אזור האגמים בצ'ילה: מופע ראווה של גיאוגרפיה מטורפת

צ'ילה היא בעצם רצועה דקה לאורכה של היבשת הדרום אמריקאית, בין הרי האנדים לאוקיינוס השקט. ארץ יפה זו נמתחת בין המדבר הנורא של אטקמה (Atacama) ועד למישורים סחופי הרוחות של פטגוניה ובעצם עד לאוקיינוס הקרח הדרומי, בואכה ארגנטינה.
הסופר בנחמין סוברקאסו תיאר אותה כ"מופע ראווה של גיאוגרפיה מטורפת". אני סבור שהוא לא הגזים, אולי דווקא הפחית מעצמתה. לצ'ילה כמה מוקדי משיכה, מהמדבר והמלחות שבצפון ועד לשמורות הקרחונים שבדרום. טיולנו יתרכז הפעם במרכזי שבהם, באזור האגמים אשר בדרום.

גלו את תקופת השלכת המדהימה בארגנטינה וצ'ילה עם אקו טיולי שטח >>>

מה משותף לקיד וקסידי, דארווין ופרדיננד מאגלן? טיול לארגנטינה, צ'ילה וברזיל עם אקו טיולי שטח >>>

אזור האגמים (Lake district) של צ'ילה הוא כינוי מערבי למחוזות ה-9 וה-10 של צ'ילה, מתוך 12 המחוזות של המדינה הממוספרים מצפון לדרום, מ-1 ועד 12. הצ'יליאנים עצמם מייחדים את הכינוי "אזור האגמים" למחוז ה-10 בלבד, אבל אנו נכלול בו גם את האזור ה-9, המכונה בפיהם "מחוז אראוקריה" (Araucaria).

שרידים מלפני מיליון שנה

אזור זה, שבין נהר ביו ביו (Bio Bio) בצפון לפורטו מונט שבדרום, ליתר דיוק בין קווי רוחב דרומיים 38 ו-42, הינו אחד האזורים המרשימים עלי אדמות. זוהי ארץ של הרי געש, חלקם עשנים, של פיורדים החודרים עמוק לתוך היבשת, של יערות עד וכמובן של אגמים. הרבה אגמים, תריסר מהם גדולים מאד ורבים מהם זעירים. האגמים הללו הם שרידים לאירועים האקלימיים שפקדו את האזור במיליון השנה האחרונות. תקופת הקרח האחרונה הסתיימה לפני עשרת אלפים שנה בערך, והאגמים הללו הינם בעצם מצבה לקרחונים שהיו ואינם. כל קרחון כזה הותיר אחריו עמק שחתכו כצורת האות האנגלית U - צידו המזרחי שטוח ובעל חופים המשמשים לעתים לרחצה, ואילו חופו המזרחי מפורץ ושסוע ומוזן במי הקרחונים. אלו מהם שהגיעו לים, חיברו אותו אל העמק שמאחור והמים שפרצו פנימה יצרו פיורד מרהיב. ישנם אגמים חדשים יותר החבים את קיומם להתפרצויות וולקניות ששינו או חסמו את זרימתו של נהר שבעבר היו חלק ממנו. מים בכל מקום, מים של אגמים, של לגונות, של פיורדים, של מפלי מים. זהו אזור ירוק ורענן. אדמת הטוף הפורייה וכמות המשקעים הפנטסטית הצמיחו יערות גשם צפופים, שפע של שרכים, עצים אנדמיים לאזור כמו האראוקריה (Araucaria) שענפיו מסתעפים מגזעו בקשת, שמחטיו קשיחות ושזרעיו הגדולים מכילים חומרי מזון רבים. עץ נדיר אחר הוא האלרסה (Alerce) הדומה לעצי הסקוויה הענקיים של קליפורניה. בפארקים הלאומיים באזור האגמים ניתן לפגוש את הפלמינגו, השקנאי, הפינגווין, הפומה, הלוטרה ואריה הים. למרבה הצער, מחוץ לאזורים המוגנים, מתגברת בקצב מדאיג כריתת העצים שהורסת הרבה את הנוף ואת בתי הגידול של אותם בעלי חיים וצמחים, דבר שעלול להביא לכלייתם. באזור זה המרחק בין ההרים לאוקיינוס קצר מאד וניתן לשלב בטיול גם שיט לאיונים קטנים ומיוערים או לצוקים המשמשים כמקום קינון לעופות מים.

