בממלכת עומאן, שכנתה של תימן, קיימת אוכלוסייה של 'עומאנים זנזיברים', הדוברת סוואהילי. כיצד קרה שבעומאן חיים אנשים המזדהים עם מדינה כה רחוקה, ודוברים את שפתה?
התופעה נעוצה בהיסטוריה המשותפת של המדינות, שהחלה עוד במאה ה-17.
ב-1696, סולטן עומאן הביס את הפורטוגזים בזנזיבר, וכבש אותה. זנזיבר הפכה לחלק מהטריטוריות שמעבר לים של ממלכת עומאן. ב-1832, הסולטן העומאני סעיד בין סולטן אף הפך את זנזיבר לבירתו, והעביר את חצר המלוכה ממוסקט (בירתה של עומאן) לזנזיבר. שם הוא פיתח את כלכלת המטעים והתבלינים, והמשיך לחזק את סחר העבדים במקום. הוא עודד סוחרים הודים להתיישב בזנזיבר, אם כי לימים הם השתלטו על הכלכלה המקומית. לאחר מותו ב- 1856, שני בניו נאבקו על הירושה, ולבסוף הממלכה העומאנית התפצלה לשתי ישויות. בן אחד הפך לשליטה של עומאן ובירתה מוסקט, והבן השני לסולטן זנזיבר, בתמורה לכך ששילם מס שנתי לאחיו שבמוסקט. עד 1890, הסולטנים העומאנים של זנזיבר שלטו על חלק ניכר מהחוף הסוואהילי לרבות מומבסה ודאר א-סלאם. אך כבר באותה תקופה בריטניה וגרמניה החלו להשתלט על האזור בהדרגה. למרות זאת, הסולטן המשיך לפתח את כלכלת האזור, והסתמך הרבה על הסחר בשנהב, תבלינים ועבדים.
לאורך השנים, עומאנים רבים היגרו לזנזיבר בשביל האפשרויות הכלכליות שהיה למקום להציע. היה זה מהפך היסטורי אחד שהפסיק את נהירתם לאזור- אחרי עשורים של מאבקי שליטה בין סולטן עומאן לבריטים ולגרמנים, ולאחר שקניה וטנזניה קיבלו את עצמאותם מהבריטים, הסולטן, שחשב שהוא ימלוך על זנזיבר העצמאית, הופל בהפיכה ב- 1964. בזמן ההפיכה, אלפי עומאנים נהרגו, ורבים ברחו בחזרה למולדתם - עומאן. אחרים נשארו בחופיה של זנזיבר.
בשנים האחרונות, חלה תופעה הפוכה – עומאנים רבים נוסעים לטיול לטנזניה וזנזיבר, חלקם למסע שורשים, למקומות בהם גדלו, או בהם חיו אבות אבותיהם. החליפין התרבותיים ממשיכים כמו בעבר – עומאנים זנזיברים החיים בעומאן מדברים עם בניהם ונכדיהם בסוואהילי. מוסיקה סוואהילית נשמעת בפסטיבלים בעומאן לצד מוסיקה ערבית. ובזנזיבר, תושבים שמוצאם מעומאן לובשים את הבגדים העומאניים המסורתיים, ובונים את בתיהם בסגנון העומאני, עם דלתות עץ. כך, לעומאנים רבים אין רק מולדת אחת, אלא שתיים.
עוד באתר - טיול לטנזניה - עם אקו טיולי שטח
