אחרי כמעט עשרה חודשים בסין, סוף-סוף הגיע תורי להשתתף בחתונה סינית אמיתית. לחתונה הסינית הראשונה שלי הוזמנתי על ידי בעלת הבית החביבה שלי, גברת הו, אשר מסרה את בתה לבחיר ליבה הצרפתי. למרות השילוב הסיני-אירופאי, הכלה התעקשה על חתונה סינית למהדרין, כך שהטקס התנהל לפי כללי החתונה הסיניים המסורתיים.
טיול לסין הקלאסית והפראית עם אקו טיולי שטח >>>
טיול מאורגן במסלול ייחודי לסין אל חבל יונאן עם אקו טיולי שטח >>>
הצטרפו לטיול מאורגן לדרום מזרח סין בדגש תרבות ושמורות טבע >>>
מוסד הנישואין הוא דבר גדול בסין. שאיפת חייהן היחידה של נשים סיניות רבות, בעיקר הכפריות ובנות המיעוטים, היא להתחתן ולהביא ילדים. לפיכך, גברים מערביים רבים אשר יוצאים עם נשים סיניות מופתעים כאשר כבר בפגישה הראשונה או השנייה הסיניות מציגות בפניהם שאלות בנוגע לכוונתם להתחתן. באופן מפתיע, גם הגברים הסיניים להוטים להתמסד. הסיבה לעובדה מעניינת זו טמונה במאזן הדמוגרפי הייחודי של סין.
דרושות: 32 מיליון נשים
בשנת 1979 החליטה ממשלת סין על מדיניות הגבלת הילודה, אשר קבעה שזוגות סיניים מגזע החאן יוכלו ללדת ילד אחד בלבד. אחת ההשלכות של מדיניות זאת היא חוסר האיזון הדמוגרפי בין גברים לנשים אשר קיים בסין ב-30 השנים האחרונות וממשיך להתרחב. עם יותר מ-1.3 מיליארד תושבים, סין סובלת כיום ממחסור חמור בנשים. לפי מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, נולדים בסין כ-120 בנים לכל 100 בנות, היחס הגבוה בעולם. בפרובינציות בהן מותר לזוגות ללדת ילד נוסף אם ילדו בת בכורה הפער עמוק אף יותר, ועומד על כ-140 בנים לעומת 100 בנות. שורש הבעיה הוא בהעדפה המסורתית של הסינים לבנים, אשר נחשבים לבעלי ערך רב יותר מבנות.
בסין, הבנים הם אלו שדואגים להורים כאשר אלו מגיעים לזקנה. בנוסף, חקלאים באזורים הכפריים מעדיפים בנים כדי שאלה יוכלו להמשיך לעבד את השדות. בשל סיבות אלו, מאז נכנסה המדיניות לתוקף, ניסו זוגות להימנע בכל דרך אפשרית מללדת בנות. בשנות ה-80, כאשר מכשירי אולטרסאונד הפכו נפוצים והגיעו כמעט לכל כפר בסין, התופעה הלכה והחריפה. כדי לגלות את מין העובר, נהגו ההורים לבצע בדיקת אולטרסאונד ובעקבות בדיקות אלו, על פי הערכות שמרניות, יותר מ-8 מיליון נשים עברו הפלה כדי לא ללדת בנות. כאשר גילו הרשויות את הדבר, הפכו הבדיקות לגילוי מין העובר בלתי חוקיות. למרות זאת, בשל הביקוש הרב, בדיקות אלו עדיין מתבצעות החשאי בהיקף רחב, בעיקר באזורים הכפריים. כדי להיאבק בתופעה, עורכת ממשלת סין מזה שנים קמפיין תעמולתי רחב היקף על מנת לשכנע הורים עתידיים שללדת בת הוא דבר חיובי. שלטי רחוב הקובעים שהעדפת בנים היא מוטעית ומיושנת נפוצים באזורים הלא מפותחים של סין. בנוסף, במספר פרובינציות שכר הלימוד לבנות זול יותר, ונחקקו חוקים המאפשרים לנשים לרשת חלקות אדמה. אף על פי כן, ולמרות שחוסר האיזון מתרחב עם השנים, ההפלות בסין מתבצעות בחינם וחוקיות באופן מוזר עד לחודש התשיעי. התוצאה של מדיניות הגבלת הילודה ושל תופעות הלוואי שנוצרו כתוצאה ממנה היא שכיום בסין יש כ-32 מיליון נשים יותר מאשר גברים מתחת לגיל 20. מחוסר ברירה, נאלצים גברים סינים רבים לחפש נשים מחוץ לסין ושוכרים שדכנים מקצועיים כדי למצוא להם כלות מתאימות מטאיוואן, קוריאה, מונגוליה ומדינות דרום מזרח אסיה. הלחץ החברתי להתחתן, בעיקר על גברים, הוא אדיר, והוביל לכך שמקצוע השדכנות פרח מחדש ואתרי ההיכרויות בסין הפכו לתעשייה משגשגת. הנשים הסיניות לעומת זאת נהנות מהמצב הקיים ומהיצע הגברים הנרחב אשר מאפשר להן להרגיש מחוזרות.