נופך של המערב הפרוע

אזור האגמים מושך אליו מבקרים רבים, לא רק בשל הטבע הפראי, המרהיב והמגוון. בבתי העץ אשר בכפרים, בעיירות הציוריות ובשמורות הטבע עצמן, חיים בני המפוצ'ה (Mapuche), ילידי צ'ילה, המכונים גם "אָרָאוּקָס", היינו, "פראים", ועל שמם נקרא גם עץ האראוקריה האופייני לאזור. הילידים הם אלו שנותנים לאזור את אופיו המיוחד שלו, להבדיל מאזורי אגמים אחרים בעולם ומעניקים לו נופך של "המערב הפרוע". כדאי לשלב בטיול גם שוטטות בכפרים, ליהנות מהפשטות, מבתי העץ, מהבוקרים הנעולים בדרבנות מוכספים, מהארכובות המגולפות בעץ ועם קצת מזל, גם מ"רודאו" מקומי.
ניתן גם לצאת לטיול לאורך חופו של האוקיינוס השקט, בעיקר בקטע שבין Puerto Savedra לוולדיביה (Valdivia). אזור שעדיין מיושב בילידים משבט ה-Lafquenche. שבעבר התקיימו מאצות ה-Cocabayuyu וכיום מדייג וחקלאות. אמנם, חלק גדול מהשטח נמצא בידיהן של חברות ענק לחטיבת עצים וחלק מהגבעות מיוער באורנים במקום ביער הגשם הוולדיבייני, אך האזור עדיין מרהיב ביופיו. האזור מציע למטייל שפע של אטרקציות. טיולים רגליים, טיפוס על הרי געש, ציפוס על קרח, טיפוס על מצוקים, סקי (גם בקיץ), החלקה על סנובורד, רפטינג במים סוערים, קייקים בנהרות ובים, טבילה במעיינות חמים, שייט מפרשיות, ספורט ימי ואפילו טיסות נופיות ממסוקים, הצופות היישר אל לועותיהם של הרי הגעש.
חשוב מאד: אנו, כישראלים, גם אלו האמונים על טיולים רגליים, איננו מנוסים בטיפוסי הרים, וודאי לא של אלו המכוסים בקרח. מלשם כך מומלץ להיעזר בשרותיהן של סוכנויות טיולים המנוסות בארגון טיפוסי הרים, רפטינג ועוד. זה יותר יקר, אך יותר נוח, ובעיקר יותר בטוח. מידע על סיורים באזור האגמים תוכלו למצוא, למשל, באתר הבא.

בסיס יציאה נוח לשמורות

השער למבקרים באזור היא העיירה טמוקו (Temuco), שיש בה מקומות נוחים ללינה, הצטיידות ומידע. מומלץ בחום לשוטט בשוק העירוני, שם אפשר לפגוש את בני המפוצ'ה עורכים את קניותיהם ולרכוש מעט מזכרות מעשה ידיהם. המוזיאון האזורי פורש מידע חשוב על בני שבט זה. טמוקו היא בסיס ליציאה נוח להפליא לטיולים בכמה שמורות טבע, שהידועה שבהם היא הנהר ביו ביו (Bio Bio), שרק לאחרונה, ניצל מאסון אקולוגי הודות למאבק של "הירוקים", שהצליחו לשלב במאבק האקולוגי גם את מאבקם האתני והפוליטי של הילידים משבט Pehuenche, שמחו נגד הסכר שעמד להיבנות על אדמתם.
ראשיתו של הטיול בבקעת ביו ביו, או נקודת היציאה לשייט (רפטינג) בנהר, היא הכפר Linquimani, המרוחק 139 ק"מ מצפון-מזרח לטמוקו. כדאי לטייל לאורך הנהר, עד ראשיתו בלגונה Galletue. לחובבי ההליכה נמליץ לצאת למסלול ב"שביל פהואנצ'ה" (Sendero Pehuenche) העובר בין כפרים המיושבים על ידי בני שבט זה ומסתיים ב-Reigolil, המתחיל בלגונה Icalma, אף היא במעלה הנהר Bio Bio.
טולהוקה (Tolhuca) הוא שמורה קטנה, השומרת על אופייה השקט והמבודד, גם כשהמוני אדם נוהרים לשמורות הסמוכות. בפארק לאומי זה, המרוחק 127 ק"מ צפונית מזרחית לטמוקו, יש אגמים חבויים, יער עבות ומפלי מים. כל מה שחפצה נפשו של חובב הטבע. בפארק, "בונוס" למתפנקים - מעיינות תֶ.רמליים. חסרונו של הכפר טמון ביתרונו - בידודו הרב. הגישה לא פשוטה. אין במקום תחבורה ציבורית ובהיעדר מבקרים, הטרמפים כמעט ובלתי אפשריים. הזכות לטייל בו שמורה רק לאלו שנוסעים ברכב שכור או רכובים על גבי אופניים.

