמוריים ובני משפחת הגחניים מצטיינים ביכולת להוריד את הקצב המטאבולי שלהם במצבי עקה (stress) למצב מטאבולי נמוך מאוד, המכונה טורפור (Torpor): מעין תרדמת, המאופיינת בירידה משמעותית בצריכת החמצן של בעל החיים ובפעילויות השונות (חיפוש מזון, חיזור, הזדווגות וכו). מטבוליזם בסיסי נמוך מאפיין גם נחשים שאינם ארסיים בהשוואה לנחשים ארסיים. בנוסף, באחרונים, ה"טיפול" שמעניק הארס לטרף מזרז מאוד את קצב העיכול שלו ומאפשר לנחש הארסי לטרוף בתדירות גבוהה בהרבה מזו של נחש חנק. לפי הסבר זה אוכלס האי במהלך מיליוני שנים ע"י בעלי חיים "שייטים", שצפו על גבי הזרמים אל הלא נודע. המסע ארך קרוב לוודאי כמה עשרות ימים (כחודש) ובמהלכו לא היו ל"שייטים" מזון או מים זמינים. לחופי האי הצליחו להגיע רק אותם אלו שיכולים היו לשרוד את מסע ההישרדות, כלומר, אותם בעלי חיים, המסוגלים להסתפק במעט מאוד מזון ומים. זהו הסבר חלקי בלבד כי איננו פותר את שאלת האנדמיות של מיני הדוחיים, ומיני העופות, המקננים במדגסקר.
יהיה ההסבר אשר יהיה, הוא איננו משנה את קסמו המופלא של מדגסקר.
ספרות
Ali JR and Huber M. Mammalian biodiversity on Madagascar controlled by ocean currents. Nature (2010) 463: 653-656.
Chappell MA, Ellis TM. Resting metabolic rates in boid snakes: allometric relationships and temperature effects. J Comp Physiol B. 1987;157 (2):227-35.
Goodman SM & Benstead JP Eds. The Natural History of Madagascar. 2003. The University of Chicago Press; Chicago and London.
Krause DW. Biogeography: Washed up in Madagascar. Nature (2010) 463: 613-614.
Lu Q, Clemenston JM, Clemenston KJ. Snake venoms and hemostasis. (2005) Journal of Thrombosis and Haemostasis. 3: 1791–1799
McCue MD. Cost of Producing Venom in Three North American Pitviper Species. Copeia (2006), 4 : 818-825.
Russel JC; Ringler D; Trombini A; Le Corre M. The island syndrome and population dynamics of introduced rats. Oeecology (2011) 167: 667-676.
Samonds KE; Godfrey LR; Ali JR; Goodman SM; Vences M; Sutherland MR; Irwin MT and Krause DW. Spatial and temporal arrival of Madagascar's vertebrates' fauna explained by distance, ocean currents and ancestors types. PANS (2012) 109 (14): 5352-5357.
Tattersall I. Mechanisms of faunal origin and diversity in island environments: The case of Madagascar mammals. Hellenic Journal of Geosciences (2005) 41: 35-46.
היפרדות היבשות מהיבשת המאוחדת הדרומית – גונדוואנה.
האי מדגסקר התנתק מהודו בסוף התהליך, לפני כ- 80 מיליון שנים
