סין על קצה הצ'ופסטיק צילום: קלרה בניזרי

צרו עימנו קשר

"סין? הרי לכם ענק ישן. הניחוהו לישון. לכשיתעורר, ירעיד את העולם". כבר לפני כמאתיים שנה ניבא נפוליאון את מה שכל העולם מרגיש בשנים האחרונות. הענק הסיני התעורר משנתו.

הצטרפו לטיול מאורגן לסין הקלאסית והפראית עם אקו טיולי שטח >>>

בואו לבקר באזורים שהזמן עצר בהם מלכת - טיול מקיף לסין עם אקו טיולי שטח >>>

הכירו את סין האחרת והלא מוכרת - טיול מאורגן לסין אל חבל יונאן עם אקו טיולי שטח >>>

אין זה סוד שסין היא הדבר הבא. כולם מדברים עליה וכולם צמאים לידע בנוגע אליה. המדינה הענקית הזאת, אזור התעשייה הגדול ביותר העולם, ארץ מלאת ניגודים, עמים, תרבויות ושפות עברה בעשורים האחרונים טרנספורמציה כלכלית בסדר גודל שלא נראה לפניה וממשיכה להמם את העולם עם שיעור צמיחה ממוצע של 9% בעשרים השנים האחרונות, בדרכה להפוך למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. תהליך גלובלי זה של משיכה לסין לא פסח גם על ישראל וכך כמות הישראלים המגיעים לסין למטרת טיול, הוראת אנגלית, לימודי סינית, בחינת שיתופי פעולה עסקיים עם השוק הסיני או כל מטרה אחרת עולה משנה לשנה. החוגים ללימודי מזרח אסיה הופכים למבוקשים יותר ויותר, גובר העניין באומנויות הלחימה וברפואה הסינית ואפילו בחינת בגרות בסינית נערכה השנה לראשונה במספר תיכונים. אבל מה אנחנו באמת יודעים עליה?
לסין הגעתי לראשונה ב-2005. נגעתי, התלהבתי וחזרתי. אך הקדנציה השנייה שלי בסין שונה לחלוטין מזו הראשונה. בעוד שבפעם הקודמת הדגש היה על הטיול ועל החוויות, הדגש הפעם הוא על ההבנה ועל ההתעמקות. בעוד שבטיול הקודם ספגתי, נדהמתי ובעיקר לא הבנתי, השהייה הנוכחית סיפקה לי  תשובות לשאלות רבות ושלחה אותי למסע מרתק לתוך מעמקי התרבות והמנטאליות הסינית, לתוך עולם תרבותי השונה לגמרי מזה שהורגלתי אליו. אין דרך טובה יותר ממגורים בסין על מנת להבין לעומק את התרבות ודרך המחשבה הסינית. לא יעזור שום ספר או קורס באוניברסיטה, השהייה בסין והתקשורת הבלתי אמצעית עם המקומיים היא הדרך האולטימטיבית להבין את המתרחש בסין. וזה בדיוק מה שעשיתי.

