תמונות וכמה מילים ששלחה מדריכת אקו טיולי שטח - פנינה שררה, לנוסעיה לאחר טיול לרג'סטאן שהתקיים באוקטובר 2008.
הצטרפו לטיול המקיף לדרום הודו עם אקו טיולי שטח >>>
אל תפספסו את הטיול לצפון הודו ולדאק עם אקו טיולי שטח >>>
שלום חברים יקרים למסע...
אמנם המסע להודו רחוק מאחוריכם אך כולי תקווה שלזיכרון יש טעם של עוד...
אז הנה כמה תמונות מן העיר (וראנסי) שהיא, ללא ספק, "עיר ללא הפסקה".
הקדמה קצרה:
בוראנסי כל יום הוא פסטיבל, אך אף יותר מכך...
למרות שיש רק 365 ימים בשנה, מתקיימים בוראנסי 563 פסטיבלים בשנה.
וככל שיוסיף הרי זה משובח...
קהילות שהגיעו מכל רחבי הודו להשתקע בוראנסי (בשל קדושתה) הביאו איתם את האלים, המנהגים והפסטיבלים שהיו נהוגים במקומותיהם וכך הפכה וראנסי לסיר ההיתוך של הודו כולה, כשבכל יום יש פסטיבל אחד לפחות שנחגג בפינה זו או אחרת של העיר. התרבות של אנשי העיר היא כזו שכל הזדמנות לצאת מן השגרה, להשתעשע ולהתחבר למסורת העבר מתקבלת בברכה.
"פסטיבל צאט" הוא פסטיבל של אנשי מדינת ביהר ומטרתו להבטיח את בריאותם ושלומם של כל בני המשפחה (בעיקר של הבנים). בחג זה משתתפות בעיקר נשים. הן צמות במשך שלשה ימים למען בני משפחתם ואז ביום השלישי, עם זריחת החמה, הן מגישות מנחות לנהר הגנגס (הגנגה). המנחה המוגשת מחולקת אחר כך לכל בני המשפחה כאוכל מבורך (פראסד).
פסטיבל "dev dipawali" נחגג בערב הירח המלא של חודש ה "kartik". זהו היום האחרון של מנהג ה-"akash deep" בוראנסי, בו נהוג להדליק בכל ערב מנורות שמן על מנת להאיר לאבות שמתו את דרכם השמיימה. בחג זה מדליקים על כל הגהאטות אלפי נרות שמן (וכיום גם נורות חשמל) והמראה מהנהר הוא פשוט מהמם...
"סראסוואטי פוגה" הוא חג לכבוד אלת הידע והחכמה. בחג זה מוצגים על במות ברחבי העיר מאות פסלים של סראסוואטי (את הפסלים מכינים מקש ובוץ שאחר כך צובעים ומכסים בבדים). לאחר שעורכים לפניהם טכסי תפילה (פוג'ות) לוקחים אותם בתהלוכות של ריקודים , מוזיקה ואף מופעי אש אל הגנגה ושם מעלים אותם על סירה וזורקים אל הנהר.
