מנזר שאולין בסין

אחת מהאסמכתאות לעובדה כי אומנות הלחימה הינה חלק בלתי נפרד ממנזר שאולין, כמו גם הסבר היסטורי לגבי מוצא הקונג פו, נמצאת בטבלת אבן ענקית המוצבת במנזר שאולין. זוהי מצבה ענקית שמוכיחה, לטענת הנזירים, כי המנזר היה פעיל כמרכז לחימה ומרכז זן כמעט מתחילתו, במאה השישית. מחקרים שנעשים כיום מעלים תמונה קצת שונה מהפירוש המקובל, פירוש שניתן להבינו כפירוש פוליטי - כלכלי.

אל תפספסו את הטיול לדרך המשי עם אקו טיולי שטח >>>

גלו את סין - הצטרפו לטיול המקיף לסין עם אקו טיולי שטח >>>

חוויה בלתי נשכחת - טיול לסין הקלאסית והפראית עם אקו טיולי שטח >>>

מנזר שאולין המפורסם משמר בתוכו את "יער הפגודות" הידוע, ובו המספר הגדול ביותר של פגודות קבורה בסין. בין הפגודות פזורים לוחות אבן עצומי ממדים ששימשו את כותבי העיתים לתיעוד ההיסטוריה. אחד הלוחות הידועים ביותר, גם מחוץ למנזר, הוא לוח הקיסרי "ניצחון בֵייצְוֵוי" אשר הוצב בשנת 728 לספירה. זהו לוח גדול, בגובה של כ-4 מטרים, ברוחב של כ-1.5 מטר ובעובי של כחצי מטר. חיות מיתולוגיות, ציפורים ופרחים מעטרים את בסיס וראש הלוח, בעוד שהכותרת הינה העתק מדויק, לפי התיעוד, של כתב היד של הקיסר המפורסם שוּאָן צוֹנְג (שלט 712-756), מהמפורסמים בקיסרי שושלת טאנג.
בעיני נזירי שאולין, חשיבות האבן הייתה עצומה ולא רק בשל ערכה האומנותי. זהו למעשה מסמך, חרוט על אבן, המציג את תביעות המנזר לזכויות בהיקף של עשרות אלפי דונמים, גם באזור המנזר עצמו וגם במקומות אחרים. במצבה מוזכרים זכויות קרקע בהיקף כולל של 100 צ'ינג (כ-70,000 דונם), וזאת בתקופה בה התבצעה רפורמת קרקעות גורפת בה חזרה בעלות הקרקע בכל סין מהאצולה לקיסר. למעשה המצבה משמשת ככלי בידי המנזר לתבוע את זכויותיו ולהבטיחם לעתיד.
לפי המצבה, זכויותיהם של הנזירים וכוחו של המנזר נובעים ממיומנויות לחימה ומהעזרה שהגישו לקיסר בעת צרה. אזכור מיומנויות אילו, שעמדו אולי בסתירה לתמונה הבודהיסטית הפציפסטית הרגילה, היה כנראה תחילתו של גל השמועות והמסורות על הנזירים הלוחמים משאולין.
ישנם ארבעה חלקים (לבד מן הכותרת) לכתובת שחקוקה על המצבה. הנושאים המוזכרים הם דת, היסטוריה ואדמיניסטרציה כלכלית של המנזר, והם מכילים מובאות רבות מכתובים שונים, המשמשים כאסמכתאות. העתקים רבים נעשו עם השנים לטבלת אבן זו, ונשלחו למכוני מחקר ותרבות בכל העולם. ב-1987 מכון המחקר למדעים הומאניים שבקיוטו, יפן, פרסם אוסף מחקרים מקיף ומעמיק על מחזור השושלות השני בסין בשם "החברה האריסטוקרטית בסין". בין המאמרים היה מאמר מאת פרופסור טוּנָמִי מָמוֹרוּ. על אותה טבלת אבן. מחקר זה גם תורגם לאנגלית ופורסם בידי " THE ITALIAN SCHOOL OF EAST ASIAN STUDIES" בשם "THE SHAOLIN MONASTERY STELE ON MOUNT SONG". במחקר זה מצייר לנו פרופסור מָמוֹרוּ. תמונה צבעונית וקולחת של החיים מנזר באותה תקופה. הנזירים מצטיירים כבנאים ואדריכלים מוכשרים, בעלי קרקעות קפדניים ואף פוליטיקאים לעת מצוא - לא מהססים להשתמש בקשרים שונים עם הממשל, כל זאת לבד מהיותם מרכז בודהיסטי חשוב. מחקרו של פרופסור מָמוֹרוּ. מוכיח כי תכליתה הראשונית של המצבה, ש"ממוענת" אל שר הפלך פֵיי צְוֵוי, הייתה לתבוע זכויות ולשמר את הקיים בכל מה שנגע לעוצמה הכלכלית של המנזר שעל הר סונג.