ראש ברווז במקום שווארמה

הכול כל כך שונה פה מהארץ. הקומוניזם, החילוניות, מדיניות הילד האחד, האוכל, התחבורה, האוויר, הכול. לכן, כאשר הגעתי לכאן היה עליי לבצע כמה התאמות בכדי להשתלב בחיי השגרה. האוכל הסיני היה כמובן הדבר הראשון שהייתי צריך להסתגל אליו. במקום חומוס ושווארמה, מאכלי הרחוב הפופולאריים ביותר בסין הם ראשים, זנבות ואיברים שונים ומשונים של חיות, כאשר הלהיט הגדול הוא ללא ספק כפות רגליים של תרנגולות, שאפשר להגדירן כחטיף הלאומי. הגלידות השולטות בקיוסקים הן בטעמי אפונה ותירס וכמויות האורז והנודלס שאתה צורך מדי יום גורמת לך לחשוב שכבר אין דברים אחרים לאכול. בנוסף, אכילה במסעדות סיניות דורשת הסתגלות לפלפל החריף, "לה ג'יאו" בסינית. הצ'ילי החריף נמצא בכל מנה, מאפה ולפעמים פשוט לא ניתן להימלט ממנו. עניין מרתק נוסף הנוגע לתרבות האוכל הסינית הוא זמני האוכל. בסין יש זמני אוכל קבועים:  12-13 לארוחת הצהריים ו-18-19 לארוחת הערב. בשעה 12 ובשעה 18 בדיוק, גם אם היפנים יגיחו מהים הצהוב ויתקפו את גבולות המדינה, הסיניים יתייצבו כמו שעון שוויצרי לשעת האוכל, אשר זכתה לכינוי "שעת השליקה" על ידי חבריי הישראלים. במידה ותודיע לסיני שאתה לא רעב במהלך שעת האוכל, הוא יסתכל עליך בצורה מוזרה וידרוש שתלך לאכול מהר ככל האפשר כי שעת האוכל הגיעה. עוד דבר ששונה לחלוטין מהארץ הוא הכמות האדירה של האנשים. התופעה הזו בולטת בכל מקום. בין אם זה באוטובוסים, שנסיעה בהם בשעות העומס שקולה לסכנת מוות מפאת הימחצות, בין אם זה בבתי העסק, המעסיקים לרוב פי שלושה יותר עובדים מהכמות הנדרשת תוך כדי ניצול כוח העבודה הזול ובין אם זה סתם במשחקי כדורגל עם חברים סינים, כאשר על מגרש שמיועד למשחקי 5 על 5 עולות שתי קבוצות עם 8 שחקנים כל אחת. המחייה בסין מחייבת את הזר לגלות סובלנות כלפי מנהגים והרגלים שונים אשר יחשבו כלא מנומסים או מגעילים במדינות המערב אך הם טבעיים לגמרי בסין. היריקות ברחוב, במעלית, במסעדות או בכל מקום בעצם, רעש שליקת האטריות וכמובן קריאות ה- "הלווו" המלוות בצחקוקים, תופעה אשר כל זר החי בסין מתמודד איתה לפחות מספר פעמים ביום. זרים אשר לא מוכנים לגלות סובלנות כלפי התרבות הסינית לא שורדים כאן בדרך כלל, ואלה ששורדים לא נהנים מחייהם.

רונלד מקדולנד מחנך

בעשור האחרון, ובשנים האחרונות בפרט, החברה הסינית עוברת שינוי תרבותי עמוק. אפשר לקרוא לזה התפתחות או "התמערבות", אבל העובדה היא שהחברה הסינית משתנה מיום יום וכולם - סינים וזרים - מרגישים זאת. כדי להבין את התהליכים העוברים על החברה הסינית המודרנית, יש לחזור כמה עשורים אחורה בזמן. מאז הרפורמות שהחילה ההנהגה הסינית בראשות דנג שיאו פינג בסוף שנות ה-70, במטרה להכניס בהדרגה את הקפיטליזם ולהוריד את מידת המעורבות של המדינה, סין פתחה את פניה למערב. לאחר תקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה בהן תרבויות זרות נכשלו בניסיונן לחדור לסין משום שהקיסרות הסינית נבהלה מהרעיון שזרים "יזהמו" את התרבות הסינית, לאחר שבשלושת העשורים שקדמו לרפורמות המדינה סגרה את שעריה בפני העולם, נמנעה מישיבה באו"ם, וגירשה מתחומה זרים, מסך הברזל נפל. תהליך זה התפתח באופן מואץ במיוחד בעשור האחרון, בו החברה הסינית שואפת להתאים עצמה לחברה המערבית. הדבר מורגש במיוחד אצל הדור הסיני הצעיר, אשר רוצה לאכול אוכל מערבי, להתלבש בסגנון מערבי, לצפות בסרטים מערביים, לאמץ תחביבים מערביים ולדבר כמו המערביים. הצעירים הסינים צמאים לכל חידוש שמציע השוק וגאדג'טים דוגמת הסמארטפונים הופכים לסמלי סטאטוס. למעשה, סינים צעירים רבים בקיאים ומתעניינים יותר בתרבות המערב מאשר בתרבותם שלהם, אחת מהתרבויות העתיקות בעולם, עם מורשת של אלפי שנים. מסתבר שהצורך לשינוי עז יותר מהצורך לשמור על המורשת. בעוד שבתקופת מהפיכת התרבות נשלחו מיליוני סינים למחוזות הכפריים וחונכו מחדש על ידי עבודה חקלאית וערכים פרולטריים, כעת הם מחונכים מחדש על ידי מקדונלד'ס, אייפון ולואי ויטון.

