מסע לאוגנדה ורואנדה צילום: דבי שטראוס

מסע לאוגנדה ורואנדה – יערות גשם, שימפנזים גורילות, אנשים מסבירי פנים ונופים עוצרי נשימה

מאת צוות אקו

רוצים לקבל עוד פרטים על הטיול?

כתבה: דבי שטראוס

כבר כמה שנים אני נאבקת ומתאמצת למצוא את עצמי, כל כך הרבה שאלות ומעט תשובות על המסע חיי, מנסה למצוא קצת שלווה פנימית ויחד עם זה לשמור על האש הפנימית שלי.
שמור על האש שלי!
אש טובה. לא חזקה מדי! או חלשה מדי!
אני לא רוצה לפחד מזה!
תן לה לדבר, לשיר, לרקוד!

הכירו את ראוגנדה ורואנדה עם אקו טיולי שטח בטיול בלתי נשכח >>>

הפעם החלטתי לקחת צעד אחד קדימה, לכתוב ביומן שלי כל יום ותמיד לזכור שיש לי את האש הפנימית שלי! בערך שנתיים אני חושבת על הטיול הזה, כל יום שעובר אני יותר מתרגשת. למזלי אני יוצאת עם חברה יקרה מאוד ועוד מטיילים של חברת "אקו טיולי שטח", עם מדריך מצוין. אחרי לילות של חרדה, הגיע הזמן. מזכירה לעצמי בכל עת לא לאבד את האש שלי. מנסה להיזכר ברגעים קטנים של אינטימיות. אני בדרכי לשדה התעופה, יכולה לשמוע את פעימות הלב שלי.

ממערב לאגם ויקטוריה שוכנות אוגנדה ורואנדה, החמימות האנושית של התושבים, יחד עם מגוון המינים, הנופים הבתוליים ויער הגורילות מהווים את המקום שאני כל כך מחכה לחוות בטבע יחד עם רגשותיי.
אש... שמור את האש שלי!
אש טובה. לא חזקה מדי או חלשה מדי...
שמור את משאת נפשי, לתדלק ולעבור!
שמור על להבה בלבי להיות מאוזנת, ללא ביקורת בעולם, שנאה, קנאה, אשמה. בלי הקפאה.
שמור על האש בבטני עם רצונותיי החזקים,
לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי!
שמור את פרח החיים שלי, על נשיותי!
אני לא רוצה לפחד מזה!
תן לי לדבר, לשיר, לרקוד!

אוגנדה - "הפנינה של אפריקה" - "ארץ אלף הגבעות האביב הנצחי" - מסע אל העולם של יבשת אפריקה, עתיקה ומסתורית בשחור, על שפת אגם ויקטוריה. מרחבים של יערות גשם שופעים, ביתם של שימפנזות, גורילות וחיות אחרות. שמורות טבע מרתקות שורה של אגמים המהווים בית הגידול המושלם מאה מינים של ציפור. שמורות טבע הם נופים ייחודיים של אגמים הממלאים מכתשי געש, סוואנות מכריעות, הרים גבוהים מעובדים טרסות חקלאיות, שרשרת הרי געש עצום.
רואנדה הקטנה,"ארץ אלף הגבעות", היא מדינה הררית פורייה שרוב תושביה עוסקים בחקלאות. גם ברואנדה שמורות טבע של יערות גשם טרופיים והרריים, ובהן הוולקן פארק דה וולקנוס - השמורה הגדולה ביותר, בה נמצאות גורילות ההרים הנדירות, כולל את מרכז המחקר שייסדה דיאן פוסי - ה"אמא" של הגורילות.

יום 1 - אנטבה, קמפלה, עיר הבירה של אוגנדה השוכנת על גבעות לחוף אגם ויקטוריה:
הלכתי ראשונה לחוף הים, ראיתי שלוש נשים עם ילדים, משחקים במים וחול, ילד וילדה קטנה יפיפיים, עם עיניים בצבע אגוז, צוחקים... חייכתי לעצמי על התמימות העצומה הנשקפת מהם ומזכירה לעצמי לנסות למצוא שוב את האש הפנימית שלי .

אני לא רוצה לפחד מזה!
תן לי לדבר, לשיר, לרקוד!

