מידע על קירגיזסטן

רקע

קירגיזסטן היא הקטנה בין הרפובליקות החדשות של מרכז אסיה וחלק מנתיבי דרך המשי עברו בתחומה לאורך 2000 השנים האחרונות. תרגום שמה הוא ארץ הקירגיזים. קירגיזסטן היא במקורה מדינה קולוניאלית שהוקמה על ידי לנין וסטאלין על מנת לבתר את מה שהיה, עד לסופה של מלחמת האזרחים הרוסית ב- 1922, חאנת בוכרה. כך גם נראים הגבולות הישרים על המפה שאינם מתחשבים בקבוצות האוכלוסייה השונות. הקבוצות האתניות המרכיבות את המדינה הן: קירגיזים 50%, אוזבקים כ- 20%, טג'יקים 10%, רוסים 10%. טאטרים, יהודים וטורקמנים מהווים את האחוזים הנותרים. חלק מאלו הנקראים קירגיזים אינם קירגיזים למעשה, וזאת מכיוון שבמפקד שנערך עם סופה של מלחמת האזרחים, מי שלא הצהיר שהוא קירגיזי, הוגלה למקום בו ישבה הקבוצה האתנית שלו. רבים מתושבי אוש למשל, שהם טג'יקים במוצאם, הצהירו עם תום מלחמת האזרחים שהם קירגיזים כדי שלא יועתקו ממקומם.

טיול מופלא בדרך המשי עם אקו טיולי שטח >>>

טרק חלומי ומאתגר בקירגיזסטן עם אקו טיולי שטח >>>

צאו לטיול בלתי נשכח לטג'יקיסטן וקירגיזסטן עם אקו טיולי שטח >>>

בין השנים 1922 ועד 1991 הייתה קירגיזסטן חלק מברית המועצות ומאז 1991 הפכה לרפובליקה עצמאית שבירתה בישקק, לשעבר פרונזה. הערים החשובות בקירגיזסטן הן: בישקק, אוש, אוזגנד.
קירגיזסטן גובלת במזרח בטורקמניסטן הסינית, בדרום בטג'יקיסטן, במערב באוזבקיסטן ובצפון בקזחסטן. מדינה חילונית שבה הפרדה של דת ממדינה. האסלאם מתון ובא לידי ביטוי בעיקר בבקעת פרגנה.

מידע כללי

שטח: 198,500 קמ"ר.
אוכלוסייה: ארבעה מיליון וחצי תושבים, כמחציתם קירגיזים, והשאר רוסים, אוזבקים ובני כ-80 קבוצות אתניות אחרות, בהם קהילה יהודית של כ-2,500 בני אדם. זו קהילה חדשה יחסית, ורבים מבניה באו מבריה"מ ומפולין בימי מלחמת העולם השנייה ומצאו בה מקלט. מקצת היהודים הם בוכרים, והיתר אשכנזים. המשטר החילוני בקירגיזסטן, בהנהגת הנשיא אסקר אקאייב, נתקל בהתנגדות גורמים פונדמנטליסטיים אסלאמיים מבית ומחוץ.
שפה: קירגיזית - שייכת לקבוצת השפות הטורקיות, דוברי טורקית יבינו חלק גדול מהטורקית. ידיעת השפה הטורקית עוזרת ברחוב ובשוק - כסף ומספרים. טג'יקית (פרסיסקי) שהיא ניב ממקור פרסי ואוזבקית (מהמקור הטורקי), מדוברות בבקעת פרגנה.
חלקים רחבים מהאוכלוסייה (כל מי שלמד בבית ספר לפני 1991) דוברי רוסית. שווה לקחת שיחון ומילון רוסי. אנגלית מדוברת יותר ויותר.