הטיול היפה באזור - פארק קונגיגיו

הטיול היפה ביותר הוא לפארק קונגיגיו (Conguigio), שבמרכזו מתנשא הוולקן המושלג יימה (Llama) שהתפרץ בינואר 2007 ופולט מלועו כמויות מרשימות של עשן. הפארק נמצא במרחק של 82 ק"מ מזרחית לטמוקו, הגישה היא על פי רוב דרך הכפר הציורי מליפוקו (Melipuco). משם יוצאות משאיות, לעתים קרובות, משאיות אל השמורה. במקום אפר וולקני שחור ומרשרש, אגמים קטנים יפהפיים בשלל גוונים שבין ירוק לאפור וחלקם בגוון כמעט שחור. בחלק מהאגמים עומדים זקופים גזעי עצים שמתו כתוצאה מהצפה, מפלי מים ובעיקר עצי האראוקריה שלצמרתם צורת אפריון והם שהעניקו לפארק את שמו השני "Las Paraguas", היינו, "המטריות". הפארק הוגדר על ידי צ'ילנים רבים כ"המגוון והמרהיב ביותר בדרום". הטיפוס לוולקן Llama הינו קשה ואורך כ-12 שעות.
מרבית המטיילים באזור בוחרים את העיירה פוקון (Pucon) כנקודת מוצא לטיול באגמים הדרומיים יותר. עיר הקיט השלווה הזאת, השוכנת על גדות אגם וייריקה (Villarica) ולרגליו של הר הגעש בשם זה. פוקון הינה אחד ממוקדי התיירות המבוקשים ביותר באזור האגמים. פירושו המילולי של השם "פוקון" הינו "פתח להרים", שם שניתן לה בידי הילידים תושבי האזור. העיר מתפרנסת בעיקר מתיירות והיא מציעה לעובר בה מגוון בלתי נדלה של פעילויות כגון טיולים, טיפוס הרים, רכיבה על אופני-הרים, גלישת רוח, ראפטינג, שיט בקיאקים, רכיבה על סוסים, ציד ומסעות דיג. זוהי עיירה קטנה הדחוקה כמעט בין מורדותיו של וולקן ויה ריקה לבין חופו של האגם בשם זה. האטרקציה עיקרית של העיירה היא הפנינסולה, לשון יבשה שנוצרה למעשה על ידי זרם לבה שחדר לאגם. מרביתה תפוסה על ידי אנשים פרטיים שהקימו כאן את הווילות שלהם, אך מקו החוף אפשר ליהנות מנוף מרהיב ואף לשחות במימי האגם, שמעבר לסלעים. הטיול הפופולארי ביותר יוצא מכאן אל וולקן ויה ריקה המעשן.
חלקו העליון מושלג כל השנה ומושך הרפתקנים מכל העולם, המטפסים על מנת לחזות מקרוב בלוע המעשן ואולי, עם קצת מזל, לחזות בהתפרצות לבה. בחודשי החורף הר כולו מושלג ובחלקו התחתון פועל אתר סקי קטן. באתר שלושה רכבלים וקיוסק אחד, מלבדם אין בנמצא שירותים נוספים. המסלולים לא רעים, ומתאימים במיוחד למתחילים. האתר עצמו לא מתקרב לרמת האתרים הגדולים בארגנטינה, אך אין מה לומר, הוא מציע את הרפתקה האולטימטיבית - גלישה בסנובורד מלוע הר הגעש, על גבי אבקת שלג בתולי, עד למרגלות האתר. הטיפוס לפסגה והירידה ממנה חלקים מסוכנים עם קרוסים וסלעים, מחייב יציאה בקבוצה עם מדריך וטיפוס עם ציוד מתאים, כמו קרמפונים (דוקרני שלג בנעלים) וגרזן. הגלישה למטה לוקחת 45 דקות נטו, בנוף עוצר נשימה ובמהירות מסחרת. קבוצות לטיפוס מתארגנות באחת מסוכנויות הטיולים בכפר פוקון הסמוך להר הגעש, מידע תיירותי על האזור תמצאו באתר. חוויה של פעם בחיים! זהו טיפוס לא קל, האורך כשש שעות ומאפשר הן תצפית מרהיבה על ההרים המושלגים שבאזור והן מבט פנימה, אל הלבה הרותחת. לעצלנים יותר, מומלץ לצאת בטיסה נופית אל מעל הלוע.
כמו כן, אפשר לטייל טיול קצר אל מפלי Salto de Leon ולאגמים הזעירים Ojos Del Caburga הדומים לשתי עיניים בצבע כחול עמוק. כ-30 ק"מ מפוקון נמצאים המעיינות התרמליים של פלגין (Palguin) ושבעה ק"מ משם, בקעת פלגין שלאורכה מפלי מים מרהיבים.
סוכני הנסיעות בפוקון מציעים למטייל אין ספור של טיולים. ניתן לצאת לטיול מזרחה, אפשרי גם בתחבורה ציבורית, בדרך מקסימה, אל הפארק הלאומי לנין (Lanin) שבארגנטינה. לטפס על וולקן לנין המתנשא לגובה של 3747, או רק להתבונן במראה מרהיב, להמשיך ממנו אל העיירה הארגנטינית סן מרטין דה לוס אנדס (San Martin de los Andes), אתר הסקי המשרת את העירה נקרא סרו צ'פל'ו (Cerro Chapelco) ונמצא כ-40 דקות נסיעה באוטובוס. ניתן להדרים משם ב"דרך שבעת האגמים" (La ruta de los Siete Lagos) עד ל-Villa de la Angostura ולשוב ממנה לצ'ילה, דרך הפארק הלאומי Puyehue, או להדרים הלאה, לאורך אגם נאואל הואפי (Nahual Huapy) ועיירת הקייט ברילוצ'ה (Bariloche) ולשוב ממנה לצילה בדרך האגמים ("Cruce de Lago") - הדרך המפורסמת מברילוצ'ה לפורטו וורס (Puero Varas) שבצ'ילה, המשלבת ארבעה קטעי נסיעה ושלושה קטעי שייט.

