העברה למלון במרכז ההיסטורי של העיר. לקראת ערב נשוטט ברגל בנבסקי פרוספקט, הרחוב המרכזי של סט. פטרסבורג. נחזור למלון ללינה.
בבוקר, נלך לטיול רגלי במרכז העיר, שהייתה במשך 200 שנה המרכז של רוסיה הצארית. נבקר בשתי כנסיות מרשימות במיוחד: קתדרלת איזק הקדוש וכנסיית הגואל שעל הדם, בעלת צריחים דמויי בצלים. לאחר מכן, נבקר במוזיאון ההרמיטאז', אחד המוזיאונים המעניינים באירופה, שנוסד במאה ה- 17 ע"י קתרינה הגדולה. אחר הצהריים, נצא מחוץ לעיר לביקור באחד מארמונות אצולת העבר של רוסיה – ארמון פטרהוף. מהארמון נחזור בשיט למרכז סט. פטרסבורג. בשעות הערב, נעלה לנסיעת לילה ברכבת ונלון בתאי הרכבת.
לאחר לילה של שינה בתא הרכבת, נרד במדבז'גורסק (Medvezhegorsk), על גדתו הצפונית של אגם אוניגה (Onega), השני בגודלו באירופה, בלב הרפובליקה הרוסית של קארליה.
קארליה ההיסטורית, היא מקום מושבם של העם הפיני, ומחולקת בין רוסיה ופינלנד, בעקבות קרבות עקובים מדם, שנמשכו מאות שנים והגיעו לשיאם בתקופת מלחמת העולם השנייה. מהרכבת נעבור לרכבים פרטיים, לנסיעה של כ- 100 ק"מ לכפר של בתי עץ, פיאלמה (Pyalma), הבנוי על שפת נהר פיאלמה. לכפר צביון מיוחד שכמעט נכחד מהחבל. בקתות העץ בכפר בנויות בסגנון היפהפה של קארליה וביניהן בולטת הכנסייה הכפרית, גם היא עשויה מגזעי עצים. נטייל בכפר בעזרת "מדריך הכפר" שלנו, שהוא בן המקום ומקדיש את חייו לשימור ולשיקום הבתים והכנסייה. אם יותיר הזמן, נבקר גם באגם הקטן ליד הכפר. בערב נלון בכמה מבתי העץ משוחזרים ומאד פשוטים.
בבוקר ניסע ברכבים פרטיים (כ-200 ק"מ), על דרכי קארליה המשובשות, אל שמורת קנאוזרו (Kenozero). נגיע אל הכפר מורשצ'יחינסקאיה (Morshchikhinskaya), שגם הוא בנוי עץ. הכפר הקטן בנוי על שפת אחד מהאגמים הרבים של השמורה. אחרי הצהריים, נטייל ברגל, ביער הסבוך המהווה חלק מהשמורה והנדמה כמו יצא מאגדות הילדים. בשעות הערב, נבקר במוזיאון המקומי הקטן, ונשוב לשינה אל בית ההארחה (שוב, מעץ, אך שינוי מבורך לעומת הפשטות של הלילה הקודם), על שפת אגם לקשמוזרו (Lekshmozero).
יום הליכה יפהפה ביערות, בין האגמים המחוברים בתעלות צרות, שעל חלק מהן גם נשוט. את ארוחת הצהריים נאכל ליד טחנת קמח מהמאה ה-19. היער עשיר במגוון הביולוגי שלו ויש בו מגוון של מבנים המייצגים את תרבות צפון אירופה. ליער הזה יש מעמד של שמורה ביו-ספרית עולמית (אונסק"ו), ומנהלת הפארק אחראית לא רק לשימור ערכי הטבע, אלא גם על שימורם וטיפוחם של המונומנטים ההיסטוריים הפזורים בשמורה. השמורה עצמה משתרעת על שטח של כמעט 1,400 קמ"ר. אחר הצהריים, נשלים את ההליכה בשמורה ונגיע בשיט אל הכפר שבו שהינו אתמול ואל מלון העץ שעל שפת האגם.
