מטיילים המגיעים להודו אינם יכולים להתעלם מהשינוי המסחרר שעוברת תת היבשת - טלפונים ניידים לרוב, גורדי שחקים, והרבה יותר נשים צעירות ששברו את כללי המסורת. איך הן עושות זאת?
הצטרפו לטיול חוצה הימלאיה לצפון הודו ולדאק עם אקו טיולי שטח >>>
שילוב מרתק של תרבות וטבע - טיול לדרום הודו עם אקו טיולי שטח >>>
המטיילים המגיעים להודו אינם יכולים שלא לשים לב לקצב הגידול המסחרר המאפיין כל כך את הצמיחה של השנים האחרונות בכלכלה ההודית. חברות היי-טק ומיקור חוץ קמות חדשות לבקרים בערים גדולות כמו בנגלור, דלהי ומומבאי ומביאות אחריהן גל הגירה גדול מן הכפרים. ביטוי נוסף לשינוי הזה ניתן לראות גם בחברה ההודית, שבצורה איטית והדרגתית מראה סימני התקרבות למדינות המערב, והופכת לפחות מסורתית ומרובדת לעומת העבר. הגלובליזציה שחווה תת היבשת ההודית בשנים האחרונות מעמידה אותה כיום ככלכלה המתפתחת השנייה בחוזקה בעולם (לאחר סין). מי שביקר בהודו לפני עשור או יותר לא הבחין במכוניות ב.מ.וו הנוסעות בערים, בכמויות הטלפונים הניידים ובגורדי השחקים והקניונים שקמים כיום בערים הגדולות. תופעה נוספת נראית לעין היא כמויות הנשים שיוצאות ללמוד ולעבוד. אם בעבר האישה ההודית נשארה בביתה ודאגה לבישול ולעבודות הבית, כיום ניתן לראות יותר ויותר נשים היוצאות מחוץ לעבודה וללימודים בתחומים שונים. אם בעבר הקפידה האישה ללבוש את הסארי המסורתי, ניתן לראות כיום בערים נשים שלובשות ג'ינס וטי-שירט ולראשן תסרוקת אפנתית. יחד עם זאת, מרחק של שעות נסיעה מן הערים הגדולות אל הכפרים העניים יחזירו אותנו אחורה בזמן אל הודו המסורתית, שם הכלכלה מבוססת ברובה על משקים אוטרקיים והתא המשפחתי והנורמות השמרניות כמעט ולא השתנו במרוצת השנים. השינוי המשמעותי הוא, כמובן בקרב הצעירות. השקפתן של הנשים הצעירות ההודיות על עצמן ועל החיים בעשור האחרון היא מהפכנית מבחינה חברתית. נשים אלו מודעות לעצמן, שאפתניות ובעלות ביטחון עצמי גבוה, מנפצות מיתוסים קיימים ושוברות מוסכמות חברתיות של עשרות שנים. נשים אלה חולמות על חיי זוהר, יוקרה וממון ושואפות להשיג קריירה מצליחה ועצמאות אישית וכלכלית. מאז שנות התשעים, כשסדרות הטלוויזיה האמריקאיות החלו להופיע על מסכי הטלוויזיה בהודו, נחשפו הנשים ההודיות לחיי החופש, העצמאות והשוויון של הנשים האמריקאיות. סוציולוגים רואים בכך השפעה משמעותית על התפתחותה של המודעות הנשית ההודית ועל השנוי בערכים החברתיים.
מי שוטף את הכביסה הביתית?
חברתי רונג'ון היא אחת מהנשים הללו. עצמאית ובטוחה בעצמה היא עזבה את עיר מגוריה כלכתה ועברה לגור בוראנסי לצורך לימודים. היא חיה עם שותפות בדירה שכורה ומשקיעה שעות רבות בלימודיה. למרות היותה בת 25 היא עדיין לא נשואה ומסרבת לחשוב על נישואין. אביה לוחץ עליה להסכים לנישואים אך היא מתעקשת להמשיך קודם בלימודי הדוקטורט שלה, לפתח קריירה ולהיות עצמאית מבחינה כלכלית "לאחר הנישואים דברים רבים יכולים להשתבש ולכן חשובים לי מאד העצמאות והביטחון כלכלי". העובדה שלמרות הכול מאפשר לה אביה להמשיך בלימודים על חשבונו מלמדת אותנו שהשינוי אינו רק בהשקפתן של הנשים אלא הוא מקבל כבר הסכמה חברתית. בעניין הנישואים נשמעות יותר ויותר דעות של נשים המחליטות בעצמן מתי להינשא וגם אם הנישואים מאורגנים (שידוכים הם עדיין הדרך המקובלת ביותר בהודו לנישואים) חשוב להן מאד להיפגש ולהכיר את המיועד לפני קבלת ההחלטה "חשוב לי מאד לראות איך הוא נראה ולשמוע מה הוא חושב על נשים. אני מתכוונת להמשיך לעבוד ולהיות עצמאית אחרי החתונה (בעלים רבים בעבר אסרו על נשותיהם לעבוד אחרי החתונה) וחשוב לי לדעת שיש לי פרטנר..." פרסומת למכונת כביסה אשר הופיעה לאחרונה בטלוויזיה מראה גבר השוטף את הכביסה המשפחתית לפני שאשתו חוזרת הביתה.