בימינו מבקרים במנזר שאולין למעלה ממיליון וחצי תיירים בשנה (בעיקר תיירות פנים ארצית), המכניסים כ-150 מיליון יואן (בסביבות 25 מיליון דולר). המאבקים על השליטה באדמות האזור ובנכסים הכלכליים, כמו גם בשאלת הבכורה בבתי הספר, עולים לכותרות. מעבר לנושא המוניטין החשוב, מדובר על כוח כלכלי הנובע ממתן שירותים לתיירים, מתן זכויות לסרטים וספרים וקבלת חסויות שונות מגופים כלכליים גדולים.
בעשור האחרון מתרבים המקרים שבהם אב המנזר מחדש את הקשר עם השלטונות על מנת לשוב ולזכות, הפעם בעזרת המפלגה, בהשפעה וביוקרה העצומה שיכולים להיות לו כמונופול תיירותי ותרבותי בתחום אומנויות הלחימה.
לטענת הכפריים שבאזור, על רקע רצון " להחזיר את השקט והשלווה מסביב למנזר העתיק" מבצע המנזר, בחסות המפלגה, פינוי בכוח של מאות דוכנים ובתי ממכר. תושבים - ששגשוגם הכלכלי צומח מהמוניטין של שאולין, המושך המוני תיירים לחבל הנאן ממזרח למרכז סין - ארגנו שביתות שבת והפגנות וחתמו על עצומות במקום להשתמש באגרופיהם.
לאחר עימותים אלימים עם אנשי החוק, מתמקד הזעם המקומי באב המנזר הצעיר, ה-30 בשושלת שהחלה במאה החמישית לספירה. כרזות מוקיעות את שי יונגשין כ"שליח הרוע", "זאב הניזון מבשר אדם", איש תככים רודף שמלות ונוכל שהעניק לעצמו מכונית מרצדס שחורה בעלת שמשות אטומות. יונגשין. אב המנזר, בן 45, בעל חזות מלכותית בגלימת הטקס שלו, מסביר מדוע הוא רוצה להחזיר למנזר את חזותו משכבר הימים. "המנזר שכן באזור יפה של יער קדמון, במקום מיוחד של הר סונג. כיום הוא מוקף בחנויות קטנות, מזנונים ובתי אוכל שמכערים ומעוותים את הסביבה ואת האווירה".
יש אפשרויות רבות כל כך להרוויח כסף בשאולין ולנצל את שם המנזר - עד כי רבים מתייחסים בחשדנות לעושרו ולכוחו הגוברים, חשדנות שאינה משוללת רגשי קנאה. במנזר שוכן בית הספר הגדול ביותר לאמנויות לחימה: מכון וושו (שם סיני אחר לקונג-פו) של מנזר שאולין בטאגו. כחבר בפרלמנט הסיני הציע שי יונגשין חוק שיאסור על שימוש לרעה בשם המקדש במופעים מסחריים המעלים על הבימה את "הנזירים הלוחמים של שאולין". ב-1987 הקים יונגשין להקת נזירים שהתאמנה בקונג-פו כדי להופיע בכל העולם. בעיקר פיתח קשרים עם יפן, טייוואן ותאילנד.
על פי ההסכם החדש עם הממשלה, ההכנסות מכרטיסי הכניסה למקום יועברו עתה בשלמותן למנזר. המנזר שהתעשר היה יכול לממן יוזמות חדשות רבות כמו מכוני קליגרפיה, שירה ורפואה מסורתית, בית ספר וקרן סולידריות שאולין, ומאוחר יותר מרכז מחקר של התרבות הבודהיסטית. "אנשים רבים רוצים להצטרף אלינו", הסביר יונגשין, "אנו מייעצים להם לפנות למקדש אחר, קטן יותר". המקדש בשאולין אינו יכול לקלוט יותר מ-80 נזירים ו-100 חניכים, אבל בחבל יש כ-300 מקדשים נוספים.
לאחר הפסקה ארוכה חוזר המנזר לזירת המשחק הפוליטית כלכלית. אכן, אין חדש תחת השמש.