גיאוגרפיה

קירגיזסטן היא מההרריות שברפובליקות המרכז אסיאניות והקטנה שביניהן. היא גובלת בקזחסטן בצפון, באוזבקיסטן במערב, בטאג'קיסטן בדרום ובסין (אויגוריסטן) במזרח. היא תחומה במזרח על ידי רכסי הטיאן שן - הרי השמים ומדרום להם ברכס הפמיר - גג העולם. הנהר הגדול שזורם מהרי השמים ונשפך בסופו של דבר לסיר דריה שבבקעת פרגנה הוא הנארין שמחלק באופן גס את קירגיזסטן בין מזרח ומערב. גם בחלוקה זו אין יותר מאשר גבול פיזי אנושי שכן גם החלק שממערב לנהר הוא הררי אם כי ההרים נמוכים מעט יותר.
אגם איסיקול - מהאגמים הגדולים של מרכז אסיה ורבים מהמסלולים הרגליים מסתיימים בחופו של הנהר, גם דרכי המעבר העיקריות מזרח מערב ובין אלמא אתא ובישקק עוברות על חופי של האגם.
בחלק הדרומי של המדינה נמצאת בקעת פרגנה, הבקעה הפורייה שבירת החלק המזרחי של העמק היא העיר הקדומה אוש. אוכלוסיית העיר וכן בני עמק פרגנה כולו הם תערובת של טאג'יקים, אוזבקים וקירגיזים וכן רוסים שהתיישבו בו מאז החדירה הרוסית לאזור בסוף המאה ה-19.
אם בצפון אופיינית יותר תנועה נוודית של רועים ויחסית מעט חקלאות, הרי שבקעת פרגנה מצטיינת בגידול כותנה וחיטה אינטנסיבי וכן במטעי פרי של אגוזים, תפוחים, אגסים, דובדבנים וכל פרי אחר ממשפחת הוורדניים. הבקעה הפורייה משמשת גם כגן ירק עצום.
ציר התנועה העיקרי הוא הכביש המרכז אסיאני העובר מטשאוז שעל האמו-דריה בגבול המערבי עם טורקמניסטן, לבוכרה, סמרקאנד, טשקנט והלאה לאוש שבבקעת פרגנה וממשיך ממנה על הציר המתפתח לסארי-טאש, אירקיש טאם ולמערב סין. במהלך 2004 השקיעו הסינים השקעה גדולה בשיפורו של הכביש, הרחבתו וחציבתו.
במזרח אין הפרדה אמיתית בין קירגיזסטן לאוזבקיסטן והמעבר בין שתי המדינות בגבול שבין פרגנה לאוש הוא דרך בקעה הדומה מאוד באופייה בשני הצדדים. באזור זה ניטשה מלחמת גבול בין שתי הרפובליקות במהלך שנות ה- 90 של המאה ה-20.

אקלים

יבשתי. קיץ חם ויבש במקומות הנמוכים, הטמפרטורות יכולות להגיע לסביבות 40 מעלות צלזיוס (בבקעת פרגנה בדרום מזרח המדינה) וחורף קר מאד שבו הטמפרטורות יכולות להגיע ל- 10 עד 20 מעלות מתחת לאפס. רוב המשקעים יורדים בתקופת החורף כשלגים.
אם כי הנתון מטעה, ברוב חודשי האביב עד הסתיו מזג האוויר נוח בחלקה הצפוני של קירגיזסטן ויכול להיות חם ומעיק בחודשי הקיץ בבקעת פרגנה. עם זאת באזורים ההרריים - בהרי השמים ובפמיר, שולט מזג אוויר של הרים, נתון שנקבע לפי גובה והסעת מערכות מהירה שיכולה להוריד שלג במעברי ההרים ובגבהים שמעל 2500 מטרים בכל יום מימות השנה. רוב הגשמים יורדים באביב (אפריל- מאי) והתקופה הנעימה היא הסתיו ספטמבר-נובמבר.

צמחיה

בחלקים גדולים מהמדבריות גדלה צמחיית מלחות כאשל, פרקרק פרסי וכד'. לאורך מקווי מים ותעלות נמצאות צפצפות וערבות בוכיות ובבוסתנים אפשר למצוא ריחן (בזיליקום) ונענע. בערי בקעת פרגנה אפשר לראות עצי דולב ואגוז, וכן תותים - שהגיעו על דרך המשי, הנמצאים כיום בכל מקום.

דת

רוב האוכלוסייה מוסלמית סונית (כ- 85%) אם כי הדת נינוחה מאד. יש מיעוט של מוסלמים שיעים (בעיקר טג'יקים) ונוצרים - אוכלוסייה רוסית בעיקרה שהיגרה למרכז אסיה בשל סיבות מסחריות וכן עם ההגירה הרוסית גדולה במלחמת העולם ה- 2 כשהרוסים העמיסו את מפעלי התעשייה הגדולים מאזור מוסקבה על רכבות והעבירו אותם למרכז אסיה.
באוזבקיסטן חיו עד לעצמאות מאות אלפי יהודים ממקור מזרח אירופאי שהגיעו לשם בזמן מלחמת העולם השנייה והתיישבו ברובם בטשקנט וכן יהודים מהקהילות הקדומות שהיגרו מפרס לבוכרה והגיעו לאורך דרכי המסחר לאוש. קהילת יהודי בוכרה (שם כללי ליהודי מרכז אסיה שחיים באוזבקיסטן ובטג'יקיסטן) היא מהקהילות העתיקות של מרכז אסיה והגיע לשם במאות הראשונות לפני הספירה. יש שני בתי כנסת באוש ומספר מצומצם של יהודים.