תמרים להגברת הפריון
מסורת החתונה הסינית התפתחה לאורך אלפי שנים, כוללת מאפיינים ייחודיים וכמעט כל אספקט בה מתקשר לדרך המחשבה ולפילוסופיה הסינית. בסין העתיקה, התהליך שהוביל לחתונה הורכב משלבים רבים אשר על כולם היה להתקיים על מנת להגיע לטקס המיוחל. בשלב הראשון, פנתה משפחת החתן לשדכנית במטרה למצוא לבן שידוך הולם. לאחר שנמצאה הכלה המיועדת, הגיעה משפחת החתן לבית משפחת הכלה למעין מפגש היכרות בו העניקה משפחת החתן מתנות וכסף, סוג של מוהר, לצד השני במחווה של כבוד הדדי והבנה שעבודת האישה חיונית למשפחתה. משום שבסין, גם כיום, לאחר החתונה עוברת האישה לגור עם משפחת הבעל, מטרת האקט היתה גם לפצות את המשפחה על "לקיחתה" של הכלה. בשלב הבא הלכו הצדדים למגדת עתידות על מנת לבדוק את תאריכי הלידה של הזוג המיועד ולוודא שהם מתאימים מבחינה אסטרולוגית. לאחר שכל הפרטים נסגרו, ונבדקו גם אילני היוחסין של המשפחות כדי לוודא שאין רקע משפחתי משותף, נפגשו הצדדים פעם נוספת בבית משפחת החתן, והפעם העניקה משפחת הכלה מתנות לצד השני. השלב האחרון לפני הטקס עצמו היה הכנת מיטת הכלולות. לצורך משימה זו נבחרו בקפידה חברים ובני משפחה אשר עשויים להביא מזל טוב לזוג המיועד, ועיקרה כיסוי המיטה בארבעה סוגי פירות: תמרים, בוטנים, זרעי פרח הלוטוס ולונגן, פירות אשר מקושרים לפי המסורת הסינית לפריון גבוה.
מארח וסטנדאפיסט
לטקס החתונה הגעתי כאשר באמתחתי ה"הונג באו", המעטפה האדומה אשר לתוכה מכניסים את הכסף ומעניקים לחוגגים בכל אירוע משמח בסין. מחוץ לאולם חיכה הזוג המאושר, בתלבושות אדומות מהודרות כאשר לצידם השושבין שהחזיק מגש עם סיגריות לגברים והשושבינה שהחזיקה מגש עם בוטנים וסוכריות לנשים ולילדים. אין זה מקרי שאדום הוא הצבע השולט בטקס. הסינים מייחסים חשיבות גבוהה לצבע האדום ורואים בו סמל למזל, עושר ואושר. בדיוק כאשר מסרתי את המעטפה לגברת הו, הגיע האפריון לקחת את הכלה. אחד ממאפייני החתונה הסינית שהשתמרו לאורך השנים הוא מנהג נשיאת הכלה על האפריון. לפי המסורת העתיקה, ביום החתונה או כמה ימים לפני, תלוי במרחק, יצאו החתן, חבריו וקרוביו לבית הורי הכלה כדי להביאה לבית החתן, בו היה לרוב מתקיים הטקס. מכיוון שבכל זאת אנחנו בשנת 2011 והתנאים השתנו מעט, הסתפקו החתן ומלוויו בנשיאת הכלה מסביב למתחם בו ממוקם אולם האירועים.
כאשר חזרו לפתח האולם, בשל המנהג שקובע כי אסור לכלה לדרוך על האדמה מרגע עלייתה לאפריון ועד ההגעה למתחם הטקס, נשא החתן את הכלה על גבו ואחריו נכנסו לאולם שאר האורחים. עם הכניסה לאולם הופתעתי לגלות שלמרות הקשר העקיף שלי לזוג הטרי, זכיתי מגברת הו ובעלה ליחס של אורח כבוד. הוצמדה לי מלווה אישית, סטודנטית לאנגלית כמובן, והושבתי בשולחן עם בני המשפחה הקרובים. עוד הפתעה שציפתה לי היא הילדים הסינים הרבים אשר הגיעו מרחבי האולם כדי "להתאמן" עליי את מעט האנגלית שהם יודעים. בינתיים, בבמה המרכזית, נמשך הטקס. החתן והכלה קדו שתי קידות, אחת לכבוד השמיים והאדמה ואחת לכבוד ההורים שגידלו אותם. לאחר מכן, עלו גברת ומר הו לבמה והתיישבו בכיסאות לצד החתן והכלה אשר קראו לכבודם ברכה והרימו לכבודם כוסית תה. לבסוף, הסיר החתן את הרעלה האדומה אשר כיסתה לגמרי את פניה של הכלה, והשניים שתו מכוסות היין תוך שידיהם שלובות זה בזו. בשלב זה, נכנס לתמונה המארח, סוג של רב בחתונה הסינית המסורתית, והשתלט על הבמה. בדומה לחתונות בישראל, ניסה המארח להפעיל את כישורי הסטנד-אפ שלו כדי להצחיק את הקהל וגם כדי לשווק את עצמו לקראת החתונות הבאות. הדברים הגיעו לשיא כאשר הכריח את החתן, שלא יודע מילה בסינית, לשיר איתו שיר בקונמינג חואה, הניב המקומי בו משתמשים אנשי קונמינג. סין של היום רחוקה שנות אור מסין העתיקה של פעם. זוגות רבים המתחתנים בשנים אלו מתעלמים מהמסורת העשירה, והולכים יותר ויותר לכיוון חתונה מערבית, עם טוקסידו ושמלת כלה במקום התלבושות האדומות המסורתיות, ועם קריוקי במקום אפריון וטקס הקידה. עם זאת, המסורת לא נעלמה ותמשיך להתקיים, ויש מספיק סינים בעולם הזה כדי להבטיח זאת.
קראו עוד באתר על טיול מאורגן לסין