ביקרתי בשוק המקומי המרתק של העיר, במגע עם אווירת אפריקה האמיתית. בשוק, צופה בנשים הנושאות תינוקות או ציוד. לא יכולתי להפסיק לחשוב כמה עוול ישנו בעולם הזה ומה יהיה עתיד התינוקות הללו.

ימים 2-3 - שמורת מפלי מורצ'יסון והנילוס הלבן:
נסיעה דרך מישורי ה"בוש", אל שמורת הטבע של מפלי מורצ'יסון, אזור גדול של סוואנות ויערות לאורך נהר הנילוס הויקטוריאני. ישבתי, התבוננתי בעוצמה של מפלי מורצ'יסון, כמה כח יש לטבע הזה שבאותו הרגע חיבק את ליבי. שעות שנסענו בכבישי עפר אדום, לא מסוגלים לראות את הסוף, מדי פעם ראינו את הכפרים הקטנים עם השווקים המקומיים שלהם, ילדים משחקים יחפים או מסתתרים בתעלות מים, האבק האדום היה בכל מקום, מה שהפך את הג'ונגל הירוק לצבעים מיוחדים. אנשים הולכים למעלה ולמטה בהרים, נושאת מים, עצים, ילדים הולכים ברגל לבית הספר שאינם נמצאים סמוך לבתיהם.

נזכרתי בשיר של הילדות, תוהה אם זה באמת תענוג.

In the jungle or cement"
Walking is a pleasure
While there is thus marked
"Gait which left

בבוקר יצאתי לשייט על נהר הנילוס, לצפות בחיות הבר הבאות לשתות ממי הנהר. אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה ציפורים, עפות כמו בריקוד, בלט יפה בשמיים. היפופוטמים ותנינים הטובלים במים. מצאתי שקט בתוכי, מרשה לעצמי ללכת לבד עם צלילי הטבע, הרגשתי מאושרת ואסירה תודה וכבר חושבת על אחר הצהריים של סיור ספארי בשמורת הטבע וצפייה בחיות הבר. זו אינה הפעם הראשונה שאני רואה את התנהגות בעלי החיים, זה מרתק. הרגשתי שאני יכולה לבלות שעות, לצפות, להאזין לסוואנה, להתרגש מחדש מהמסתורית שלו, מקשיבה לקול הפנימי שלי.

אש, שמור את האש שלי! אש טובה, לא חזקה או חלשה מדי,
שמור את משאת נפשי, לתדלק ולעבור!

יום 4 - ממפלי מורצ'יסון לאורך בקעת השבר המערבי אל פורט פורטל:
דרך ארוכה לאורכה של בקעת השבר המערבי (האלברטיני), מפארק מפלי מורצ'יסון אל פורט פורטל. בדרך עברנו בנוף ירוק ושופע צמחייה של "בוש", דוכני פירות טרופיים, כפרים ושדות חקלאיים בארץ ממלכת בוניורו. אט אט נטפס לעבר הרמה ההררית עליה יושבת העיר פורט פורטל, בירת המחוז וממלכת טורו ומקום מושבו של מלך טורו.

יום 5 - יער הגשם הטרופי קיבלה והשימפנזים - שמורת קווין אליזבת:
בשעת בוקר מוקדמת יצאנו ליער קיבלה, יער גשם טרופי, מרשים ביופיו. נכנסנו לג'ונגל בסיור רגלי להתבונן בשימפנזים, בקופים ובאגמים קטנים הממלאים לועות געשיים. בגלל בית הגידול הגדול והצפוף לא היה מספיק אור, אבל מדי פעם נכנסה קרן אור כאילו היא מובילה את הדרך, כל עץ, ענף, סיפור חייו שונה, מלא פטריות. כל הענפים והעלים היו מלאים בטיפות מים כמו יהלומים. למזלי יכולתי לראות את השימפנזים קופצים מצד לצד כאילו בקרקס. מאוחר יותר נסענו דרומה בנוף קסום של לועות-געשיים, לשמורת קווין אליזבת.