מטבע

סום. כ-40 סום שווים לדולר. יש הרבה אשנבי המרה בכל מקום ברחוב ואין שוק השחור. אין בעיה להמיר כסף בכל חנות ועם כל אחד. הדולר הוא המטבע המועדף.

ממשלה

דמוקרטיה סוציאליסטית כפי שמקובל במרכז אסיה. הנשיא, שולט בחיי תושביו באופן מוחלט. כסף הוא ההליך הדמוקרטי העיקרי במדינה.

לבוש

בדרך כלל מודרני אם כי נשים וגברים רבים לובשים את הלבוש המסורתי. שיני זהב (כתרי זהב) הם קישוט נפוץ מגיל צעיר.

פשע ובטחון אישי

דיווחים על פשעים אלימים הם ספורים אם כי היו מקרים בהם נטפלו חבורות לזרים בשוק וגנבו מהם. לרוב יהיו רמאויות או ניסיון לסחיטת כסף על ידי אנשים המתחזים לשוטרים - אין ללכת עם שוטר הצידה. במיוחד אם הכל בסדר. אם צילמתם ובא שוטר ודורש משהו - כדאי לברך אותו ב"סאלם עליכום" צוהל ולנטרל את התוקפנות. בכל מיקרה יש לזכור כי סכום קטן השווה דולר, עד חמישה במקרה גבולי, יסדר את הבעיה - יש להפריד בין עיקר הכסף לסכום לא גדול הנמצא בכיס וממנו ניתן להפריש על מנת לתקן מצבים עדינים. אין הרגשה של חוסר ביטחון מרכז אסיה, גם לא בלילות, אם כי יש להקפיד על הכלל היפה לכל ארץ חדשה - ביומיים הראשונים יש להיזהר הרבה יותר.
נשים בודדות - כמו בכל מקום בעולם שאינו קופנהגן או אמסטרדם. יש גברים במרכז אסיה והם לא שונים הורמונאלית מגברים אחרים.
בטחון במלונות - הגדולים והיקרים בדרך כלל בסדר וכן בכפרים, במלונות הביניים לא מומלץ להשאיר דברי ערך בחדרים.

עונה

העונה המועדפת היא הסתיו (ספטמבר עד נובמבר) מזג האוויר יבש ולא חם והארץ שופעת אבטיחים, מלונים ופירות אחרים. באביב יכולים לרדת גשמי אביב ושמים אפורים יכולים לקלקל את היום. הקיץ חם מידי והחורף קר ובחלקים מסוימים מושלג עד מושלג מאוד.

ביגוד

לנוסעים בסתיו - בדרך כלל בגדים קלים אלא אם כן יש כוונה לעלות להרים. חמים ונעים בכל שעות היום. בקיץ חם מאוד ובחורף וגם באביב יכול להיות צונן עד קר מאוד - כדאי להביא לבוש חם ולהתכונן לגשם ובחורף לשלג.

בריאות

אין מחלות מיוחדות האופייניות למרכז אסיה אם כי כדאי להקפיד לא לשתות מים מברזים - בכל מקום יש מים מינרליים (חלקם מוגזים), אלו בבקבוקי הזכוכית גם זולים מאוד. כדאי להצטייד במוצרי רפואה מוכרים מהבית כולל תחבושות היגייניות למיניהן. יש בכל עיר בתי חולים ורופאים סבירים אם כי כדאי למקרה של תקלה להתייעץ עם השגרירות הישראלית בטשקנט לגבי הצוות הרפואי שהם נעזרים בהם.

שגרירות

אין שגרירות בקירגיזסטן והאחריות לטיפול בישראלים נופלת על שגרירות ישראל באלמה אתא.

