הסיציליאנים רואים בעצמם ובאי הולדתם ישות נפרדת. כל מבקר המגיע מאיטליה ירגיש מיד כי הגיע למקום שונה לגמרי, עם אווירה אחרת לגמרי, אשר תרבותית וחברתית כלל לא מזכירה את אירופה. עם מיקום אסטרטגי במיוחד, האי הגדול ביותר במזרח התיכון נשלט על ידי כובשים רבים מספור במהלך ההיסטוריה: היוונים, הפיניקים, הערבים, הרומאים, הנורמנים, הצרפתים והספרדים. שרידים רבים מתקופות כיבוש אלו, כולל מקדשים, תיאטראות, וכנסיות מפוזרים עתה ברחבי האי. אך ישנם רמזים אחרים לעבר הייחודי וההטרוגני של סיציליה. הדיאלקט הסיציליאני, אשר נשמע כשילוב מוזר בין איטלקית, ערבית ורומנית עדיין מדובר ברחבי האי ומשתנה מכפר לכפר לעיתים; המטבח, אשר שם דגש על דגים, ירקות ותיבול חרפרף הוא שונה לגמרי מזה האיטלקי הקלאסי; ואפילו עצי ההדר והאגס בולטים בייחודם לעומת ארץ המגף.
הכירו את סיציליה עם אקו טיולי שטח בטיול ייחודי עם מסלולים מרתקים >>>
הנופים המגוונים של סיציליה יעשו רושם ראשוני דרמטי על כל תייר המבקר לראשונה. השילוב של מי הטורקיז הצלולים של הים התיכון, עשן הרי הגעש הפעילים והירוק העז של רכסי ההרים הצפוניים הוא לא פחות ממושלם ומאפשר לחובבי הטבע לצאת לטיולי שטח רבים: מטפסי הרים יוכלו לטפס לאורך רכסי הרים תלולים על קו החוף, צפרים יהנו מהזנים הרבים הנוחתים באי בעת מעופם בנתיב האפריקאי-אירופי ושחיינים וצוללנים עשויים להגיע לחופים הבתוליים ביותר באי התיכון.
בשנים האחרונות, בדומה לאזורי חוף אחרים באירופה, חוו רצועות החוף של סיציליה פיתוח מאסיבי כדי לספק את צרכי התיירים הרבים המגיעים לאי והמקום הפך לאתר תיירות פופולרי עבור תיירים צפון אירופים רבים, אך לאחרונה גם סינים ויפנים רבים גילו את יופיו של האי והמחירים האטרקטיביים בו בניגוד לאיטליה מושכים כעת גם יותר ויותר תיירים אסיאתיים. עם זאת, האזורים הכפריים של סיציליה נשארו הרחק ממסלול התיירות הרגיל ומייצגים יותר מכל את סיציליה האמיתית: מטעי זיתים, כרמים, דרכי עפר מטופחות המובילות לבתי איכרים החיים חיים פשוטים ומאושרים אשר לא ניתנים למדידה באמצעים כלכליים.
צורתה של סיציליה היא כמשולש מופשט מעט והיא מופרדת מאיטליה על ידי מיצר מסינה הצר, שלושה קילומטרים רוחבו בחלקו הצר ביותר. פני השטח הם הררים לרוב, כאשר כל שטח מישורי אפשרי מעובד על ידי הסיציליאניים. בחוף הצפוני רכסי הרים רבים, כמו רכסי מדוניה, נברודי ופלורטני, בעוד שהר אתנה המחודד, המתנשא לגובה של 3,329 מטרים, שולט על החוף המזרחי. סיציליה והאיים הקטנים הסמוכים אליה מהווים עדיין אזור געשי פעיל, כאשר הר אתנה מהווה את הר הגעש הפעיל הגדול באירופה. גובהו של ההר משתנה בעקבות ההתפרצויות והוא כיום נמוך יותר ב- 20 מטרים מאשר היה ב- 1980.
מקור השם סיציליה מגיע כנראה מהשבטים הסיקולים, תושביו המקוריים של האי. הם היו שבטים נוודים אשר התיישבו באי, אך התבוללו עם היוונים שנחתו בה במאה השמינית לפני הספירה. מאז עבר האי טלטלות רבות. במאה השנייה כבשו הרומאים את סיציליה ובמאה השישית הגיעו אליה הביזאנטים שאיבדו את השליטה באי לערבים מצפון אפריקה במאה התשיעית. במאה ה- 11 כבשו את האי הנורמנים מצפון אירופה ואלה הוחלפו על ידי שושלת אנג'ו הצרפתית. בהמשך השלטון באי עבר גם לידי שושלת אראגון הספרדית ולבית המלוכה בספרדי, אך האירוע ההיסטורי המשמעותי בתולדות האי התרחש ב- 1860 והיה אחראי לו ג'וזפה גריבלדי, גנרל ופטריוט איטלקי אשר נחשב למאחד איטליה ולגיבור לאומי בה. גריבלדי יצא למסע לאיחוד נסיכויות איטליה תחת דגל אחד, נחת בסיציליה והעביר את השליטה באי לידי עמנואל השני, מלך איטליה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים סיציליה נקלעה למשבר כלכלי ומאות אלפי מתושביה היגרו לארצות הברית, לאוסטרליה ולקנדה.