יום 6 - שמורת קווין אליזבת ותעלת קזינגה:
בשמורה ישנם אגמי ענק של בקעת השבר, אגמים קטנים בלועות הרי געש, אזורי "בוש" המהווים מסתור לחיות הבר, סוואנות ותעלת מים. אחר הצהריים יצאתי לשייט בתעלת קזינגה הטבעית והמרשימה, המחברת בין אגם ג'ורג' לאגם אדוארד, וידועה באוכלוסיית ההיפופוטמים הצפופה שבה. בשייט התבוננתי בבופאלו ובחיות בר אחרות ושלל עופות מים וגדה השוכנים לחוף הקזינגה. עברנו גם דרך כפר דייגים, ילדים רצים, נשים וגברים עובדים, ציפורים היושבות על הסירות שטרם יצאו להפלגות.

יום 7 - קווין אליזבת - שמורת איששה:
נסיעה דרומה תביא אותנו לאחת מהשמורות היפות והמרתקות באוגנדה - שמורת איששה. השמורה היא סוואנה רחבה המכילה מגוון בעלי חיים אופייניים כאימפלות, טופי, אנטילופת סבך (BUSHBUK), אנטילופת המים (WATER BUCK), בופאלו ופילים. השמורה ידועה ומיוחדת בזכות התופעה הנדירה, שבה ניתן לצפות לעיתים האריות מעבירים את זמנם ברביצה על העצים בצורה לא אופיינית לספארי באוגנדה. נלון בלודג' אוהלים שעל שפת הנהר ונוכל לצפות בבעלי החיים הבאים לשתות ממנו. חלק מהקבוצה חזר לשמורה בשעות הצהריים, כדי לראות יותר חיות. אני העדפתי להישאר בלודג', ביקשתי מים חמים כדי לעשות אמבטיה. ישבתי במרפסת מול הנהר, מקום מלא תשוקה. בכיתי, חייכתי, התגעגעתי לחיבוק חם, הדמעות הפסיקו לנשור. פתאום שמעתי קול של צרצר שהוביל אותי לזיכרונות מהילדות. חייכתי, חיבקתי את עצמי, הבטחתי לעצמי לא לשכוח את האש הפנימית שלי.

שמור על להבה בלבי להיות מאוזנת; ללא ביקורת על העולם, ללא שנאה, קנאה, אשמה...
שמור על האש בבטני עם רצונות חזקים,
לא גבוהים או נמוכים מדי!
שמור את פרח החיים שלי, על נשיותי!

יום 8 - אגם בוניוני - "גן העדן" של אוגנדה:
ניסע דרומה באזור הררי במחוז ממלכת אנקולה, הידוע בעדרי הפרות ארוכות הקרניים וייצור החלב. בשעת אחר הצהריים נגיע אל אגם בוניוני השוכן בלב הרים. האגם נוצר כתוצאה מסכירה טבעית של ערוצי ואדיות על ידי התפרצות לבה שחסמה את זרימת הנהרות. האגם מרהיב ביופיו, כפרים צבעוניים ושדות חקלאיים על המדרונות סביב האגם, וסדרת איים קטנים מבצבצים בו מעל פני המים, ועליהם חיים הכפריים. הגענו ל- Ruhijah, כפר קטן, כמה בקתות, נשים מכרו דברים טיפוסיים. לפתע ראיתי כמה ילדים אוכלים מאחורי השיחים. הם משכו את תשומת לבי. התקרבתי - זה היה בית יתומים. בנים / בנות בכל הגילאים, משחקים, אוכלים ואחרים מבודדים.
המדריך שלנו ביקש רשות להיכנס. רקדנו ושרנו יחד איתם במשך זמן-מה. אם שואלים אותי מי נתן לנו יותר באותו רגע - התשובה היא: הם נתנו לי!! שמחתי, נהניתי, זו היתה המתנה הטובה ביותר. אך למרות השמחה של אותו הרגע, הנשמה הייתה עצובה, כי ידעתי שלמרבה הצער, לא יהיה עתיד עבור החבר'ה האלה.

הימים עוברים וכך הזמן, עם הידיעה שעוד כמה ימים צריכה לחזור לשגרת החיים. מנסה לשנן את הדברים הקטנים וגדולים שלמדתי מהאנשים שעברו דרכי ואני אומרת תודה.

