נצא בטיסה ישירה מתל אביב לטשקנט (Tashkent), הבירה המודרנית של אוזבקיסטן, שהחלה כיישוב קטן על דרך המשי מינג אורוק (Ming Uruk) "עיר אלף עצי המישמיש". זו העיר הגדולה ביותר באוזבקיסטן וברובה הוקמה אחרי 1966 על ידי הרוסים. טשקנט היא עיר תעשייה גדולה וצומת דרכים של מסילות רכבת לסיביר ולאירופה, לאפגניסטן ולסין. לאחר הנחיתה נצא לארוחת ערב במסעדה מקומית. לינה בטשקנט.
הבוקר נצא ברכבת אל העיר סמרקנד (Samarkand), לביקור בעושר וביופי העוצמתי של העיר הזו. סמרקנד, בירתו המפוארת של האמיר טימור לנג, שנבנתה בידי אדריכלים ובנאים מכל רחבי העולם הישן, נחשבת ליפה שבערי דרך המשי והייתה גם העיר הסובלנית ביותר בעולם; הפתגם "יש הרבה מדרגות המובילות לשמיים" נהגה כאן. העיר טובלת בעצי תות וצפצפה, ומוקדשת כולה למשפחה הטימורית: המסגד הענק ביבי חאנום (Bibi Khanum Mosque), שנבנה לכבוד אשתו האהובה של טימור לנג, קבר גורי אמיר ועיר הקברים שאח-י זינדה (Mausoleum Guri Emir Shakh-i-Zinda) ניצבים כאן, לצדם נפרש השוק הגדול והצבעוני של העיר (Siab) – תבלינים, פירות ופירות יבשים, ביצים, ירקות, לחם, ומפעלי שטיחים שבאחד חודזם (carpet factory Hudzhum) בו ממשיכים באריגה ידנית. נבקר בכיכר רג'יסטן המוקפת בשתי מדרסות מרשימות (Madrassah Ulugbek, Madrassah Shir-Dor) ובמסגד הזהב (Madrassah Tillya-Kori), שהיה מקום בו הוקרן כל ערב עד שנות ה-90 של המאה הקודמת חזיון אורקולי "סוציאליסטי" סובייטי. לינה בסמרקנד.
הבוקר נצא בנסיעה של כשעה אל עבר הגבול עם מדינת טג'יקיסטן ונחצה אותו אל עבר העיירה פנג'יקנט (Penjikent), היושבת על נהר הזרבשן. נסייר באזור העתיק שלה ובבזאר המקומי ונמשיך בנסיעה העוברת דרך ערוץ וארזוב (Varzob), בו זורם נהר כחול וניתן להבחין בנופים של כרי מרעה ירוקים ועדרי צאן רועים למרגלות פסגות מושלגות. בערב נגיע לדושנבה (Dushanbe), בירת טג'יקיסטן. לינה בדושנבה.
צילום: עמית נחמיה
לאחר ארוחת הבוקר נבקר במוזיאון העתיקות הלאומי של טג'יקיסטן, עם גאוות המקום – הבודהה הגדול.
נמשיך לסיור בעיר. אל מוט הדגל, אשר באוגוסט 2011, בזמן חגיגות 20 שנה לעצמאותה של טג'יקיסטן, נכנס ל"ספר השיאים של גינס "בתור הדגל הגבוה בעולם". גובהו 165 מטרים ובראשו מתנוסס בגאון דגל המדינה.
נמשיך ונלך אל הכיכר המרכזית של דושנבה ובמרכזה ממוקמת האנדרטה של אבי האומה, איסמוילי סומוני (Ismoili Somoni). חלקו העליון של הפסל מצופה זהב. נמשיך ונסייר בשוק מהרגון (Mehrgon Bazaar), אחד השווקים הגדולים של דושנבה. אחר הצהרים נצא בנסיעה ארוכה אל הגבול עם אוזבקיסטן ונתמקם בעיירה דנאו (Denau). לינה בדנאו.
צילום: עמית נחמיה
קופקרי (Ulak-kupkari) הוא אחד ממשחקי הסוסים העתיקים ביותר הפופולריים בקרב עמי מרכז אסיה. באופן מסורתי מתקיים המשחק בחגים, חתונות, באביב, לפני פתיחת עונת החקלאות, ובסתיו, לאחר הקציר. השחקנים רוכבים על סוסים ועוטים בגדי צמר גפן רכים, מגפיים גבוהות וקסדות, ומתחרים כדי לשאת פגר עז או כבש למטרה. המנצח, הנושא את הגביע ראשון לקו הסיום, מקבל פרס.
