טיול למדגסקר צילום: חיים שוחט

צרו עימנו קשר

הבה ניקח הפסקה מהחיים ונצא למסע של 5,784 ק"מ דרומה מישראל.
דמיינו לעצמכם בלב האוקיינוס ההודי, רפסודה ענקית ועליה בעלי חיים מוזרים ומגוון צמחים שלא ניתן לראות בשום מקום אחר בעולם. נסו לדמיין זיקית באורך של גפרור, סממית מתוחכמת החומקת מהעין מרוב הסוואה, עצים הנראים כמו קקטוסים, למורים מעופפים בין צמרות העצים ואחד ה"רוקד" על הקרקע.

בואו לחוות טבע פראי ומיוחד במינו - טיול למדגסקר עם אקו טיולי שטח >>>

בעבר עלתה מדגסקר לכותרות בעקבות התנגדות ראש האופוזיציה לנשיא המושחת והמהומות שייצר בעיר הבירה, אנטננריבו. לצערנו, אנו הישראלים מכירים את אלו מקרוב; אך אם נחליט לוותר על האזנה לתחנות הרדיו והטלוויזיה המקומית, המשדרות ממילא בצרפתית ומלגשית, נוכל להנות מטיול מרתק ברחבי פיסת יבשה יוצאת דופן.

האי מדגסקר ניתק מיבשת אפריקה לפני כ-165 מיליון שנה, נדד מזרחה על פני האוקיינוס ההודי עד שהגיע למקומו הנוכחי לפני כ-100 מיליון שנה, תוך יצירת תעלה ברוחב כ-400 ק"מ הקרויה תעלת מוזמביק. מיקומה הגיאוגרפי של מדגסקר בין המזרח הרחוק לאפריקה, בבידוד מוחלט מכל פיסת יבשה, הוא המפתח להבנת האבולוציה הייחודית שהתרחשה ברחבי האי בתחום החי, הצומח והעולם האנושי.

הבידוד הגיאוגרפי של האי ומיקומו בין יבשות אסיה ואפריקה, היוו מקור משיכה עבור אנשים רבים; חוקרים, מגלי ארצות, שודדי ים ומהגרים נשאבו אל האי כמו מים לספוג. לפני כ-1500 עד 2000 שנה החלו ליישב את האי מהגרים מאינדונזיה ומלזיה, שהביאו עמם עם השנים שתי "טכנולוגיות" חשובות בנוף האי: סירות מפרש עשויות עץ (pirogue) וחקלאות שדות האורז. אל האחרונים הצטרפו במאה ה-9 לספירה סוחרים במשי, תבלינים ועבדים; אלו הטביעו את חותמם על התהוותן של 18 ממלכות ושבטים, אשר התגבשו מאוחר יותר לארבעה ממלכות דומיננטיות.

האירופאים הראשונים שכף רגלם דרכה במדגסקר היו הפורטוגזים בשנת 1500. במהלך השנים הבאות ניסו משלחות של פורטוגזים, הולנדים, ובריטים ליישב את חופי מדגסקר, אך רובם חלו במגפות או נהרגו ע"י מקומיים פטריוטים. לעומתם, קבוצות של שודדי ים מאנגליה, צרפת וארה"ב הצליחו לתרום לכלכלה המקומית מספיק כדי להתחיל להתערות בחברה. במהלך המאה ה-19 החלה זרועה הארוכה של בריטניה "לרחרח" את האי, אולם לקראת סוף המאה ה-19 החלה התעניינותם של הבריטים במדגסקר לרדת, והצרפתים ניצלו זאת לכיבוש קולוניאלי משלהם. ב-1885 הוכרזה מדגסקר כקולוניה צרפתית, ונשארה כך עד עצמאותה ב-1958. עד היום צרפתית היא השפה הרשמית לצד השפה המלגשית, ומרבית המקומיים אינם מדברים אנגלית כלל. גם במטבח המלגשי ניכרת השפעה צרפתית, ולדוגמה הלחם העיקרי הנאפה ונמכר ברחובות הערים - הוא הבגט.
למטיילים המנוסים תיראה מדגסקר כיבשת כלאיים בין אפריקה למזרח: אנשים כהי אור, בעלי שיער חלק, חיים בעיקר מחקלאות שדות אורז ודיג; הריקשות מכונות פוש-פוש (Push-push), וסירות הדיג מעץ (Pirogue) זהות לאלה שבמזרח ולאלה שבאיי דרום האוקיינוס השקט; בכל מסעדה ניתן למצוא לפחות מאכל אחד מבושל בקארי או ג'ינג'ר. ועל כל אלה מנצחת התרבות הצרפתית.