כסף? לא מילה גסה
שכנתי פריטי מציגה פן נוסף בחשיבה של הדור הצעיר. כמורה בבית ספר פרטי היא מרוויחה משכורת מכובדת והיא אוהבת לצאת לבלות עם חברותיה ו"לבזבז" את כספה על תכשיטים ואביזרי אופנה שונים. "אני רוצה ליהנות מהחיים ומהכסף שאני מרוויחה", היא אומרת. ואכן, מחקרים אחרונים מראים כי "מטריאליזם" (המנוגד לערכים הרוחניים והתרבותיים בהודו) כבר אינה "מילה גסה" ונשים צעירות מוכנות לבזבז כסף רב על עצמן ללא רגשות אשם. הן אינן מוכנות לחסוך או להקריב את עצמן למען הבעל והילדים, אלא, מחליטות בעצמן כיצד להוציא את כספן. מומחי כלכלה כבר הבינו שנשים הן כוח הקנייה של העתיד ועל כן מכוונות הפרסומות לקהל יעד זה. גם תרבות הקניונים המוכרת לנו היטב מן המערב הפכה להיות חלק משמעותי בבילויים של הדור הצעיר. ויקי היא סטודנטית למחשבים בעיר צ'אנדיגר החולמת לפתוח חברת מחשבים משלה ולהיות אשת עסקים מצליחה. היא נולדה בכפר הקטן קלפה שבהימלאיה בשם ארטי (אותו שינתה כשעברה לעיר הגדולה) והצטיינה בלימודיה. הוריה חסכו כסף רב כדי לשלוח אותה לאוניברסיטה אך לא שיערו את גודל השינוי שיביא המעבר אל העיר הגדולה. כשארטי באה לבקר בכפר היא לובשת את הבגד ההודי המסורתי אולם בהיותה בעיר הגדולה היא מסתובבת בג'ינס וטי שירט מודרניים ויוצאת לבלות עם חבריה במועדונים. את הצעות הנשואים של הוריה היא דוחה שוב ושוב "אני רוצה להצליח ולבוא לכפר עם מכונית, לפטופ ובגדי מעצבים כדי שכולם יהיו גאים בי".
להוציא את הנשים מהמטבח
השינוי שאנו עדים לו היום הוא שינוי הדרגתי שהחל בשנות החמישים בעקבות השפעתו של מהאטמה גנדהי "אבי האומה". אמנם רעיונות רפורמיים הנוגעים למעמדה של האישה החלו להישמע כבר במאה ה-19 אולם רק עם בואו של גנדהי, המנהיג הכריזמטי, הגיע המסר הזה אל ההמונים. גנדהי הפיץ את המסר של שוויון המינים, התנגד לנשואי ילדות ועודד נישואים מחדש של אלמנות. גנדהי נהג לאמר "רק אם נשחרר את הנשים מהעבדות שלהן במטבח ניתן יהיה לגלות את הפוטנציאל האמיתי שלהן". ג'ווהרלל נהרו, שהיה ראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית נהג לאמר: "ניתן לקבוע את מצבה של האומה על ידי התבוננות במעמד הנשים בה". בתו של ג'ווהרלל נהרו, אינדירה גנדהי, שהייתה אף היא ראש ממשלה, גרמה לעולם כולו לעצור בהשתאות מול כוחה של אישה הודית אחת. נשים הודיות מגיעות להישגים גבוהים כמעט בכל תחום. בבתי הספר לרפואה מחצית מהמסיימים את לימודי הרפואה הן נשים. 21 אחוזים ממומחי התוכנה ו-25 אחוזים מהמדענים הן נשים. בעולם ההיי טק, הטכנולוגיה והתקשורת אנו מוצאים מספר עולה של נשים המאיישות תפקידים בכירים, ואפילו בתחום החלל הגיעו הנשים ההודיות להצלחה רבה: קלפנה צ'אוולה, שהייתה על מעבורת החלל קולומביה שהתפוצצה בדרכה חזרה לכדור הארץ, הייתה האסטרונאוטית ההודית הראשונה שביקרה בחלל. למרות כל האמור לעיל נשים הודיות רבות אינן יכולות להגשים את חלומן. כשבעים אחוז מאוכלוסיית המדינה חיים עדיין בכפרים מסורתיים בהם לנשים יש תפקיד מוגדר בעבודת הבית ובגידול הילדים או אפילו בעבודה בשדות המשפחה. בכפרים אלה אחוז התינוקות ממין נקבה המתים מוות מוקדם הוא גדול יותר בהשוואה לתינוקות ממין זכר, וזאת בשל יחס מועדף שמקבלים תינוקות זכרים בכל הנוגע לתזונה ולרפואה. עובדה זו בלבד יכולה ללמד אותנו על יחס החברה הכפרית לנשים. בערים ובקרב המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה התפיסה שונה אך גם שם אנו מוצאים מדי פעם הפלות של תינוקות ממין נקבה. אין ספק שהשנוי בתפיסה העצמית של הנשים ההודיות הוא מהפכני וחיובי ושההישגים שהשיגו ראויים להערכה, אך עדיין דרך ארוכה לפניהן עד אשר יזכו להכרה מלאה בזכותן לשוויון מצד הגברים ההודים.
פורסם ב-NRG מעריב