הבוקר נסע אל היישוב בייסון (Baysun), שם נוכל לראות את משחקי הקופקרי (מותנה בקיומם). נמשיך ונבקר בכפר מינור (Minor), בו ניצב המינרט המרשים דז'ארקורגן (Jarkurgan) העשוי לבנים וטיט, אשר נבנה בשנת 1110 לספירה ומתנשא לרום של כ-21 מטרים. נמשיך וניסע אל המבנה הייחודי "קיר קיז" ("ארבעים בנות"), הממוקם שלושה ק"מ מהעיר העתיקה טרמז. המבנה משך את תשומת ליבם של חוקרים מזה זמן רב. "קירק קיז" ממוקמת 3 ק"מ מהעיר העתיקה טרמז. לינה בטרמז.
צילום: עמית נחמיה
הבוקר נעלה על טיסת פנים לטשקנט ונמשיך בנסיעה של כשעתיים אל עבר גבול קזחסטן, אותו נחצה ונגיע לצ'ימקנט (Chimkent), שם נסייר בעיר ונשתתף בחגיגות הנורוז המתקיימות בה. הנורוז (Nowruz) הוא חג חשוב מאוד בקזחסטן ובחלקים נרחבים במרכז אסיה, המציין את תחילתה של שנה חדשה. הוא נחגג מספר ימים החל מה-21 במרץ, יום שוויון האביב. פירושו 'יום חדש', הוא נחגג בערבות הגדולות מימי קדם, והוא מסמל טוב ועושר, אהבה וחברות. במהלך החג עבירות העבר נסלחות ונשכחות וכולם מבקשים להשאיר את כל הרע מאחור ולהביא חידוש בשנה החדשה. הערים הגדולות, העיירות והכפרים הופכים למרכזי פסטיבלים. יורטות – בתי נוודים מסורתיים מוקמים במרכזי הערים ובכל אחד מהם מונח דסטרחאן (שולחן) עשיר. כיכר העיר מתמלאות ביורטות, ומתקיימות בה הופעות רבות. כאן אפשר ללמוד על התרבות ואורח החיים של נוודים ולחזות באנשים הלובשים בגדים לאומיים יפים, להאזין לשירים מקומיים, לנגן בכלי נגינה וכו'. בתערוכות החג ובירידים נמכרות מתנות ומזכרות מסורתיות. בסוף היום נישאר ללינה בעיר צ'ימקנט.
צילום: עמית נחמיה
הבוקר נחצה את הגבול לאוזבקיסטן ונגיע לטשקנט, בירתה המודרנית, אשר החלה את דרכה כישוב קטן על דרך המשי וכונתה מינג אורוק (Ming Uruk) "עיר אלף עצי המישמיש". זו העיר הגדולה ביותר באוזבקיסטן ורובה הוקם אחרי 1966 על ידי הרוסים. היא גם עיר תעשייה גדולה וצומת דרכים של מסילות רכבת לסיביר ולאירופה, לאפגניסטן ולסין. נסייר בחלק הישן של העיר ובכיכרותיה. בכיכר טימור לנג (“Amir Temur” Central Square) שגויס לנרטיב האוזבקי והפך לסמל; נבקר הקוראן ובשוק המרכזי (Chorsu) ובו עושר של ריחות וטעמים, תבלינים בשלל צבעים, כדורי ומטעמי היוגורט הלח והיבש, וכן לחם ה"ליפיושקה" המקומי – תאווה לעיניים ולחיך. נסיים את היום בארוחה חגיגית לרגל סיום טיולנו בחגיגות הנורוז ונצא אל שדה התעופה לקראת טיסתנו חזרה לישראל.
צילום: עמית נחמיה
לפנות בוקר נצא אל שדה התעופה כדי לשוב בטיסה ישירה לתל אביב. נחיתה בשעות הבוקר.
עד כה, איסלנד נהנתה מגל אדיר של תיירות קיץ, ו"נסגרה" בחורף. אך בשנים האחרונות, מתעוררת גם תיירות […]
"הסינים הם היהודים של המזרח", אומר לי הפרופסור הסיני, עם טון מיתולוגי שלא משאיר ספק שאמת זו […]
רוצים לשמוע מה המטיילים שלנו חושבים על הטיולים שלנו? אספנו בשבילכם את כל מכתבי ההמלצה שקיבלנו במקום אחד.