אוכל

שמן. המקובל הוא השישליק והקבאב ברחובות ובכל מקום וכן שורפה - מרק עשיר ושמן המכיל תפוחי אדמה ובשר כבש. הבורשט הוא מרק כרוב שאינו שונה מהותית מהשורפה, לא חמיצת סלק.
הפילף (פלוף) - האורז השמן עם חתיכות הבשר והירקות בתוכו מקובל גם הוא מאוד במסעדות.
לגמאן - אטריות רחבות מוגשות בקערה עמוקה עם רוטב - פחות שמן מהפילאף.
מנטי - כיסנים ממולאי בשר. מקובל בכל מרכז אסיה.
באזורים הקרובים לבקעת פרגנה אפשר לקבל לארוחות מעי ובשר סוסים מעורבים בגרגירי חומוס. לא רע.
אפשר למצוא בשווקים חמוצים ממוצא קוריאני - החמיצות מקלה על האוכל השמן.
מעדן קוריאני אחר הוא בשר כלבים. בשבוע האחרון נותנים לכלב רק חלב. נחשב כרפואה.
בשווקים אפשר גם למצוא ממתקים מתוקים מאוד ופירות יבשים - גלעיני משמש, חמניות, פיסטוקים, אגוזי מלך וכד'.
חביתיות קטנות, גבינה לבנה-קשה שעליה נמזג לבן.
לחם טורקי עגול, טרי וחם בכל מקום, בחלק מהמקומות אפשר לקבל לחם רוסי שחור, דחוס וכבד. הגבינות מחלב בקר, כבשים, עיזים וסוסים.
שפע של פירות בעונה (ענבים, אבטיחים, מילונים, תפוחים, חמניות, אגוזי מלך, חבושים, פירות יער חמצמצים, רימונים) וירקות טובים ובעלי טעם אמיתי.
התה המקובל הוא התה הירוק (זילוני צ'אי) אם כי אפשר לקבל גם תה שחור (צ'ורני צ'אי). לא ממתיקים תה והוא מוגש בצ'איניק ונמזג לתוך ספלים עגולים.

סמים ואלכוהול

יש הרבה חשיש וגראס בקירגיזסטן (ברוסית: גשיש, אנשה, בקירגיזית קארה דארי - פרסית שחורה) שנחשב על ידי האסיאנים (ולא רק על ידיהם), כחשיש הטוב באסיה - פרחים וזרעי קנבוס. אין פיקוח הדוק על עישון למרות שכדאי להיות זהירים.
קל וזול לשתות וודקה - דבר שהרוסים הכניסו בחום למרכז אסיה. לעיתים אפשר למצוא ברנדי מקומי מאיכות לא רעה. בירות מכל העולם אפשר למצוא בכל מקום. רוב היינות לא משהו.

שווקים וקניות

אם יש דבר נפלא שקרה במרכז אסיה מאז התפרקותה של ברית המועצות, הוא תחייתו של השוק המרכז אסיאני. שווקים כמו באגדות, בכל עיר ראשית ובכל ערי המשנה ובכפרים שסביב הערים. קשה לקבוע מהו השוק הנפלא מכולם. יש שוקים נהדר בבישקק ושוק יפה להלל ונפלא באוש.
השווקים הם עולם בפני עצמו - יש בהם דברים נחוצים ולא נחוצים, ירקות, פירות, בשר ומסעדות עממיות טעימות וזולות הקרובות אליהם. בסופי שבוע מופיעים בשווקים הראשיים לוליינים ומספרי סיפורים. השוק הוא בהחלט ההתרחשות האנושית הצבעונית והמהנה ביותר שחזרה לחיים במרכז אסיה ובאוזבקיסטן יותר מאשר במקומות אחרים.
כובעים ובגדים רקומים, בובות תיאטרון, עבודות פפייר מאשי (נייר מוקשה), תכשיטים, כלי קרמיקה, עבודות עץ, הסכינים המרכז אסיאניות שעל להבן סהר וכוכבים שמקורן בצ'וסט. נפחות מספרי ציפורים ומיניאטורות ממוצא פרסי (בוכרה) ושאר מציאות קטנות. האוזבקים, ובעיקר הטג'יקים של בוכרה יקפידו ששום תייר לא יצא מהם מבלי לקנות משהו.

שעשועים

יש בתי קולנוע בכל הערים (קינו טיאטר) ולכל המלונות מועדוני לילה ודיסקוטקים. בבישקק בעיקר פעילות נערות הטלפון והמחירים ברי מיקוח. לאורך הרחוב הראשי בבישקק עשרות בארים ומועדוני דיסקו פעילים. אפשר, תוך כדי תנועה במדינה, לפגוש בברית מילה וחתונות - מסיבות שמחות בהם ישותף הנוסע מייד, נישטף בכמויות אוכל ואלכוהול.

