קשרים בין הודו לבין ישראל התקיימו כבר בימי בית ראשון. שלמה המלך שלח אניות מעציון גבר ומאילת שבמפרץ אילת. ערים אלו היו בארץ אדום, שנכבשה עוד בימי דוד, ובני ישראל יכלו להשתמש בהן כחפצם.
הצטרפו לטיול המקיף לדרום הודו עם אקו טיולי שטח >>>
הצטרפו לטיול המקיף לצפון הודו ולדאק עם אקו טיולי שטח >>>
טיול בלתי נשכח להודו – ראג'סטאן, מישורי הגנגס וצפון הודו עם אקו טיולי שטח >>>
הצי המאוחד של צור וישראל הפליג מכאן לאורך שפת ים סוף לצד הדרומי מזרחי עד לחופי הודו. הוכחה נוספת לקשרים שבין הודו לארץ ישראל בזמן קדום אלו הם שמות שחדרו ללשון העברית ממוצא דראווידי,כגון, תוכי, קוף, אלמוג. לפי המסופר במקרא, שלט יהושפט בן אסא, מלך יהודה, באדום ובדרכים המוליכות לים סוף, והוא שחידש את הסחר הימי עם ערב והודו שתחילתו בימי המלך שלמה. יהושפט ציווה לבנות אניות בעציון גבר, סמוך לגבול בין ישראל וירדן, ולשלוח אותן להודו. אולם האניות נשברו בגלל סערה וסחר הים לא נפתח. לפי המסורת של יהודי קוצ'ין באו אבותיהם להודו מיד לאחר חורבן בית שני. בעיר קראנגאנור (Cranganore) שמצפון לקוצ'ין נמצאו שני לוחות נחושת עליהם חקוקות אגרות אל יוסף רבן, שנתמנה לנסיך העיר מטעם הראג'ה של המדינה. יש חוקרים המייחסים מינוי זה למאה הרביעית לספירה. השלטון היהודי בקראנגאנור התקיים עד 1502, ואז - עם כיבוש העיר בידי הפורטוגזים - עברו היהודים בעיקר לקוצ'ין הסמוכה, שאף בה נתקיים ישוב יהודי קדום. כאן ישבו בעיקר יהודים כהי עור, כנראה גרים ובני עבדים משוחררים, שנשאו שמות תנכ"יים. הפירוד בין היהודים כהי העור והיהודים הלבנים היה קיים במשך כל הדורות ועד היום הזה.
בני ישראל
בעוד שיהודי קוצ'ין לא התרחקו מעולם מהמסורת היהודית וידעו גם עברית היה שונה מצבם של קבוצת היהודים שחומי העור המכונה "בני ישראל", שהיוותה למעלה מ-2/3 ממספר היהודים בהודו. אין יודעים בבירור מתי הגיעו בני ישראל להודו, אולם אין ספק כי הם ישבו בה עוד מימים קדומים מאוד, שכן הם השתנו במראם החיצוני עד כדי דמיון גמור לבני הודו, וממסורת ישראל לא נשתמרו בידיהם אלא רמזים בלבד. במשך מאות שנים לא ידעו דבר מתורת ישראל וממסורת ישראל זולת הפסוק שמע ישראל. היו חוקרים שסברו כי בני ישראל הם שרידים מעשרת השבטים, שאבדו אחרי גירושם מארצם. חוקרים אחרים נטו לסברה כי אלה צאצאיהם של גולי בבל, שהתגלגלו להודו אחר חורבן הבית. דעה אחרת היא כי בני ישראל הם בניהם של פליטים מיהודה שנמלטו מארצם מחמת גזירות אנטיוכוס הרשע. הלשון העברית נשתכחה לגמרי בקרב בני ישראל. שפת דיבורם היא שפת המרי ההודית ורק בתפילותיהם השתלבו מלים עבריות בודדות. לעומת זאת נשתמרו אצלם השמות העבריים. בתקופה מאוחרת בא אליהם איש מהצפון ושמו דוד רהבי והוא שלימדם עברית ואת יסודות דת ישראל. עם מותו נפסק הלימוד ובינתיים הם סטו בכמה מדיניהם ומנהגיהם מהמקובל בקרב העדות היהודיות האחרות. עד שהגיעו אליהם יהודי בגדד, לפני 175 שנה ולאחר מכן גם יהודים מאירופה והם שלימד אותם תפילות ומנהגים וקירבו אותם בחזרה לכלל ישראל. כך חדרה אליהם בהדרגה המסורת היהודית. בעוד שאת השבת הם שומרים שמירה קפדנית, הרי משאר החגים והמועדים לא נשתמרו אצלם אלא סימנים בלבד. ביום הכיפורים הם לובשים בגדים לבנים, צמים ונזהרים מלשוחח עם מי שאינו יהודי. בימי פסח הם חוגגים, אולם אין הם אופים מצות ואינם יודעים מהו סדר. תחילה עסקו בעיקר בחקלאות ובייצור שמן. בתקופה האחרונה רכשו השכלה והחלו תופסים משרות גבוהות בצבא ובמוסדות השלטון. חלק ניכר מהנשים עוסקות באומנויות שונות ויש גם העוסקים במקצועות חופשיים.
יהודי קוצין
הקהילה העתיקה של יהודי קוצ'ין מנתה לפני דור אחר בלבד 3000 נפש בקירוב. עתה נותרו בה רק משפחות בודדות בגלל תנועת ההגירה הגדולה של בניה לישראל ולאזורים אחרים בהודו. יהודי קוצ'ין מתחלקים לקבוצות: היהודים הלבנים אשר היגרו להודו, כנראה, מהמזרח התיכון במאה החמישית (והיהודים הלבנים טוענים כי אלה הם עבדים שהתגיירו) והיהודים המודים בכך שהם צאצאי עבדים אשר עברו ליהדות. רוב היהודים הלבנים שנותרו עדיין בקוצ'ין מתגוררים על פי בחירתם החופשית ברובע העיר המכונה-שלא לגנאי-בשם העיר היהודית. רובם הם סוחרים, קציני צבא, מהנדסים או פקידי ממשלה. רבים מהם היגרו למומביי, ניו דלהי, אנגליה וגם לישראל. מבין היהודים השחורים שבקוצ'ין, שעלו לישראל או שנשארו שם. מספר סוחרים זעירים, כמה בעלי בתים ועורכי דין.
יהודים מבגדד
יהודים בודדים מבגדד התיישבו בהודו כבר במאה ה-17 ובמספר רב יותר החל מהמאה ה-18. ביניהם היו משפחות שהגיעו לעושר מופלג ופעלו לטובת כל אחיהם שבהודו, כגון בני משפחות ששון מבומביי, שעברה אח"כ בחלקה לאנגליה.
יהודי הודו בימינו
כיום (תחילת 2007) יהודי הודו מונים כ-5,000 איש לערך, כמחציתם במומביי, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין. חלק מיהודי הודו עובדים כיום בתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. כיום הקהילה היהודית במומביי נעזרת בגופים שונים כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, חב"ד ועוד. בחודש נובמבר 2008 , במסגרת מתקפת טרור על העיר מומביי, נהרגו בבית חב"ד שבעיר שישה יהודים וישראלים.
