fbpx

טיול לטנזניה ללא ילדים צילום: גלעד פלש

צרו עימנו קשר

בשנים האחרונות עולה קרנה של טנזניה כמדינה המפתחת תיירות איכותית ומיוחדת. הסיבות לכך הן רבות:

בעיות בשכנה מצפון קניה, ושינויים פוליטיים בטנזניה בשנים האחרונות פתחו את טנזניה לתיירות מערבית, ועתה גם הקהל הישראלי החל מגלה אותה. שטחה של טנזניה הוא 945037 קמ"ר (פי 45 מגודלה של מדינת ישראל). אוכלוסייתה היא כ-34 מיליון איש. החלוקה הדתית 35% נוצרים, 35% מוסלמים המרוכזים באי זנזיבר ולאורך החוף. יתרת האוכלוסייה מחזיקה באמונות מסורתיות מקומיות, והיא בדרך כלל זו המעניינת יותר את המטייל המערבי שמחפש אקזוטיקה שבטית, אמונות ופולחנים.

הזמינו טיול לטנזניה ללא ילדים עם אקו טיולי שטח >>>

הזמינו טיול משפחות לטנזניה וזנזיבר בטיסות ישירות עם אקו טיולי שטח >>>

אל מרחבי הסוואנות הגדולות של אפריקה - טיול ספארי משפחות לטנזניה בטיסות סדירות עם אקו טיולי שטח >>>

רוב המטיילים הישראלים התמקדו עד היום בשלושה סוגי טיולים עיקריים :
1. טיולי ספארי באפריקה למשפחות לשמורות המרכזיות בצפון: פארק ארושה, אגם מניארה, מכתש הנגורונגורו ושמורת הסרנגטי.
2. פארק לאומי קילמנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה, לחובבי טיפוס הרים.
3. האי זניזבר למחפשים חופים שלווים לנופש.

מחירי שירותי התיירות בטנזניה יקרים יחסית בגלל מספר סיבות:

טנזניה עיצבה את סוג התיירות בה כתיירות איכותית עם רמת לודג'ים גבוהה, מה שיצר מחירי שירותי תיירות יקרים יחסית למדינות במזרח אפריקה, תוך הקפדה יתרה על כללי איכות הסביבה והטבע, מה שיוצר מחסור בלודג'ים ובתי מלון איכותיים המייקרים את שהות התייר. מבין כל השמורות המפורסמות שבצפון טנזניה נתמקד בשתי שמורות, האחת מפורסמת יותר והשניה פחות. נתחיל דווקא בפחות מפורסמת:
הר הגעש לנגי 'Ol Doinyo Lengai' הר מיוחד ויפה, שעדיין לא קיבל את הפרסום הראוי לו. משמעות שם ההר בשפה המסאית הוא "הר האלוהים" וגובהו של ההר הוא 2886 מטר. ההר ממוקם כ-120 קילומטר צפונית מערבית לעיר ארושה, שבצפון טנזניה והנסיעה אליו אורכת כבין 8-9 שעות. תחילה נוסעים לכיוון 'אגם מניארה' ולאחר מכן ב'מטו וואמבו' פונים צפונה לעוד 4 שעות נסיעה נוספות. הר געש 'לנגי' ייחודי בגלל סיבות רבות. ראשית הוא הר הגעש הפעיל היחיד שנותר באפריקה. שנית, זהו הר הגעש היחיד בעולם שפולט לבה נוזלית מפחמן טבעי, כמעט ללא סיליקון. טמפרטורת הלבה שונה מלבות של הרי געש בזלתיים. בעוד הלבה של הרי געש בזלתיים נעה בסביבות 1100 מעלות צלסיוס, הרי לבה פחמנית נעה בסביבות 510 מעלות צלסיוס "בלבד". לבה פחמנית מתאפיינת בהיותה נוזלית מאד ומגלה תכונות מאד דומות לאלו של מים. הלבה זוהרת בצבע כתום בלילה, אבל אינה בהירה כמו לבה בזלתית בשל הטמפרטורה הנמוכה יחסית. במהלך היום הלבה אינה זוהרת וזרימתה בצבע שחור נפט גולמי או קצף חום, תלוי בכמות הגז שהוא מכיל. כמו כן צבע הלבה תלוי באחוזי הלחות באוויר . מגע עם מים יוצר ריאקציה כימית שהופכת את הלבה ללבנה. למעשה היא הופכת תחילה לאבק חום, ובתקופות היבשות תהליך ההלבנה יכול לקחת מספר שבועות תלוי בכמות הלבה ובכמות המשקעים, בתקופות הגשומות היא הופכת ללבן מיידית. הלבה מתרכזת בדרך כלל באחת הפינות של המכתש בהר ולעיתים מרוכזת בתוך בריכות מקומיות. ונפלטת מתוך חריצים או חורים שקרובים למרכז ההר. עדיין לא ידוע מה גורם לפעילות הגעשית לפעול עד היום אבל ההשערה הרווחת היא שהיא קשורה במבנה הטקטוני הפנימי בשילוב עם כמות הלבה המצטברת וכמות הגז. למעוניינים לטפס על הלנגי מומלץ להתחיל בחצות הלילה. ההליכה נחשבת לקשה בשל תלילות ההר והאפר הוולקני שמקשה את העלייה. מומלץ להצטייד בפנס ראש, נעלי הליכה טובות תיק גב לנסיעת מים. ההליכה אורכת כ-5 שעות. החוויה בראש ההר היא לראות את זרימת הלבה האדומה, לחוש את החום העולה מן ההר ולשמוע את גרגור המגמה מבין הסלעים. הקסם תם עם הזריחה, ואז נחשפים הנופים היפים של בקעת השבר ואגם נטרון.