אתרים ומסלולים

בישקק - בירת קירגיזסטן. שמה עד 1991 היה פרונזה על שם הגנרל מיכאל פרונזה, יליד המקום שבימי מלחמת האזרחים הרוסית עמד בראש החיילות של הצבא האדום והוביל לניצחון הצבא האדום ולהשלטת המשטר הקומוניסטי על מרכז אסיה. שמה של העיר שונה לבישקק ב-1992 והיא משמשת מאז כבירת הרפובליקה הצעירה. בישקק היא עיר נעימה, חדשה יחסית שכן רוב בנייניה הם מראשית המאה ה-20 ויש לה שדירות רחבות ומוצלות, שוק תוסס ונחמד, גינות נאות ואווירה של עיר מתפתחת.
במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 הגיעו לעיר השפעות והשקעות מכיוון טורקיה, אירופה וארצות הברית, יש בה משרדי נסיעות שמארגנים טיולים, מלונות משפחתיים, מלונות חדשים ומסעדות עם השפעה מערבית.
בהיותה הבירה, שדה התעופה הבינלאומי של בישקק נמצא בקרבת העיר ואליו מגיעות טיסות מטורקיה, גרמניה, רוסיה, אוזבקיסטן, קירגיזסטן וסין. מרכיב נוסף בהתפתחותה של העיר (ושל קירגיזסטן בכלל) הוא נוכחותו של הצבא האמריקני שמחזיק בטייסת תובלה בשדה התעופה הבינלאומי ומקים לעצמו בסיס קבוע בדרך לבורנה.

בורנה - אחד האתרים המרשימים והחידתיים של קירגיזסטן. היא נמצאת כ-80 קילומטרים דרומית מזרחית לבישקק על הכביש לימת איסיקול המתפצל דרומה ליד טקמאק (מקומו של הבסיס האמריקני החדש), בפתחו של עמק שמשין. המקום נחפר בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ארכיאולוגים רוסיים שהותירו במקום מוזיאון קטן עם תצוגה נאה. במקום נמצא היום צריח מינראט משוחזר, שלושה בסיסים של ממינארטים חרבים, מוזיאון קטן, תל ושדה של מציבות אבן ופסלים דמויי אדם שכמוהם ניתן למצוא במונגוליה, קזאחסטן וקירגיזסטן. ככל היודע למחבר זהו השדה המערבי מסוגו.
בורנה שימשה כבירת הקראחאנידים בין המאות ה-10 וה-13 עד שנחרבה על ידי המונגולים, אם כי לפי שדה הקבורה -. העוצמה שמצפון לעיר, המתייחס אל ההרים שמדרום לה - המונגולים המשיכו ביישוב בה.

סארי טאש - אחד הכפרים השווים ביותר שיש. הדרך אליו מאוש נמשכת 7-8 שעות בכביש יפה להלל עם תצפיות נאות. המראה מסארי טאש אל כל הפמיר וההרים השמימיים הוא אחד המראות הנפלאים של רכס הימלאי באיזשהו מקום. שווה עד מאד. אפשר ללון במקום ביורטות (אוהלי לבד) או בבתי אנשים. שווה לצאת לטיולים מהמקום, להשתמש בו כבסיס יציאה להרים ולערבה הסמוכה אליו. זהו אחד המקומות הטובים שיש במרכז אסיה למי שרוצה נוודות, הרים גדולים ומקום רחוק באמת.

אוש - היתה העיר הראשונה אליה הגיעו השיירות מקשגר בדרכן אל עמק פרגנה ואל קוקאנד, טשקנט, סמרקאנד ובוכרה. מכאן לוקח שבועיים או שלושה שבועות לחצות את הפמיר. בתים נמוכים מצידי הכביש, נהר החוצה בין שתי צלעות הגבעות עליהן בנויים הבתים. הר המתנשא במרכז העיר ועליו צומח יער ירוק. ובמרחק, מעבר לאד העננים, ההרים המתנשאים של הפמיר. גג העולם. מפרידים בין ברית המועצות, אפגניסטן וסין.