ניסע מזרחה, כ- 150 ק"מ, בנוף רחב הידיים של גבעות ירוקות של חבל ארכאנגלסק; נחצה יערות של הטייגה הצפונית, נחלוף על פני אינספור אגמים וכפרים ציוריים, על אף שחלקם ניטש עם תום העידן הקומוניסטי; נעצור בכפר היפה ליאדיני, שוב כדי ליהנות ממראה בקתות העץ, מארכיטקטורת הכנסייה וצריחי הפעמונים (מעץ כמובן), מייצגי המסורת העממית מדורי דורות. נעצור גם בעיר ההיסטורית קארגופול, שהיתה מימי הביניים ועד לפני כ- 300 שנה, העיר הגדולה על הדרך לנמל הרוסי היחיד אז, ארכאנגלסק. ממנה נתחיל טיול קצר ברגל, כדי לחלץ קצת את העצמות אחרי הנסיעה, אל הכפר סאונינו (Saunino), שגם הוא, כמובן, כפר יפהפה מעץ, כולל צריח הפעמונים שלו. בערב נעלה על רכבת לילה לניאנדומה (Nyandoma) ונישן בתאים של 4 דרגשים.
נסיעה ארוכה, מהיפות ברוסיה, ברכבת, עם הפסקות כמובן, ומעבר בין רכבות במקומות, מהנידחים על פני הגלובוס. בבוקר נעצור בקוטלאס (Kotlas), עיר בחבל ארכאנגלסק, שהיתה גולאג ענק בימי סטאלין ונבנתה בדמם של אלפי רוסים ופולנים. כאן נחליף רכבות, ונעלה על המסילה, עליה אמר הסופר אלכסנדר סולז'ניצין: "מתחת לכל חיבור במסילה, קבורים שני ראשים של אסירי כפיה". נעצור כדי להחליף רכבות באלטסקאיה (Eletskaya) ולאחר מכן "נעלה" לצפון מזרח, אל החוג הארקטי בהרי אוראל, המפרידים בין אירופה לאסיה. בסופה של הנסיעה האין-סופית הזו, נגיע אל הכפרון הכמעט נטוש, פוליאריניי (Polyarniy), שבאזור הארקטי בצפון הרי אוראל. במקום נמצאים היום רק מתי מעט גיאולוגים, עוד יותר פחות פועלי רכבת ואנטולי וויקטור, זוג ווטראנים של מלחמת אפגניסטן, אשר נולדו כאן בכפר בימי גדולתו, ושבו לכאן היום, בימי עליבותו בניסיון להפכו למרכז תיירות אזורי. בבית ההארחה עשוי העץ שבנו במו ידיהם נמצא "מרגוע" מתלאות הדרך.
בימים האלה, שבצפון רכס אוראל שחלקו מושלג, ומעבר לחוג הארקטי, נטייל, עם ציוד מתאים לשלג. נכיר את הכפר פוליארני וגם כמה אתרים בעלי עניין הקשורים אליו, כמו למשל, המקום שבו נערכו ניסויים בטילים בליסטיים, אשר נועדו להיות מוצבים באיי הים הארקטי הרוסי. נלון בבית ההארחה של אנטולי וויקטור ונחווה את הבאניה, מרחץ אבנים לוהטות, שחומו יכול להגיע גם ל- 150 מעלות צלזיוס. נחווה גם נסיעה ב"טנק המטיילים": בימי ברה"מ נבנו כאן כלי רכב דמויי נגמ"ש, שרק באמצעותם אפשר היה לשנע כאן אנשים וסחורות, בדרכים-לא-דרכים השוממות של הצפון הארקטי. הכלים האלה עוצבו כך, שאפשר להסב אותם במהירות למשוריינים צבאיים לכל דבר. באמצעות הכלים האלה, נצא לחפש את אחד ממחנות הנוודים – רועי האיילים של עם/שבט הננטס (Nenets), או מיעוטים אחרים המקיימים אורח חיים נוודי דומה. במידה ונמצא אותם, נשתדל לישון איתם בלילה באוהליהם החרוטיים (צ'ום Chum), דמויי הוויגואם האינדיאני המסורתי. ייתכן שניאלץ לישון באהלים משלנו לידם, בצפיפות מרשימה ובלתי נשכחת. בני הננטס נודדים בסיוע מזחלות עץ, בנויות בידיהם ורתומות לאיילי צפון. מלבושיהם – עורות ופרוות של איילים ולשונם שייכת לקבוצת הלשונות האוראל-אלטאיות הנידחות ביותר, כך גם מנהגיהם. למחרת נמשיך במפגש הבלתי אמצעי עם בני הננטס, אשר כבמקרים של מיעוטים רבים אחרים, קשה לנחש כמה זמן עוד ימשיכו להתקיים; בשטחי המחיה והמרעה הטבעיים של הננטס ועדרי האיילים שלהם, מתרחשים תהליכים הרסניים להם ולתרבותם, ואת מקום שדות המרעה תפסו קידוחי גז ומכרות עצומים. אחר הצהריים, נשוב אל ה"נגמ"שים" שלנו (פשוטו כמשמעו) ונחזור אל פוליארניי. לינה בבית ההארחה שבו כבר לנו קודם.