סיציליה שוחררה על ידי בעלות הברית ב- 1943 ולאחר מלחמת העולם השניה הוכרזה כאזור אוטונמי באיטליה, עם פרלמנט וסמכויות שלטוניות משלה.
כיום, הגאווה והאצילות הסיציליאנית שרדו יד ביד עם ההשפעות ההרסניות של המאפיה הסיציליאנית הידועה לשמצה, הידועה כמאפיה המאורגנת הראשונה בעולם שהתפתחה בסיציליה במאה ה- 19. המאפייה, המכונה באיטלקית "קוזה נוסטרה" (העסק שלנו) הינה אחד מארגוני הפשיעה המפורסמים והקשוחים בעולם ולמרות מעצרו של ראש המאפיה ברנרדו פרובנצנו ב- 2006 ממשיכה לפעול ביד חזקה. פרובנצנו היה מבוקש כ- 40 שנה, נע ממקום מסתור אחד לאחר ושנה לאחר שנעצר המשטרה שמה ידה גם על מחליפו סלוואטורה פיקולו, אך כריתת ראש הנחש לא עזרה במקרה זה. המאפייה נוהגת להשתלט על אזורים עירוניים בדרך כלל ולפרוש עליהם את חסותה. בצורה זו המאפייה היא בעלת הדעה ומחליפה בעצם את מערכת אכיפת החוק, תוך כדי גביית דמי חסות ומתן שירותים ציבוריים תושבים תמורת תשלום. חלק ניכר מכלכלת האי נשלט על ידי המאפיה והשלטונות המקומיים והלאומיים מתקשים לגשר על הפערים הגדולים שבין צפון איטליה המודרנית והתעשייתית לבין הדרום וסיציליה המסורתיים. באמצע המאה ה- 0, ובעיקר לאחר עלייתו לשלטון של בניטו מוסוליני, הגבירו השלטוניים האיטלקיים את לחצם על המאפייה, לכדו את ראשה אשר כונה דון ויטו וגרמו להגירתם של מאפיונרים רבים אל מעבר לים, מה שהביא להקמתה מחדש ל ה"קוזה נוסטרה" בארה"ב, שם היא פועלת עד היום.
וכמובן, אי אפשר בלי כמה מילים על המטבח הסיצילאני, עוגת שכבות של השפעות קולינריות בנות אלפי שנים. המשפחות הסיציליאניות משתמשות במתכונים עתיקי יומין וגם מסעדות מודרניות באי מגישות מטעמים המבוססים על מתכוני סבתא רבים. המטבח הסיציליאני ייחודי גם בהישענותו על מוצרי גלם המגיעים מאדמת ומחופי האי: הדרים כמו תפוזים ולימונים, דגי ים כמו טונה ודגי חרב, אגוזים כמו שקדים ופיסטוקים וכמובן, מלכת האי, גבינת ריקוטה. את הריקוטה הסיציליאנית ניתן למצוא בכל מקום, על ברוסטקות ופסטות, מתחת לדבש טרי או כתוספת לאנטיספטי חם מהתנור. מבקרים הרוצים להנות מריקוטה טריה מהמחלבה, יצטרכו להגיע בעונה חליבת הכבשים והעזים. הריקוטה מככבת בעיקר בקינוח המפורסם קנולי, מעין גליל בצק פריך ממולא בריקוטה ומוגש עם פתיתי שוקלד מריר ופיסטוק. פיסטוק הוא גם כן נסיך קולינרי באי והגלידה המפורסמת ביותר בסיציליה היא גלידת פיסטוק, אשר בניגוד למקומות רבים בעולם לא עשויה מתמצית או מאבקה אלא מפיסטוקים סיציליאניים טריים.
לדעת רבים, סיציליה ותושביה מייצגים בצורה מושלמת את אגן הים התיכון. התושבים נחמדים ואדיבים, המחירים הוגנים, התוצרת החקלאית הטרייה נמכרת בשווקים צבעוניים, האוכל פשוט וטעים בצורה בלתי רגילה, האוויר נקי, החול לבן, המים והשמיים תכולים. זוהי סיציליה.