נקודת מוצא לטיולים: פורטו וראס

נקודת מוצא לטיולים באזור הדרומי יותר היא פורטו וראס, הנמצאת לחופיו המערביים של האגם הענק יינקיווה (Llanquihue). מרבית הבתים בעיירה הוקמו על ידי המהגרים שהגיעו מהאזורים הקתוליים של גרמניה ב-1912. ניתן לשוטט בעיירה, לסעוד ממאכלי הים המשובחים ולקפוץ לביקור בעיירה הציורית פרוטיאר (Frutillar), ובמוזיאון הקיטור שלידה. במקום שחזור אמין להפליא של הבתים הגרמניים וכליהם החקלאיים. ראשוני המהגרים הגיעו לכאן בשנות ה-60 של המאה ה-19 בעקבות פנייתו של נשיא צ'ילה פרז רוזאלס, שביקש ליישב את האזור ש"נוקה" מיושביו.

פארק הנאסיונאל פויאואה

שמורת טבע זו (Parque Nacional Puyehue), הממוקמת באזור האגמים היפהפה, היא הפארק הלאומי הפופולארי ביותר בצ'ילה. יש כאן 1,070,000 דונמים של יער הררי מוריק ונוף געשי מרהיב, וביער העבות נחבאים הפומה, אייל האנדים הגמדי הנדיר ועופות רבים, בהם הברווז הצ'יליאני. שבילי הליכה, נקודות תצפית על האגם, אתרי סקי, מעיינות חמים, מפלים ודוגמאות רבות לכמה מהצמחים המוזרים של צ'ילה, ובייחוד הנאלקה (nalca) בעל העלים דמויי המטרייה והאולמו (ulmo) רב הגזעים, הם ממוקדי העניין המושכים לכאן מבקרים רבים.

הר הגעש אוסורנו

חרוט מושלם זה (Volcá.n Osorno) ניצב בפארקה נאסיונאל ויסנטה פרס רוסאלס (Parque Nacional Vicente Pé.rez Rosales), הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בצ'ילה, ומוקף באוצרות טבע מרהיבים. לאגו טודוס לוס סאנטוס (Lago Todos Los Santos) המקסים הוא האתר העיקרי בפארק, והוא ניבט אל הר הגעש המכוסה יער עבות. ניתן לשוט בספינה אל הכפרים הסמוכים שעל הגדה. ניתן גם לטפס אל פסגת אוסורנו, אתר פופולארי לסקי. לא הרחק משם נמצאים הכפר קוצ'אמו הבנוי לחופו של פיורד ולאגו ורדה (Verde), שכשמו כן הוא: האגם הירוק.

