צרו עימנו קשר

טנזניה, שכמעט חצי משטחה מוגדר כשמורת טבע, היא ביתם של מינים שונים של חיות. היא גם מקלטם האחרון של חיות בר נדירות, המצויות בסכנת הכחדה. חלק מהחיות שכמעט ונעלמו מהעולם, נמצאות רק בטנזניה. להלן כמה דוגמאות לחיות נדירות הנמצאות בטנזניה:

קוף הסנג'ה מנגביי
מדובר בקוף ממשפחת העולם הישן. משפחת העולם הישן הם משפחה של פרימאטים הכוללים את הבבונים, למשל. בעבר קופים אלה חיו בכל רחבי אירופה, אך כיום ניתן למצוא אותם רק באזורים מסוימים באפריקה ובאסיה. קופי העולם הישן מאפיינים בכך שיש להם זנבות, וצורות הפנים והשיניים שלהן אחרות. כמו כן, הם מאופיינים במבנה חברתי מטריליניאלי, רוב הקופות ממין נקבה נשארות עם אימהותיהן  והזכרים עוזבים את הקבוצה עם הגיעם לבגרות ומחפשים להקה חדשה להצטרף אליה. הסנג'ה מנגביי, קוף מהעולם הישן, התגלה רק ב-1979 ביער נידח בטנזניה, על ידי שני פקחי שמורה. עד אז, קיומו לא נודע. הקוף הזה ידוע בעפעפיו הלבנות ופרוותו הבהירה.  הוא חי רק בטנזניה, ביערות- עד, באזורים הרריים, שההרים שלהם בגובה בינוני.  הקוף הזה נמצא בסכנת הכחדה מכיוון שאזור מחייתו מאז ומתמיד היה מוגבל. גם אזור זה מאוים בגלל כריתת יערות לצורך יצוא פחם, וציידים הצדים אותו ומוכרים אותו כחיית מחמד, או כמאכל בכפרים המקומיים. לפי ההערכה, קיימים רק 1,300 קופים מהסוג הזה בעולם.

הקרנף השחור
הקרנף השחור הוא עוד זן הנמצא בסכנת הכחדה. אזורי מחייתו רחבים יחסית וכוללים את טנזניה, זמביה, זימבבואה, מלאווי, קניה, בוצוואנה ועוד. בעבר הקרנף הזה היה נפוץ בכל אפריקה, אך כיום הוא נמצא בעיקר בשמורות טבע מסוימות. האוכלוסייה שנשארה מפוזרת מאוד, וחלק מהקרנפים אף חצו גבולות בגלל הידלדלות משאבי המחיה שלהם.  הקרנף השחור הוא חיה מתבודדת, כאשר הקשר המשמעותי היחיד הוא בין אם לבנה. הם אינם טריטוריאלים, אינם חיים במקום קבוע, ונודדים בעקבות עונות השנה או בהתאם למשאבים הקיימים. למרות זאת, יש להם מעין בסיסים, אליהם הם נודדים לעיתים קרובות. הקרנף השחור ידוע כחיה אגרסיבית, התוקפת בעוצמה מול האיום הקטן ביותר. היו קרנפים שאפילו תקפו גזעי עץ או תילי טרמיטים. הם אף רבים זה עם זה בשיגרה. חצי מהגברים ושליש מהנקבות מתים כתוצאה מפציעות קרב, מה שאינו עוזר להישרדותם בעולם של היום. עד אמצע המאה ה-20, היה זה מין הקרנפים הנפוץ ביותר באפריקה. תהליכי היכחדותו היו כה מהירים והתרחשו תוך חצי מאה בלבד. בשיא השפל, אוכלוסיית הקרנפים השחורים בכל אפריקה מנתה רק 2000 פריטים, בעיקר בגלל ציד לא חוקי ומלחמות בארצות מחיתם. לאחר מאמצי שימור בטנזניה ומדינות אחרות בעולם, הם הצליחו להכפיל את אוכלוסייתם ל- 4000.

כלב הבר האפריקאי
כלב זה הוא אחד מהיונקים החשופים ביותר לסכנת היכחדות. האוכלוסיות הגדולות ביותר חיות בטנזניה ובדרום אפריקה. מדובר במין טורף, שיכול בריצה לחצות יותר מ-70 קילומטר לשעה. הוא ידוע בכתמים הצהובים והחומים על פרוותו, פניו הדומים לזה של כלב, ואוזניו הגדולות. הסיבות להתמעטות האוכלוסייה הן מחלות ויראליות כגון כלבת, אובדן אזורי מחייה ותחרות מול טורפים גדולים יותר, כגון האריות. כמו כן, כלבי הבר מאיימים על הצאן והבקר של המקומיים, אשר יורים בהם כדי למנוע נזק לרכושם.

טנזניה היא אחת מהמדינות בהן שימור הטבע נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשל, עוד מתקופת הקולוניות.  נעשים מאמצי שימור רבים כדי להגן על עולם החי שלה, אך לא תמיד בהצלחה. לאורך השנים, נעשו מאמצים רבים יותר לשתף את המקומיים בשימור הטבע, ולחלוק איתם ברווחים המגיעים מהשמורות ומהתיירות, במאמץ לבטל את הצורך בציד לא חוקי.

עוד באתר - טיול לטנזניה עם אקו טיולי שטח

 

טיולים הקשורים למאמר