ארץ הפלאות

הסקרנות העצומה שקיימת בסין כלפי זרים הפכו את הזר למצרך מבוקש. קשה לתאר במילים את החוויה של להיות זר בסין. מרגשת, עוצמתית, משעשעת, לא מציאותית לפעמים. בחודשים הספורים שלי בסין הספקתי כבר לשחק בסרט קולנוע, להיות דוגמן בתצוגת אופנה, לעבוד כדי ג'יי במועדון ולעשות מופעי ג'אגלינג עם אש לעיני קהל של מאות אנשים. כמובן שאין לי שום ניסיון באף אחד מהתחומים הללו והסיכוי שלי לעסוק בהם בישראל שואף לסיכוי שסין תודיע באופן חד צדדי על עצמאותה של טיבט. הסיבה היחידה אשר אפשרה לי להיות מעורב באירועים הללו היא היותי זר. סין מאפשרת לזרים החיים בה להתפתח לכיוונים חדשים ולעשות את מה שלא יכלו לעשות במדינות המקור שלהם. מי שחלם אי פעם להיות סלבריטי יוכל להגשים כאן את חלומו. חתימות אולי לא תחלקו אבל אפילו כל פעולה יומיומית הופכת לחוויה. אם זה במהלך קניה בסופר, כאשר כולם מציצים לתוך העגלה כדי לראות מה קנה הזר החביב וילדים מושכים בחולצות הוריהם וקוראים "אמא, אבא, הנה זר", ואם זה בהליכה למועדוני לילה, המייצגים כנראה בצורה הטובה ביותר את הפופולאריות הרבה של הזרים בסין. המועדונים הם המקום בו הסקרנות והאלכוהול משתלבים זה עם זה ומאפשרים לסינים להשתחרר ממעטפת הביישנות העוטפת אותם בדרך כלל. מרגע הכניסה למועדון אתה מרגיש שאתה נמצא במגרש הביתי שלך. נשים מחייכות אליך, גברים רוצים בחברתך. הבליינים המקומיים חוטפים אותך לשולחן שלהם, משקים ומפטמים אותך וכרטיסי הביקור עפים באוויר.

עניין של זמן

כמו בכל מקום, הכל עניין של היצע וביקוש. קיים יחס הפוך בין הביקוש והסקרנות כלפי זרים בעיר מסוימת לבין כמות הזרים החיים בעיר. בערים הגדולות והמפותחות של סין, בייג'ינג, שנחאי וגואנגג'ואו לדוגמא, זרים הם חלק מהנוף העירוני ומעטים הם הסינים אשר יתרגשו למראה זר הולך ברחוב. ברור גם שהתקופה הזאת היא זמנית. סין משתנה מיום ליום, בקצב אדיר וסוחפת איתה את דרך המחשבה של תושביה. המוני זרים נוהרים לסין מדי שנה ורבים אף משתקעים בה. יותר ויותר סינים לומדים אנגלית ויוצאים למדינות מערביות למטרות עבודה ולימודים. כל אלה יגרמו בסופו של דבר לרומנטיקה להיעלם. בדיוק בגלל זה, עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לבקר בסין. עכשיו זה הזמן לחוות ולהבין את התהליכים המואצים שעוברים הסינים - מניתוק מהעולם החיצון, בדלנות ונידוי הזר עד למצב בו תינוקות בני שנתיים לומדים אנגלית - בדרכם להידמות למערב ולתרבות המייצגת אותו.

טיולים הקשורים למאמר