יום 9 - המעבר מאוגנדה לרואנדה 'ארץ אלף הגבעות':
נסיעה בדרך הנופית בהרים, בין כפרים אל העיירה קיסורו, בה נחצה את הגבול לרואנדה. לאחר שנתמקם בלודג' נצא לסיור רגלי להכרות עם התושבים המקומיים בכפרים הסמוכים.

רואנדה היא "ארץ אלף הגבעות" והאביב הנצחי, והיא נקראת כך על רקע נופיה - יערות גשם, הרים ואגמים קסומים ולא בכדי היא נחשבת לאחת הארצות הירוקות והיפות באפריקה. אנשי המקום צעדו ללא סוף למעלה ובמורד ההרים, לוקחים איתם סחורות, או סתם הליכה. כל כך הרבה צבע ואומללות באותה רמה.

היום הגיע וגם החרדה שלי. לא יכולתי להפסיק לחשוב על המפגש עם הגורילות. שומעת את פעימות הלב, כל יום, כל שעה, יותר חזק. התרגשות שאני לא יכולה להסביר.

יום 10 - שמורת הגורילות פארק דה וולקונס - משיאי טיול לאוגנדה ורואנדה:
בשעת בוקר מוקדמת יצאנו אל פארק דה וולקנוס, בה חיות גורילות ההרים. הגורילות נעות בשטח המחייה שלהן בגבהים שבין 2200 מטר ל- 3800 מטר, ושם מצויים תנאי המחייה האידיאלים עבורן: אקלים קריר, ערפילי וגשום. תנאים אלו הם הבסיס להתפתחות מגוון גדול של צמחים, האהובים כל כך על הגורילות הצמחוניות כמו החזרן (במבוק), סלרי ועוד רבים וטעימים. פארק דה וולקנוס היא שמורת הגורילות הגדולה ביותר מתוך שלוש השמורות הקיימות במשולש הגבולות רואנדה, אוגנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והטובה ביותר לצפייה בגורילות ההרים. הפארק התפרסם בזכות מחקריה של דיאן פוסי ובעקבות ספרה "גורילות בערפל'. כיום בשמורה ישנן עשר משפחות שניתן לבקר אצלן. התפצלנו לצוותים קטנים ויצאנו לדרך בחיפוש אחר משפחות הגורילות, באזור שהוא בית הגידול היחיד בעולם בו הן חיות. נצעד במעבה יער הגשם של הפארק לפגישה עם קופי האדם המרשימים - "הענקים העדינים" - זהו אחד מהמפגשים המרגשים ביותר בטבע שיכולתי להעלות על דעתי.

ימים 11-12 - רוהנגרי - קיגאלי, בירת רואנדה, וחזרה הביתה:
בשעת בוקר נסיעה מהרי וירונגה לעבר קיגאלי, בירת רואנדה.

הטיול הסתיים, אבל רק עכשיו אני מתחילה את המסע הפנימי שלי. אין לי מספיק מילים כדי להסביר את ההרגשה הפנימית, סיפוק ענק, יש לי הזכות לא להרגיש פחד שוב ולשמור על האש הפנימית שלי.

תודה לשותפים של הטיול , תודה לאלה שתמכו בי מקרוב ומרחוק ולבסוף תודה לכל מי שעבר בחיים שלי.

אש...
שמור האש שלי! אש טובה. לא חזקה או חלשה מדי.
שמור את משאת נפשי, לתדלק ולעבור!
שמור על הלהבה בלבי להיות מאוזנת; ללא ביקורת על העולם, ללא שנאה, קנאה, אשמה.
שמור על האש בבטני עם רצונות חזקים, לא גבוהים מדי או נמוכים מדי!
שמור את פרח החיים שלי, על נשיותי!
אני לא רוצה לפחד מזה!
תן לי לדבר, לשיר, לרקוד!
ריקוד, שובבות, לשמור על הנשמה שלי!
לא למות בתוך התהליך.
ואם תשאלו אותי! יש אש?
אני אגיד כן! יש שפע של אש!
הנשמה, קדחת הריקודים, סירים, מדורה, להבה!
אני הלפיד של האהבה.

טיולים הקשורים למאמר