בשעות הבוקר, ניפרד לשלום מויקטור ואנטולי והצוות המצומצם שגויסו למלא את כל מבוקשנו. נשוב אל ה'אין-תחנה' שעל מסילת הרכבת, הנמתחת משום מקום אל שום מקום. מסלול הנסיעה יעבור ליד גולאגים שעומדים בהריסותיהם ולאורך נתיב זרימת נהר הסוב, אחד מיובליו הגדולים של הנהר אוב – משלושת הנהרות הגדולים ברוסיה כולה. נגיע אל העיר חארפ, אשר שמה יצא לשמצה כמקום מושבם של שניים מבתי הכלא השמורים ביותר ברוסיה וכפי שניווכח, גם למי שיברח מהם אין לאן ללכת. לאחר התארגנות מהירה באכסניה המקומית, נשתדל להספיק לצאת למסלול הליכה קצר בגבעות המיוערות המקיפות את העיר. לינה בחארפ.
נעלה על רכבי השטח המיוחדים, אשר הותאמו להתמודדות עם תוואי השטח הלא פשוט, אליו נשים פעמינו ונצא אל שממת יאמאל (Yamal). בקצרה בעניין יאמאל: כאן מתקיים עולמם הקשוח והקר של המיעוטים, החיים בקצה הציוויליזציה, בחוג הארקטי. זוהי הטונדרה במלוא הדרה, עם הצמחייה הנמוכה, שהתאימה עצמה להתמודדות עם הרוחות הסוחפות, ותנאי הקור הקיצוניים. בשנים האחרונות חווה חבל יאמאל, ותושביו את הקדמה: מאז גילו הרוסים את העושר הטמון במרבצי הגז האדירים, השוכנים בעומק אדמת חבל ארץ זה, הונחה כאן מסילת ברזל ונפרצה דרך אשר נועדה לשרת את תחנות הקידוח הפזורות על פני המרחב העצום. נצא בנסיעה על דרך זו ונחפש מבעד לחלונות הרכבים את תימרות העשן המסמנות את מיקומו של צ'ום הנוודים רועי האיילים. נבלה עם הנוודים ככל שנוכל ונהנה מנופי הטונדרה, אשר למשך תקופה קצרה זו עומדת בשיא פריחתה. הלינה, כמו בפעם הקודמת בה ביקרנו אצל נוודי הטונדרה, תהיה באוהליהם או באוהלי שדה פשוטים.
נשוב על עקבותינו, על הדרך המשובשת, בחזרה אל הציוויליזציה, ברכבי המפלצת אשר הביאונו לכאן. כשנעלה בחזרה על האספלט המבורך, ניסע אל העיר לאביטנאנגי (Labytnangi), הניצבת בסופה של "מסילת המוות". נעלה על מעבורת הנהר, כדי לצלוח את הנהר אוב (Ob), מהגדולים בנהרות אסיה, אשר נשפך אל האוקיינוס הארקטי, אל סאלחארד (Salkhard), העיר היחידה בעולם הנמצאת ממש על החוג הארקטי. בימי התבקעות הקרח בנהר, העיר מנותקת לחלוטין מן העולם (בחדשי הקיץ הקשר עם העיר הוא באמצעות מעבורת, ובחורף – נוסעים על הקרח שמכסה את הנהר אוב). העיר נוסדה במאה ה – 16, כמבצר על שפת מפרץ והיתה גם מרכז עבדות גדול בימי האימים של סטאלין. עשרות אלפי אסירים פוליטיים, דתיים ו"סתם" בני אדם, קיפחו כאן את חייהם בתנאי עבודות הפרך באקלים החורפי הקשה. כאן, ממש בקצה העולם, נתאכסן במלון ללילה.
בבוקר נצא אל שדה התעופה של סאלחארד ונמריא בטיסה אל מוסקבה (עם היתכנות למספר חניות ביניים). במוסקבה נמתין ונעלה על הטיסה שתביא אותנו בחזרה אל תל אביב.
תוספת ליחיד בחדר: 825 $
רוסיה נתפסת כיעד בעל קירות תודעתיים, ארכיטקטורה אפרורית, דיקטטורה קשה ועתיד לוטה בערפל. אחותה המסתורית, הגדולה מדי והמסורבלת […]
משקה אלכוהולי מחלב סוסות מותסס הוא המרענן הלאומי של מונגוליה, שמספר הסוסים בה גדול פי שלושה ממספר […]
רוצים לשמוע מה המטיילים שלנו חושבים על הטיולים שלנו? אספנו בשבילכם את כל מכתבי ההמלצה שקיבלנו במקום אחד.
