האי ג'ג'ו שבקוריאה הדרומית התפרסם לאחרונה כאחד מפלאי טבע של העולם המודרני. פנינת נוף הממוקמת בים הסיני המזרחי נחשבת לאתר תיירות נחשק על ידי מטיילים מקומיים ובינלאומיים כאחד. באי קיימות מספר רב של אטרקציות, צמחיה מגוונת, נופי בראשית ומנהגים ייחודיים הכוללים בין היתר נשים צוללות (Haenyo), הידועות גם כנשות הים.
הכירו את דרום קוריאה עם אקו טיולי שטח >>>
כבר כמה דורות ניתן לצפות בנשים בחליפות צלילה שחורות נכנסות למים ונעלמות למשך כמה דקות ללא בלון חמצן. הן צדות מאכלי ים כגון תמנונים, קיפודי ים ואזן הים שזמן קצר לאחר מכן מקשטות את שולחנות הסועדים ברחבי האי. פופולריות של מקצוע זה שבחברה מסורתית היה עובר מאם לבתה, נמצא כיום סכנת היעלמות. כלכלת ג'ג'ו שעד לא מזמן נתמכה על ידי דיג וחקלאות עוברת טרנספורמציה והופכת להיות מבוססת על תיירות. הדור הצעיר באי אימץ ערכים שונים וחולם על מכונית חדשה, בגדי מעצבים ובילויים כפי שנהוג בסיאול ובבוסאן (שתי הערים הגדולות במדינה). בשנות ה-70 היו באי כ 15000 נשים צוללות פעילות, כיום נותרו רק כ 5000, כאשר הצעירה ביותר חגגה לא מזמן יום הולדת 45.
נשים אלה מהוות סמל של האי. אנשי אקדמיה הבאים מתחומי מדע שונים באים למקום לחקור וללמוד על התופעה והשפעתה על אופי החברה. יש כאלה שמוצאים הסברים בסיפורים מיתולוגיים, ואחרים מתמקדים בהשפעת הסביבה הטבעית וגורמים אנושיים.
מיתוס הבריאה של ג`ג`ו מתאר ענקית, אלת סבתא שהיו סוגדים לה בתור רוחה של הר האלה (Halla san), ההר הכי גבוה בקוריאה הדרומית. היא הר הגעש אשר הוליד את האי, יחד עם עוד 368 גבעות קטנות, שנחשבות כאחיות של ילידי ג`ג`ו. משחר הימים, האלות שכנו באי לצד התושבים המקומיים. הן היו אחראיות למגוון רב של נושאים המהווים חלק בלתי נפרד מהחיים, החל מאהבה, לידה ומוות ועד לתחומים יותר פרקטיים כמו שגשוג, בריאות ואדמה פוריה.
פולחן נחשים הוא גם מסורת עתיקה בג`ג`ו. למרות שניתן לראות בו סמל פאלי, הנחש כישות אלוהית נתפסת לעיתים קרובות כנקבה. רוח הנחש מועבר מאם לבת, וסגדו לו בעבר בכל רחבי ג`ג`ו . כיום ניתן לראות פולחנים דומים רק בחלקו המזרחי של האי. בין אם הפולחן נעשה בעיקר לשם המסורת או כמנהג קדום, ישויות אלוהיות אלו עדיין קיימות עבור אנשי הג`ג`ו.
סיפור בריאה זה הוביל לאגדה אודות ``אשת הג`ג`ו החזקה`` שרווחת באי. לפי התיאוריות של קרל יונג ושל המיתולוג יוסף קמפבל, ארכיטיפים כאלה טבועים עמוק בתודעת העם. הנשים המקומיות נחשבות חרוצות, עצמאיות, בעלות חוש כלכלי ועזות רוח. עם זאת יש כאלה שמוצאים הסבר אלטרנטיבי לתכונות ומעמדן של נשים אלה.חלק טוענים שנשות ג`ג`ו הינן חזקות ועצמאיות כיוון שאילוצים סביבתיים הביאו אותן לכך. הנשים הצוללות, החקלאיות, והסוחרות העירוניות הן דוגמא טובה לכך. אחרים לעומת זאת, טוענים שעוצמתן של נשות הג`ג`ו נטועה עמוק בדי אן איי שלהן.
כאשר מתארים את אופי החברה בג`ג`ו, שמות תואר דוגמת ``מטריארכאלי`` ו``נשים אמזוניות`` נשמעים תדיר. חוקרים מאפיינים את החברה כבעלת אופי שוויוני ומטריפוקאלי, בה האישה מצויה במרכז הגרעין המשפחתי. עם זאת, שוויון מגדרי אינו נורמה בג`ג`ו של ימינו: שכר של נשים הוא נמוך משמעותית מזה של גברים, שיעורי האלימות המשפחתית גבוהים, ונשים מחזיקות במעט תפקידים בכירים במוסדות ממשלתיים ותאגידים.
אין ספק שמדובר בעוד תופעה שהולכת ונכחדת. הנשים החזקות, עדיין מהוות את חוט השדרה של המשפחה ומקבלות כבוד והערכה מתושבי המקום. עם זאת, לא מן הנמנע שבעוד עשור או שתיים לא נראה עוד צלליות כהות בחופי האי והמטיילים יצטרכו להיסתפק בתצוגה של נשות הים ומלאכתן במוזיאון המקומי.