הר סולימאן - שמה של גבעה המתרוממת מעל אוש. אפשר להגיע במכונית עד לשני השערים התחתונים משני צידי ההר. שני הצדדים טובים לעליה ולירידה באותה מידה. בצד הצפוני יש שער מוסלמי בתחתיתו של שביל בטון שמטפס אל ההר. מתחת, בתוך סבך המבנים אפשר לראות מסגד חומר. הטיפוס להר נמשך לא יותר מ-20 דקות בקצב סביר. על ההר יש קבר לבנים קטן. שהוא מאוזוליאום חדרתי א-שוב אבן בלקיאח סולימן. נשים וגברים באים לפה להתרפא.
המאוזוליאום נמצא בצד המזרחי של ההר, מביט אל ההרים הרחוקים, לכיוון סין וקשגר שמעבר להם. עץ צומח בכניסה. לפי האגדה סולימן הערבי הגיע לכאן רכוב על שטיח מעופף, עצר על ההר וראה שהכל ישימון. אולם מכאן, מן ההר, הוא ראה שבפמיר יש מים. הוא נשא תפילה והמים הגיעו עד לקירגיזסטן. מאז נקרא ההר הר סולימן. לאחר מכן חזר על שטיחו המעופף ונקבר באחד ההרים, אף אחד לא יודע היכן. לפני כמה שנים באו ארכיאולוגים אתאיסטים לחפור במקום. הם חפרו והוציאו את העצמות, אך כל לילה, העצמות חוזרות למקומן. איש קדוש, כבר אמרנו...כאן אללה נותן לעקרות פרי בטן. שיכורים באים הנה אחרי שתייה רבה, ואם הם מניחים את הראש על הסלע - השכרות נפוגה. מתחת למוזוליאום יש מקום מיוחד בין הסלעים להפגת כאבי יד, ברך, רגל או גב. אם שוכבים במגלשה מסוימת על הסלעים החלקים, היכן שסולימן שכב והסלע קיבל את צורת הגב שלו - הכאבים עוברים.
האגדה הקדומה של הר סולימאן:
שואן דזנג, נסיך עולי הרגל, הבודהיסט הסיני שנסע דרך מרכז אסיה למרכזי הלמידה של המאהיאנה, המרכבה הגדולה, במאה השביעית, חזר דרך אוש. מלווה במשמר הכבוד של שני מלכים, הרשה ההודי וקומרה מלך אסאם, כשעל גבי הפילים צלמי בודהא וכתבים. כשהגיעו לממלכת אוש, על פסגה קרחת ובודדה לא הרחק מהבירה, הם מצאו סטופה בודהיסטית. לפי האגדה המקומית, כמה מאות שנים לפני כן, הרעידה סופה אדירה את ההר וגילתה מסתגף ענק ממדים ששערו הארוך כיסה את פניו וכתפיו והוא יושב על ההר, עיניו עצומות לאורך שנים לאין מספר. החדשות התפשטו במהירות ואנשים החלו להביא מתנות מכל רחבי הארץ. במהרה נערם תל גדול והמלך נועץ באחד הנזירים כדי לברר מיהו המסתגף.
"זהו קדוש שהגיע למצב של מעבר לחידלון ולכן גדל שערו לאורך כזה", אמר הנזיר.
"האם יש דרך להוציא אותו מהטראנס?" שאל המלך.
"צריך לרסס את עורו בחלב, מכיוון שאם מעירים אדם הנמצא בטראנס בבת אחת, נשמתו החיה על בשמי השמים ממריאה וגופו מתפורר באחת. צריך חלב שיחלחל לתאים היבשים להחיות את הגוף".
"שיפכו חלב!" אמר המלך "והשמיעו את הגונג". הסגפן בן האלף פקח את עיניו.
"איזה מין אנשים אתם, הלובשים את בגדי הקודש?"
"נזירים", ענו לו.
"ואיפה אדוני ומורי בודהא קסיפה?".
" נכנס בשערי הנירוונה לפני זמן רב", ענו הנזירים ברוך.
"האם השיג בודהא סקיאמוני את האיזון המוחלט של ההארה המושלמת?",
" כן. גם הוא הגיע לפני זמן רב למנוחה שבאין"
כששמע הקדוש את המילים האלו, הוא עצם את עיניו, הרים את ידו לשיער, הסיט אותו מפניו, ועלה ישר לשמים, גופו מעוכל בלהבות שמימיות. האפר שנשר מעצמותיו נאסף על ידי המלך ונתיניו ונקבר באותו המקום שעליו נבנתה הסטופה גדולה.