כאי הרביעי בגודלו בעולם (594,180 קמ"ר), התברך האי מדגסקר ב-90 אחוז של חי וצומח אנדמיים, כלומר מינים שאינם מצויים בשום מקום אחר בעולם. עד שהאדם המודרני הגיע לאי, לפני כ-1,500 שנה, חיו כאן כ-15 מיני למורים שנכחדו, חלקם הגיעו לממדי גורילה. למעט ההומו סאפיינס, הלמור הינו היונק עליון (Primate) היחידי במדגסקר. גודלם של הלמורים הוא כשל חתול, מבנה פניהם מאורך כשל כלב אך הם הכי קרובים לקוף.

סביר להניח שהאדם הראשון באי הרגיש מאוים על ידי היצורים המשונים, נרתע מגודלם, אף על פי שהם צמחוניים, והביאם להכחדה. כיום ישנם יותר מ-50 מינים ותת מינים של למורים ברחבי האי. הלמור "הקלאסי", שהעניק ללמורים כינוי שמקורו בתרגום שמם ל"רוח רפאים" - הוא הלמור "הספורטיבי" (Sportive Lemur) הפעיל בלילה. עיניו העגולות, הגדולות והבולטות המציצות בין ענפי העץ בחושך מדמות אותו ל'שד רפאים' קטן.

המין הגדול ביותר של הלמורים מצוי על יד הכפר אנדסיבה, בשמורת פרינה (Perinet), בתוך יער גשם הררי במזרח האי, כ-140 ק"מ מזרחה מעיר הבירה אנטננריבו. שמו של הלמור הוא אינדרי אינדרי (Indri indri), והוא מכונה גם "הלמור המזמר" הודות ליכולותיו הווקליות המרשימות. בכל בוקר מתעוררת להקת למורים, ומתחילה לנדוד בין צמרות העצים שבשמורה. קריאותיהם הטריטוריאליות של האינדרי אינדרים נשמעות למרחק של כשלושה ק"מ, ומזהירות להקות זרות המצויות בסביבה על בואם. אם מתמזל המזל, ניתן לצפות באינדרי אינדרי ולשמוע אותו בו זמנית, פותח פה רחב כזמר אופרה, מרוכז כולו בשירה ענוגה. לעתים קרובות מצטרפים אליו קולות שני ושלישי.

החיות ה"רעות" בסרט המצויר "מדגסקר" הן הפוסות (Fusa). הפוסה מחזיקה בתואר "הטורף הגדול ביותר במדגסקר", אף על פי שאורכה הממוצע הוא כ-80 ס"מ (ללא הזנב) בלבד. כלפי חוץ נראית הפוסה כמו פומה, או כהכלאה מוזרה של חתול, קנגורו וקוף. דרווין עצמו התבלבל והגדיר אותה בטעות כחתול, אולם היא קרובת משפחה של הנמיות, שייכת למשפחת הגחניים, תוצר אבולוציוני אנדמי למדגסקר. הפוסה, האדם ומספר עופות דורסים הם הטורפים העיקריים של הלמורים.

במדגסקר חיים שני שלישים ממיני זיקיות העולם, מהקטנה ביותר ועד זיקיות שאורכן כאורך זרוע של ילד בן 10. הזיקיות הקטנות בעולם המגיעות לגודל במבה; הן זיקיות קרקע החיות בחסות עלי שלכת למרגלות עצים. זיקיות מסוג זה ניתן למצוא ביערות גשם הררים במדגסקר, כדוגמת היער גשם בגן הלאומי של הר אמבר (Parc National de Montagne D'ambre).

הצומח של מדגסקר מאופיין בארבעה סוגי יערות עיקריים, ביניהם יערות גשם ש-94% מתוכם עברו כריתה מסיבית, ויערות קוצניים, שההליכה בהם כה משונה עד כי דומה לחוויה של טיול בכוכב לכת אחר. העץ המיוחד ביותר במדגסקר, שלמראהו בלתי ניתן להישאר אדישים, הינו עץ הבאובב (Baobab). מתוך שמונת מיני הבאובב באפריקה, שבעה מצויים אך ורק במדגסקר. לעץ הבאובב המיוחד, כינויים רבים המאפיינים אותו, ביניהם: "העץ העומד על ראשו", "העץ שהעליב את האלים" וכן עוד נוספים. שני שמות אלו מקורם באגדה מקומית המספרת שהבאובב הצליח להעליב את האלים מיד לאחר בריאתו, ועקב כך הם ציוו עליו לצמוח הפוך. ואכן בעונות היובש, כאשר מאבד הבאובב את עליו, נראים ענפיו המסועפים כשורשים של עץ שצמח "עם הראש באדמה".

אחד ממרכיבי הקינוחים הנפוץ ביותר במדגסקר הוא הווניל, שיובא ממקסיקו וגדל ונמכר בסיטונות באי נוסי בה ולאורך החוף הצפון-מזרחי של האי. מדגסקר היא היצואנית הראשית בעולם של וניל, ושל תמצית הבושם יילנג יילנג.

...אך למה לדמיין כשאפשר להיות, לראות, לשמוע, לטעום ולהריח? - מקום קסום בלב האוקיינוס ההודי.

טיולים הקשורים למאמר