השמורה השניה שנרחיב עליה את הדיבור היא שמורת "הנגורוגורו" המפורסמת. תהליך היווצרותו של המכתש הוא בקריסתו של ההר, אשר גובהו המשוער היה 4500 מטר והיה אחיו הקטן של הקילמנג'רו. האירוע הגיאולוגי של היווצרות המכתש אירע לפני כשני מיליון שנה. סדקים בקרקע והרי געש הם שעיצבו את נוף "הנגורוגורו". עם הזמן הסדקים שברו את קרום הקרקע, אשר גרמו לקריסתו של ההר ויצרו את קירות המכתש. עומק המכתש שנוצר הוא כ-600 מטר , רוחבו כ-16 ק"מ ואורכו כ-19 ק"מ ,סה"כ כ-300 קמ"ר. מכתש "נורונגורו" כלול באתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו. בשל מבנהו המיוחד והתנאים בו מהווה המכתש חממת גידול ל 20,000-25,000 אלף יונקים בינוניים וגדולים כאחד ומגוון רחב מאד של ציפורים. לילדים רבים שמבקרים בפעם הראשונה במכתש חוזרת חווית הסרט 'פארק היורה'. רק שבמקום מתהלכים יונקים מציאותיים: גנו, זברות, אנטילופות, פילים, אריות ,נמרים, צבועים, תנים, היפופוטמים ועוד בעלי חיים רבים היוצרים מארג אמיתי של טבע קדום ושרשרת מזון במיקרו של מקום. לחובבי הציפורים, סוגי העופות שתוכלו לראות בשמורה תלויים בעונה. בדרך כלל תוכלו לראות את יאורית, איביס קדוש, תמירון, סייפן פנינית הקסדה (כחולת הלחי). בחורף ניתן לראות את האנפות והברווזים המוכרים לנו מהארץ. רוחות הגשם מביאות אל המכתש חסידות אבדימיות באלפיהן. הן עוצרות במכתש במהלך נדידתן מאתיופיה לדרום היבשת ובחזרה. הסיבה העיקרית להתקבצותן ההמונית במקום היא שפע נחילי החרקים המופיעים עם הגשמים. בנוסף אפשר למצוא את הדורסים האופייניים לטנזניה ונשרים המתקבצים בהתאם להיצע.....

החיות אינן מוגבלות ויכולות לצאת מהמכתש במעברים העולים במדרונות התלולים. במכתש יש את כל האמצעים לרבות מקורות מים ומשטחי מרעה נרחבים כדי לקיים בתוכו מערכת חיים עצמאית שאינה קשורה בנדידה לעומת שמורת הסרנגטי. הרמות הגבוהות של המכתש נמצאות בגובה של 2235 מטר. בתקופת החורף מיוני עד אוגוסט מזג האוויר קר בלילות וביום בתוך המכתש יכול להיות חם. אזור הרמה של הנגורונגורו מאופיין ביער חורש טבעי יפהפה ,שניתן לערוך בו הליכה מסלולי הליכה (בליווי שומר חמוש בלבד). בדרך כלל נהוג לטייל בתוך המכתש כיום שלם. לא ניתן לצאת מהרכבים בכל השמורה (לבעלי בעיות בשלפוחית ראו הוזהרתם...) למעט מקום ספציפי שיועד לכך למטרת אוכל ,שירותים ומנוחה לבעלי. הכניסה לשמורה מחויבת ברכב מסודר עם האישורים מתאימים לכך והעלות אינה מבוטלת. אחת החוויות במכתש היא הלינה בלודג'ים שממוקמים על קיר המכתש. כאלה ישנם כארבעה בלבד ברמות שונות מלודג'ים מפוארים ביותר שמחירם יכול להגיע עד 800$ ללילה עד לודג'ים עממיים יותר במחיר של 180$ לילה לחדר. שמורת "הנגורוגורו" נמצאת כשעתיים נסיעה מערבה מאגם מניארה ועוד 3 שעות משם מערבה מגיעים לשמורת הסרנגטי הגדולה.
חשוב לציין כי צפון טנזניה אינה רק שמורות של בעלי חיים, הרים ומכתשים יש בה גם נוף אנושי מרתק, השבטים המסאיים, הדוגוטה והבושמנים (הדזבה) הנותנים לה נופך מרתק לשילוב בין טבע, אדם וגיאולוגיה.

מזג האוויר בטנזניה:

1. העונה היבשה הקצרה: ינואר עד אפריל. הטמפרטורות נוחות והגשמים מועטים יחסית.
2. העונה הרטובה הארוכה: אפריל עד תחילת יוני. ברמות קריר וגשם כבד יורד מידי כמה ימים.
3. העונה היבשה הארוכה: סוף יוני עד נובמבר, הטמפרטורות נוחות בצפון וחמות בדרום ובחוף. הגשמים מועטים.
4. העונה הרטובה הקצרה: נובמבר -דצמבר. הטמפרטורות נוחות וגשמים יורדים מדי יום או יומיים לפרק זמן קצר אחר הצהריים.
בטנזניה אפשר לטייל כל השנה והתקופות המומלצות לטיולי ספארי כמו ספארי בטנזניה אינן קשורות במזג אוויר אלא בתנועת בעלי החיים. בחודשים נובמבר - יוני הנדידה היא בתוך הסרנגטי, ביולי עד אוקטובר הנדידה היא במסאי מרה שבקניה, אבל עדיין שווה לעשות טיול בטנזניה כל השנה.
למעוניינים לטפס על הקילמנג'רו העונה המומלצת היא יולי עד ספטמבר וינואר עד פברואר.

טיולים הקשורים למאמר