צ'ילואה

איסלה גראנדה דה צ'ילואה (Isla Grande de Chiloé.) שאורכו 200 ק"מ ו-50 ק"מ רוחבו, הוא אי מיוער וגשום, ובו גבעות משתפלות ואקלים ימי מתון, המקושר אל היבשת באמצעות מעבורות שיוצאות מקצהו הצפוני. בעיירות האי ניתן לראות בתים ייחודיים, מכוסי רעפים, או בתי כלונסאות, ומזג האוויר כאן מתאפיין בכמות גבוהה של משקעים ובערפילים. כשהראות טובה, מתגלה נוף מרהיב מעבר למפרץ עד להרי הגעש המושלגים של צ'ילה עצמה.
אנקוד (Ancud) וקסטרו (Castro) הן שתי העיירות הגדולות היחידות באי, אך יש כאן יותר מ-150 כנסיות עץ ציוריות המשרתות את הכפרים הקטנים. הפארק הלאומי צ'ילואה מגן על יער נרחב של עצים מחטניים וירוקי עד, כמו גם על קו חוף ארוך וכמעט בתולי. בני מזל יכולים לצפות באייל האנדים הגמדי והנדיר. בעיר קסטרו בתי דייגים הבנויים על כלונסאות מעל המים.
לאלו שאינם ממשיכים מצ'ילואה דרומה, ניתן הסתפק בעיירה אנקוד, במבצר היפה שלה, בשוק עבודות היד ובנמל הדיישים. מאנקוד ניתן לנסוע מערבה על האוקיינוס ממש ואל המפרץ הקסום Bahia Cocotue. משם ניתן לצאת להפלגה במימי המפרץ שם מזדקרים איונים זעירים, עלהם מקננות מושבות של פינגווין הומבולט. במקום מכינים את הקואנט המפורסם - תבשיל של תפוחי אדמה, נקניקיות, בשר וצדפות, המבושל על גבי אבנים לוהטות בבור מכוסה באדמה.

פורטו מונט

פורטו מונט, הנמצאת 20 ק"מ דרומה לפורטו וואררס, היא עיירת נמל חסרת אופי מיוחד, שיושבה בידי מתיישבים גרמניים באמצע המאה ה-19. זוהי גם אחת הערים החשובות ביותר בדרום צ'ילה. יש בה אדריכלות האופיינית למרכז אירופה, עם רעפים, גגות משופעים ומרפסות מעוטרות, וקתדרלה מעצי סקוויה בכיכר המרכזית. פוארטו מונט היא צומת תחבורה ונקודת מעבר אל אזור האגמים שבדרום, אל האי צ'ילואה ואל פטגוניה שבתחום צ'ילה. מפורטו מונט אפשר להמשיך דרומה דרך הקארטרה אוסטל שהיא למעשה המשך האוטוסטרדה הפאן אמריקאית (רק לא סלולה). הנוף המדהים הנשקף בנסיעה שווה כל דקה, מצד אחד קרחונים ומצד שני יערות עד וצמחיה עבותה.
האטרקציה היחידה בעיר היא ביקור בשוק הססגוני של Ungelmo. זהו שוק דייגים יפהפה ובו מסעדות קטנות המגישות מאכלים אופייניים כגון צדפת ענק הנקראת Loco, או קורנטו, מעיין חמין של דגים ומאכלי ים. מחוץ לשוק, דוכנים רבים בהם נמכרים דברי צמר ועבודות יד.
ניתן לצאת מפורטומונט לטיולים רבים בסביבה. החל מטיול אל הפארק הלאומי Vicente Perez Rosales, ולשוט באגם Todos los Santos (דרכו מפליגים הבאים מברילוצ'ה). טיול יפה אחר הוא שייט בסירה מומית, עמוסת תרנגולות וחזירים, אל הכפר Ralun שקצה הפיורד וממנו, בשייט קצר אל הכפר הקסום Cochamo. משם ניתן לצאת גם ל"טרק קוצ'מו", שנחשב למסלול ההליכה המאפיין ביותר והמרהיב ביותר באזור האגמים הצ'ילני. המסלול ממשיך לבקעת La Junta , עמק קרחוני מרהיב המכונה גם "יוסמיטי של גרום אמריקה".
ניתן להמשיך הלאה משם ולהתחבר ל- Gaucho trail האורך תשעה ימים. ניתן להגיע גם ברכב אל קוו השלג שבוולקן אוסורנו (2652 מ') הבולט למרחוק בצורתו החרוטית המושלמת ולהינות מתצפית משכרת חושים על הסביבה. ניתן כמובן לטפס רגלית, ללון בבקתה במלעה ההר ולמחרת, עם שחר, לטפס אל הפסגה. אפשר לצאת לטיול מרהיב בין יום אל הפארק הלאומי Alerce andino, המשמר את הנוף באזור ההררי הפרוע שמדרום מזרח לפורטו מונט. הפארק הוכרז בעיקר כדי להגן על יער הגשם הוולדיבייני ובעיקר על עצי האלרסה האופייניים לאזור.